דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שני י"ח באב תשפ"ב 15.08.22
30°תל אביב
  • 28°ירושלים
  • 30°תל אביב
  • 30°חיפה
  • 30°אשדוד
  • 33°באר שבע
  • 38°אילת
  • 36°טבריה
  • 27°צפת
  • 32°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
עבודה

30 מיליון שקלים לא הגיעו ליעדם: עשירית מהעובדים הזרים שעזבו את ישראל לא משכו את כספי הפיקדון שלהם

בקרב עובדי הסיעוד השיעור עומד על 25%, לפי נתוני רשות האוכלוסין וההגירה | נציגת הרשות בדיון בכנסת: "אנחנו עושים מאמצים להנגיש לעובדים את המידע על זכויותיהם, אבל ברגע שעובד עלה על מטוס ועזב את ישראל, אין לנו איך להשיג אותו"

עובדות סיעוד זרות. למצולמות אין קשר לכתבה (צילום ארכיון: משה שי /פלאש90)
ניצן צבי כהן
ניצן צבי כהן
כתב לענייני עבודה
צרו קשר עם המערכת:

עשירית מהעובדים הזרים שעזבו את ישראל בתום עבודתם לא משכו את כספי הפיקדון שהופקדו עבורם, לפי נתונים שהציגה רשות האוכלוסין וההגירה בפני וועדת העובדים הזרים היום (שני).

נציג מחלקת המחקר והמידע של הכנסת, גדעון זעירא, הציג את הנתונים שנאספו מרשות האוכלוסין על השימוש בפיקדון לעובדים זרים, שלפיהם עד סוף 2021 הופקדו כספי פיקדון עבור יותר מ-103 אלף עובדות ועובדים בסכום מצטבר של יותר מ-2 מיליארד שקלים.

התחום שבו מספר העובדים הגדול ביותר הוא חברות סיעוד, וסכום הכספים המצטבר הגדול ביותר הוא עבור העובדים בענף הבניין. הנתונים מעלים ש-5,129 עובדות ועובדים עזבו את ישראל ולא משכו כלל את הכספים, בסכום המוערך ב-30 מיליון שקלים. שיעור עובדי חברות סיעוד שעזבו ולא משכו כספים הוא הגבוה ביותר, ועומד על 25%.

עו"ד אפרת לב-ארי מהלשכה המשפטית של רשות האוכלוסין וההגירה אמרה בדיון שאין בידיה פרטים מדוע עובדים עוזבים את ישראל בלא למשוך את הכסף המגיע להם. "זו קבוצה שלא הגישה בקשה למשיכה מסיבות שונות. יכול להיות שהעובד פשוט שכח". היא הוסיפה שהרשות פועלת להנגיש לעובדים את זכויותיהם במהלך שהותם בישראל, לרבות הזכות למשיכת הפיקדון. לדבריה, כדי למשוך את הפיקדון נדרשים העובדים להגיש בקשה 14-10 ימים לפני עזיבתם, וניתן גם להסדיר את קבלת הפיקדון לחשבון בחו"ל לאחר העזיבה.

יו"ר הוועדה איבתיסאם מראענה שאלה אם נעשות פעולות לאיתור העובדים שעזבו את ישראל בלי למשוך את הפיקדון המגיע להם, ולב-ארי השיבה: "כשהעובדים בישראל, יש לנו איך להגיע אליהם ולעדכן אותם שיש להם כסף בפיקדון ושימשכו. ברגע שעובד עלה על מטוס ועזב את ישראל, אין לנו איך להשיג אותו. אנחנו יכולים רק להסתייע במשרד החוץ, ופנינו כדי שינסו לאתר פרטנית את העובדים".

עו"ד מיטל רוסו מהמחלקה המשפטית ב'קו לעובד' הבהירה: "כיום, מרבית העובדים מגיעים בהסכמים בילטרליים, כך שאפשר לאתר את העובדים גם דרך השגרירויות. צריך לבנות מנגנון מוסדר שישלח התראות לאותם עובדים. חייבים להגיע אליהם. הנתונים מוצגים בעברית ובאנגלית בלבד".

"חוויית השימוש במערכת מעלה תחושה של זלזול"

במהלך הדיון, ולבקשתה של מראענה, נעשה ניסיון להיכנס לאזור האישי של העובדים באתר רשות האוכלוסין. "חוויית השימוש מעלה תחושה של זלזול", אמרה מראענה. "אין מידע מונגש, לא הצלחנו להיכנס לאזור האישי. אני דורשת להוסיף שפות נוספות באופן ברור ונגיש".

חוק הפיקדון מורה למעסיקיהם של עובדים זרים בשורה של ענפים במשק להפריש כספים בסכום שווה ל-16% משכר עבודתם לקופה בניהול רשות האוכלוסין וההגירה, שמשמשים חלף תשלום זכויות סוציאליות שונות לעובד, כמו הפרשות לפנסיה ולפיצויי פיטורין. את הפיקדון יכול העובד למשוך עם עזיבתו.

כספי הפיקדון משמשים גם כדי ליצור תמריץ לעובדים לעזוב עם תום האשרה שלהם, שכן רשות האוכלוסין וההגירה רשאית לנכות קנסות מכספי הפיקדון של עובד שנשאר בישראל עד שישה חודשים לאחר מועד פקיעת האשרה, ואף לחלט את סכום הפיקדון כולו לעובד שנשאר בישראל שלא כחוק יותר משישה חודשים לאחר פקיעת האשרה.

על פי הנתונים שהציגה רשות האוכלוסין, לכ-6% מהעובדים נוכו כספים מהפיקדון בגין שיהוי ביציאה מישראל בסכום כולל של כ-29 מיליון שקלים נוספים.

עו"ד לב-ארי אמרה שכספי הפיקדון מנוכים בהתאם לתקנות עובדים זרים. עובד זר רשאי להגיש בקשה בכתב באמצעות דוא"ל להפחתת תקופת השיהוי הנזקפת לחובתו לצורך ניכוי בגין שיהוי ביציאה מישראל. מנהלת תחום פיקדונות רשאית להפחית את תקופת השיהוי אם מצאה שלא יהיה צודק בנסיבות העניין לזקוף לחובתו את תקופת השיהוי, כולה או חלקה.

בדיון, התייחס משרד האוצר גם לבדיקה שביצע לבקשת הוועדה באשר לאופן השימוש בכ-34 מיליון שקלים מכספי הפיקדון של עובדים זרים שלא נדרשו (לאחר שבע שנים) או שחולטו בשל שהייה בישראל שלא כחוק, ונועדו לשמש לקידום רווחתם ובריאותם של עובדים זרים בישראל, בין היתר לשירותי טיפול ותמיכה בתינוקות ופעוטות זרים חסרי מעמד אזרחי, אבל לא נעשה בהם שימוש.

נציג האגף החשב הכללי במשרד האוצר, אבי זלצמן, השיב שעד כה לא נעשה בכסף שימוש. לדבריו הוקם לאחרונה צוות בין-משרדי מיוחד לקביעת אופן השימוש בכסף, שאמור להתכנס בעוד כחודש ולהעביר המלצות עד סוף אוגוסט.

סגן האפוטרופוס הכללי, עו"ד בנצי פיגלסון, הוסיף שכספים שהועברו ליחידתו מתוך כספי הפיקדון שחולטו או לא נדרשו, שימשו לפרויקטים שונים לרווחת העובדים הזרים וילדיהם. "העברנו לאחרונה 940 אלף שקלים להקמת גנים לילדי העובדים, העברנו תלושי מזון והשתתפנו בתשלומים על טיפול רפואי במהלך תקופת הקורונה".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!