התלמידים של עטר ברמן, מחנכת בבית הספר 'אדם חברה וטבע' בכרמיאל, לא ניגשו למבחן הבגרות בתנ"ך שנערך בשבוע שעבר. ציון הבגרות שלהם במקצוע יתבסס על תהליך למידה אישי שנמשך לאורך השנה כולה, וכולל עבודה כתובה ופרויקט מעשי, שמחבר בין תכנים מהתנ"ך לסוגיות חברתיות במציאות של היום.

בין 15 הפרויקטים שליוותה ברמן אפשר למצוא ספרון שעוסק בקשר בין חוקי המלחמה בספר דברים לרוח צה"ל, ומעוצב כך שיוכל להיכנס במארז של תעודת החוגר לחייל, וספר ילדים על קבלת האחר דרך סיפור יוסף ואחיו. התלמידים הכינו גם פאזלים עם תמונות וציטוטים של נשים פורצות דרך, מתמר בתו של יהודה ועד גרטה ת'נברג בימינו; משחק לוח בנושא מנהיגות בהשראת דמותו של משה; כרזה שמחברת בין עגל הזהב לחומרנות בימינו, וכרטיסיות לשיחה העוסקות ברגשות ותחושות שעולות מסיפורים שונים בתנ"ך.

תוצרים בהשפעת תכנים מהתנ"ך שהכינו תלמידיה של עטר ברמן בבית הספר 'אדם חברה וטבע' בכרמיאל: כרטיסיות שיחה על רגשות ותחושות בעקבות סיפורי התנ"ך (מימין), פאזליפ על נשים פורצות דרך, וספרון וחוברת צביעה לילדי גן על קבלת האחר בהשראת סיפור יוסף ואחיו (צילום: דרור בתי חינוך)

ב'אדם חברה וטבע' לא חיכו לרפורמה שיוזמת שרת החינוך, יפעת שאשא ביטון, במסגרתה בחינות הבגרות במקצועות ההומניים יוחלפו בעבודת חקר בין-תחומית. כבר שני עשורים שבבית הספר לומדים בלי מבחנים בכלל, בשיטה שמכונה 'למידה מבוססת פרויקטים חברתיים' ופותחה ברשת דרור בתי חינוך אליה הוא משתייך. התלמידים, שכאן קוראים להם 'חניכים', יוצרים פרויקטים בעלי ערך חברתי בנושאי הלימוד. במקום להתאמץ לזכור את חומר הלימוד ליום המבחן, בני הנוער נדרשים לפתח מיומנויות שיסייעו להם גם בחיים הבוגרים: למידה עצמית, גיבוש עמדה, דיאלוג, עבודה בקבוצה ויזמות חברתית.

"החניכים והחניכות שלי מעדיפים פרויקטים על פני מבחנים", אומרת ברמן, "מבחנים זה לחץ וחרדה, והם מבוססים על הערכה חד פעמית. ייתכן שתוך כדי התהליך הם ירגישו תחושות מיאוס, אבל התחושה משתנה כשהם רואים את התוצר. עם כל האתגרים זה יותר משמעותי להכין פרויקט שמצליח לגעת במציאות שלהם, וללמד אותם יותר על העולם".

לכתוב, לקבל משוב ולתקן

התהליך שהובילה ברמן בשנה האחרונה התחיל בלימוד משותף של התכנים בכיתה. אחריו נערך שיעור שהוקדש לבחירת הנושא. "כל חניך מקבל דף שמכיל את רשימת הנושאים ומספר אופנים לבחון אותם, עם שאלות מנחות", אומרת ברמן, "בשיעור שלי, תנ"ך עכשיו, האופנים שדרכם בוחנים את הקשר בין הנושא התנ"כי למציאות היום הם התבוננות בדמות, בכוחות חברתיים, או בהתנגשות בין ערכים. למשל, החניכה שבחרה את חוקי המלחמה מספר דברים רצתה לבדוק מה מתוכם רלוונטי לרוח צה"ל היום".

מכאן התחילה עבודה אישית בהנחייתה, שמסתכמת בעבודה כתובה בת חמישה עמודים, ובתוצר שיבטא את עמדת החניך. "בזמן השיעור כל אחת מהחניכות שלי יושבת מול המחשב שלה, ואני עוברת ביניהן ועוזרת למי שצריך", אומרת ברמן, "עיקר האתגר הוא שהן יצליחו להביע בכתב את הרעיונות והשיחה המרתקת והעמוקה שניהלנו".

ההערכה בתהליך הלמידה מבוססת על דיאלוג בין המחנך לתלמיד. לאורך השנה התלמידים מכינים עבודות קצרות, כהכנה לעבודה המסכמת. על העבודות האלו, וגם על העבודה המסכמת, הם לא מקבלים ציון מספרי אלא משוב, והם נדרשים לתקן ולהחזיר את העבודה בהתאם להערות. "זה לא קל לחניכים", אומרת ברמן, "לוקח זמן ללמוד לקבל משוב ולבחור לשנות את העבודה בהתאם. אבל זה יוצר דיאלוג לימודי מפרה ביני לבינם". לאחר עבודת הגמר, כל חניך כותב רפלקציה, ומספר על תהליך הלמידה שלו.

