שתי ההצבעות החשובות של הממשלה נפלו הלילה (בין שני לשלישי). תחילה נפלה הצעת חוק יו"ש של שר המשפטים גדעון סער, לאחר התנגדות של חברי הכנסת גנאים (רע"ם) ורינאוי-זועבי (מרצ), ולאחר מכן נפלה גם הצבעה על מינויו של מתן כהנא לתפקיד שר הדתות – בשל התנגדותה של ח"כ עידית סילמן.

ההצבעה על מינויו של חבר הכנסת מתן כהנא לשר הדתות הפכה לבקשתו של רה"מ בנט להצבעת אמון בממשלה. ההצבעה נפלה על חודו של קול – 55 מתנגדים ו-55 תומכים. חברת הכנסת הפורשת סילמן הצביעה לראשונה באופן אקטיבי נגד עמדת הקואליציה, ולכן מסתכנת כעת אף היא בהכרזה כפורשת מסיעתה, כמו ח"כ עמיחי שיקלי.

ח"כ עידית סילמן (צילום: פלאש90)

תקנות שעת החירום ביהודה ושומרון נפלו בהצבעה במליאת הכנסת, אחרי ש-58 חברי כנסת הצביעו נגד החוק, לעומת 52 תומכים. מאזן גנאים (רע"ם) וג'ידא רינאווי זועבי (מרצ), הצביעו נגד החוק ובניגוד לעמדת הקואליציה. החוק מסדיר את מעמדם של ישראלים החיים בשטחי יהודה ושומרון, והוא בוטל לראשונה מאז 1967.

בממשלה עלתה הצעה שההצבעה על החוק תוגדר כהצבעת אמון בממשלה ובכך יוגבר הלחץ על סילמן, שאם תצביע נגד החוק תוכרז כפורשת. ראש הממשלה בנט אמר, מאידך, כי אם החוק לא יעבור, הוא יעלה להצבעה שוב ושוב.

ראש מועצת יש"ע, דוד אלחיאני, קרא לחברי הכנסת מהליכוד ומהציונות הדתית שלא להצביע נגד החוק, אך האופוזיציה החליטה להצביע נגד כל חוק של הקואליציה.

במידה והתקנות לא יאושרו, החוק הצבאי יחול גם על תושבי יהודה ושומרון הישראלים (צילום ארכיון: שי ניר)

החוק, שמסדיר את מעמדם של תושבי ישראל החיים ביהודה ושומרון, נחקק לראשונה ב-1967 כתקנות חירום, ומאז חודש בכל 5 שנים. ביהודה ושומרון מתקיים כיום משטר צבאי: כאשר אזרח פלסטיני עובר עבירה אזרחית או פלילית, הוא נשפט בבית משפט צבאי מתוקף המשטר הצבאי, ואם מורשע, הוא מוחזק בבית סוהר ישראלי מתוקף תקנות החירום.

המשמעות של פקיעת תוקפן של התקנות, התקפות עד סוף החודש, הוא החלת חוק אחיד של משטר צבאי על תושבי יהודה ושומרון הישראלים והפלסטינים, כך שאם אזרח ישראלי המתגורר ביהודה ושומרון מבצע שם עבירה, הוא יישפט בבית משפט צבאי. זכויות נוספות התלויות בקיום התקנות נוגעות ליכולת לאמץ ילדים, לקבל רישיונות עיסוק ישראליים לעריכת דין למשל, ולסדרי דין משפטיים שונים.