ההסתדרות נמצאת במשא ומתן עם האוצר על הסכמי שכר חדשים במגזר הציבורי, והמורים נאבקים גם הם על העלאת שכרם. העובדים ששכרם נשחק כתוצאה מעליית מחירים, מבקשים לעלות את השכר בסביבת אינפליציה של 4%. הטענות מנגד הן שהעלאת שכר עלולה לעודד עוד את האינפליצה.
״כמו כל אינפלציה״, אומר הכלכלן פרופ׳ יוסי זעירא ל׳דבר׳, ״גם עליית המחירים הנוכחית היא תוצאה של גדילת היצע הכסף. זה אומר שעליות שכר הן לא גורם מרכזי באינפלציה״. מנגד, מזהיר זעירא, אם השכר לא ידביק את העלייה הכוללת בפריון, המערכת הציבורית תמצא את עצמה מפגרת מאחור, מה שיגרום לירידה ברמת השירותים.
מה גורם לעלייה בכמות הכסף?
״החל משנת 2014 כמות הכסף בישראל ובעולם גדלה מאוד. אם ב-2014 כמות המזומנים והעובר ושב, היתה כ-15% מהתוצר, בשנת 2021 אנחנו כבר ברמה של 45% מהתוצר. כלומר, כמות הכסף גדלה פי שלוש יותר מהר מהתוצר״.
לדברי זעירא, בארה״ב זה קרה באמצעות הרחבה כמותית, הפדרל ריזרב קנה איגרות חוב, ובישראל זה קרה באמצעות רכישה מאסיבית של דולרים על ידי בנק ישראל לצורכי מיתון התחזקות השקל. בשני המקרים זה נעשה באמצעות הדפסת כסף על ידי הבנקים המרכזיים.
״בכל ההיסטוריה המוניטרית״, אומר זעירא, ״תמיד גידול בכמות הכסף היה קשור בעליית מחירים. כשיש לאנשים יותר מידי כסף, הם מחפשים אלטרנטיבה לכסף. קונים מוצרים, שירותים, מניות. גם עליית המניות עצמה מאיצה את האינפלציה. יש הרבה מנגנונים שבהם זה קורה אבל זה תמיד קשור קודם כל לכמות הכסף״.
התהליך הזה נמשך מ-2014, למה פתאום זה מתרגם לאינפלציה?
״תקופה ארוכה זה לא ממש גרם לאינפלציה וקשה להסביר למה. יכול להיות שבגלל שהריביות היו נמוכות אנשים העדיפו לשמור את הכסף במעגל סגור. אבל ברגע שאנשים מתחילים לנסות להיפטר מהכסף זה מתחיל לעורר את האינפלציה״.
איך זה משתלב עם העלייה במחירי הסחורות, הנפט והשיבושים בשרשראות האספקה?
״אני חושב ששינויים בשרשראות האספקה, כשלעצמם, לא היו צריכים לגרום לעליית מחירים משמעותית ללא עלייה בכמות הכסף. אם לא היה כסף, זה היה גורם למיתון. אבל כשכמות הכסף גדלה זה גורם לעליית מחירים״.
״לא צריך לחשוש מעליית שכר״
לדעתו של פרופ׳ זעירא מאותה סיבה שלא צריך לדאוג מהשינויים בשרשרת האספקה, גם לא צריך כעת לחשוש מהדרישה לעליית שכר. ״זה חלק מהמנגנון שמעלה את האינפלציה״, הוא אומר, ״אבל המנגנון הזה עובד רק אם יש מנוע בסיסי ועמוק, והמנוע הזה הוא הגדלת כמות הכסף.
״הצעדים של בנק ישראל כעת להעלאת הריבית הן פיתרון חלקי בלבד. מה שחשוב יותר זה לצמצם את כמות הכסף שגדלה מאוד בשנים האחרונות בגלל רכישת דולרים על ידי הבנק. לא צריך לחשוש מעליית שכר״.
זעירא אומר שגם אם השכר יעלה בקצב דומה לתחזיות האינפלציה, זה עדיין לא יהיה פיצוי מלא, כי המחירים כבר עלו ב-4% בשנה האחרונה. הוא חושב שכדי לקבוע את היקף העלייה הדרושה בשכר, נכון לחשוב על הגידול בפריון – התוצר לשעת עבודה – ולא רק על מדד המחירים לצרכן.
״התרגלנו לדרוש עליית שכר רק כפיצוי על עליות מחירים״, אומר זעירא, ״אבל יש גם את הגידול בפריון שיש מקום לקחת בחשבון. השכר היום לא מדביק את העליות הללו״.
במגזר הפרטי קל למדוד פיריון, אבל במגזר הציבורי זה קשה יותר.
״זה נכון. במגזר העסקי מחשבים את התוצר לשעת עבודה. במגזר הציבורי אין לנו אומדן של מחירי שוק אבל אפשר להעריך שהפריון גדל בצורה דומה למגזר העסקי.
״בכל מקרה, אם אתה מזהה עלייה בפריון, ובשכר במגזר העסקי, תצטרך להעלות גם את השכר במגזר הציבורי. שכר המורים לדוגמה צריך לעלות בקצב דומה, אחרת תישאר עם מורים באיכות נמוכה, כי המורים המוצלחים יותר יעדיפו לעבוד במקומות אחרים. זה אומר שהחינוך שנספק לתלמידים יהיה באיכות נמוכה יותר״.