"חשוב לי שהחניכות שלי יעבירו מסר לעולם"

השלב השני של העבודה המסכמת הוא התוצר החינוכי. "חשוב לי שהחניכות שלי יעבירו מסר לעולם", אומרת ברמן, "ולא כמתודה חינוכית, אלא באמת". בחירת התוצר נערכת גם היא בעזרת דף עבודה, שמסייע לתלמיד לברר מה קהל היעד שלו, ו'גלגל תוצרים' אפשריים, שבוחן את ההתאמה בין סוג התוצר למסר שהוא מעונין להעביר. "החניכה שבחרה את סיפור יוסף ואחיו כתבה ספר ילדים שעסק ביחס לאנשים ששונים מאיתנו, והפיקה אותו מא' עד ת'. את הספר הזה הצענו לגננות בעיר, שקנו אותו לגנים שלהן וסיפרו לילדים". הפרויקטים בכל המקצועות מוצגים בבית הספר בתערוכה מסכמת, שאליה מוזמנים ההורים, אנשי חינוך וקבוצות מהקהילה המקומית ומהאזור.

תוצר סיום של לימודי תנ"ך: כרזה שמציגה את עגל הזהב בהיבטים אקטואליים (צילום: דרור בתי חינוך)

כדי שתהליך הלמידה הייחודי יוכר כציון לבגרות, ב'אדם חברה וטבע' פיתחו מחוון שמתרגם את התהליך לציון מספרי. "המחוון כולל שלוש אמות מידה", מספרת ברמן, "הראשונה היא ידע ותפיסת עולם, כלומר היכולת לפתח השקפת עולם על סמך הידע שאותו החניכים רוכשים. השנייה היא מיומנויות המאה ה-21, שכוללת את איסוף וסיכום החומר וכתיבת העבודה. אמת המידה השלישית היא הרגלים, למשל עמידה בזמנים של המטלות השונות."

משרד החינוך כבר מכיר בלמידה חלופית

בבית הספר עמלו לאורך השנים כדי לקבל הכרה ממשרד החינוך לפדגוגיה הייחודית שפותחה בו, ועכשיו משרד החינוך מנסה להנחיל יסודות ממנה לכלל בתי הספר. התהליך החל בעשור הקודם, דרך שתי תכניות שיזם שר החינוך דאז, שי פירון: 'חלוצי הערכה' ולמידה משמעותית. במסגרת תכנית חלוצי הערכה, כל ציון הבגרות מורכב מציון בגרות פנימי בלבד, לפי מחוון שמותאם לאופן הלמידה הייחודי בבית הספר. ב'אדם חברה וטבע' לומדים את מקצועות ההיסטוריה והספרות במסגרת התכנית. בשנתיים האחרונות אישר משרד החינוך הערכה פנימית בית ספרית לשני מקצועות הומניים, מה שאפשר הכרה גם בעבודות ובפרויקטים בתנ"ך ובאזרחות שנעשים בבית הספר לציון בגרות, ללא צורך במבחן.

עבודה על פרויקטים ב'אדם חברה וטבע' (צילום: דרור בתי חינוך)

בתכנית למידה משמעותית, 30% מהציון הבגרות במקצוע מבוסס על הערכה פנימית של בית הספר ו-70% על מבחן הבגרות החיצוני. באדם חברה וטבע מפעילים את התכנית הזו במקצועות מתמטיקה, אנגלית ולשון. המשמעות היא שהתלמידים לומדים גם מקצועות אלו דרך עבודות ופרויקטים לאורך שנות התיכון, ולקראת בחינת הבגרות נערכים מרתונים שמכוונים באופן ייעודי להכנה לבחינה.

"הערכה היא חלק מתהליך הלמידה, ולא סוף התהליך"

בית הספר מנוהל בשותפות על ידי שתי מנהלות, סתו הרצוג ורותי פאוסט. הרצוג מדגישה שעבודת המורה בלמידה מבוססת פרויקטים שונה מאוד מהכנת התלמידים לבחינות הבגרות, ותובענית ממנה בהרבה. כדי ללמד באופן הזה, המחנכים בבית הספר נדרשים להכשרה מתמשכת.

תוצר סיום של לימודי תנ"ך – פאזל בדמותה של תמר, בתו של יהודה, חלק מסדרת פאזלים בנושא נשים מנהיגות (צילום: דרור בתי חינוך)

"זה דורש מהם שינוי מחשבתי עמוק", היא מספרת, "קודם כל לחשוב על פרויקט שיביע את הלמידה של החניכים בכמה מישורים: בקיאות בחומר, יכולת הבעת עמדה, ושימוש בכלי הבעה שונים. בנוסף עליהם ללמד את עצמם ואת שאר החניכים לתת משוב מילולי בונה. השינוי הגדול ביותר הוא שהמשוב הוא דו-כיווני, והמחנכים נדרשים ללמוד לקבל משוב מהחניכים שלהם. כדי שהם יוכלו לעשות את זה, אנחנו יוצרים גם להם תהליך למידה והערכה, בו הם מעריכים את עצמם והעמיתים שלהם מעריכים אותם".

ברמן מספרת על אינטנסיביות שנלווה אליה סיפוק גדול. "זה אתגר בשבילי להצליח להכניס את עצמי לכל אחת מ-15 העבודות השונות שאני מנחה במקביל, לתקן ולהחזיר לתלמידים, וגם לכל שאר העבודות שהם מכינים במהלך השנה לפני עבודת הגמר. אבל אני מעדיפה את זה על פני בדיקת מבחנים זבנג וגמרנו".

ומה לגבי התלמידים? למרות הסיפוק שהתלמידים חווים בסוף הדרך, הרצוג אומרת שתהליך ההערכה בבית הספר דורש הסכמה מצידם, וגם הסתגלות. "זה תהליך בפני עצמו. החניכים מגיעים מבתי ספר רגילים, ובהתחלה רבים מהם מעדיפים ללמוד למבחן, להיבחן וזהו".

הרצוג מקווה שבמערכת החינוך העתידית לא יהיו מבחנים בכלל. "אנחנו מאמינים שהערכה היא חלק מתהליך הלמידה, ולא סוף התהליך. לכן, הערכה אינה צריכה להתקיים במעמד חד פעמי כמו בחינה, או כל אופן אחר".