33% מבני הנוער בארה״ב יעבדו במהלך חופשת הקיץ הקרובה, כך קובע מחקר של אוניברסיטת דרקסל שפורסם לאחרונה. זהו הנתון הגבוה ביותר של בני 19-16 שיצטרפו לשוק העבודה מאז 2007, אז עמד שיעורם על 34%.
המחקר שביצעו באוניברסיטת דרקסל מצא גם שכלכלת ארה"ב מציעה כעת פחות משרות ברמת מיומנות נמוכה, כאלו המתאימות לבני נוער, מאשר בשנות ה-70 וה-80. משרות רבות שכן קיימות בשוק, צפויות להיתפס ברובן על ידי עובדים מבוגרים, חלקם מהגרים שחזרו לאחרונה להיכנס לארה״ב, לאחר שנות ממשל טראמפ והקורונה שצמצמו את הכניסה למדינה.
בהתאם לכך, שיעור התעסוקה של בני נוער נמצא בירידה מתמדת. באוגוסט 1978, 50% מבני הנוער באמריקה עבדו. 20 שנה לאחר מכן, החלה ירידה תלולה שנמשכה כעשור. ביוני 2010, לאחר ההתאוששות האיטית מהמיתון הגדול של 2008, תעסוקת בני הנוער חזרה ליציבות מסויימת, סביב ה-25%.
אלא שמגיפת הקורונה והנזק הכלכלי שהביאה עימה טרפו את הקלפים. ימי הסגרים וקריסת הכלכלה הולידו סיוע פדרלי עצום וריביות נמוכות במיוחד, שהאיצו התאוששות כלכלית מהירה באופן מהיר מצפוי. לאחר החזרה לשגרה, עסקים נאבקו להחזיר עובדים שפיטרו ולמצוא חדשים, כדי לעמוד בקצב ההזמנות הגובר.
במצב הזה, למשרות שיכולות להיות מאויישות על ידי בני נוער יש ביקוש עצום, והשכר ההתחלתי העומד לרשותם, 15 דולר לשעה, מושך חלק מהם חזרה לשוק העבודה. תעסוקת בני נוער כבר עלתה על הרמות שלפני המגפה, בזמן ששוק העבודה הכללי עדיין לא התאושש.
״המעסיקים הנואשים מעלים את השכר השעתי, ובני נוער רבים יכולים לבחור בעבודות משתלמות יותר מהאופציות העונתיות העומדות לרשותם בדרך כלל במחנות קיץ, בחניונים ובאתרי נופש״, מספרת הכלכלנית ג'וליה פולק. "יש את הפער הגדול הזה בשוק עכשיו, שגורם לגיוס לעבודות שבדרך כלל מוצעות לבני נוער עבור תשלום סמלי בלבד".
״זה הקיץ הראשון בו אינני לחוצה לגביי מציאת עבודה״
סמואל קסטילו, סטודנט בן 19 ממיאמי, עובד זה הקיץ הרביעי ברציפות: "התחלתי לעבוד כדי להצליח לשלם את החשבונות שלי. שכר הלימוד, ספרים, אוכל והוצאות שוטפות – כל אלו עולים הרבה כסף".
לעומתו, לארה בקיוס, סטודנטית בקונטיקט קולג', מספרת שהקיץ, לראשונה, היא לא חווה לחץ סביב השאלה אם תמצא עבודה בקיץ, אלא נאלצת לבחור בין מספר הצעות שעומדות לרשותה.
"יש המון אפשרויות", אומרת בקיוס. "זה הפך מספק של 'האם יהיה לי משהו בקיץ?' לארבע הזדמנויות שונות שהוצעו לי, ו'איזו מהן אני עומדת לקחת?'”.
עבור מליסה מרוצ'ק, בעלת חברה לייצור נרות ריחניים באומהה, נברסקה, התמונה קצת שונה. היא נאבקת כבר חודשים ארוכים כדי לאייש תפקיד של מתמחה בשיווק בשכר. מרוצ׳ק מספרת כי כמה מועמדים גילו עניין, ושניים הגיעו לשלב הגיוס, אך אז נעלמו, למרות שהציעה שכר גבוה מהמינימום, בתוספת מענקי לימודים ולוח זמנים גמיש.
״במהלך כל שנותיי בחברה וכמנהלת בכלל, מעולם לא התקשיתי עד כדי כך לגייס עובדים״, אומרת מרוצ'ק. "עדיין לא איישנו את המשרה, וכרגע נראה כי זה כבר לא יקרה. אנחנו שוקלים לפנות ישירות לאוניברסיטאות בסביבה, כדי שאלו ייעזרו לנו במציאת העובד המיוחל".
