כל מעסיק רביעי אינו מוכן להעסיק אנשים מהקהילה הטרנסית, כך עולה מסקר שנערך לבקשת פרוייקט גילה להעצמה טרנסית וחברת גוגל, במסגרת חודש הגאווה ומתפרסם היום (שלישי). נתוני הסקר מראים בנוסף שכל ישראלי שלישי אינו מוכן לעבוד או ללמוד עם טרנסג'נדרים או טרנסג'נדריות. כשני שליש מהישראלים (65%), על פי ממצאי הסקר מאמינים שהחברה הישראלית איננה סובלנית כלפי כהילת הטרנס.

הסקר בוצע במהלך חודש מאי על ידי חברת איפסוס, בקרב 515 משיבים המהווים מדגם ארצי מייצג של האוכלוסייה בישראל וכן בקרב 256 בעלי עסקים, מעסיקים ואחראים על גיוסים בחברות. מהממצאים עולה כי החסמים העיקריים להעסקת טרנסג'נדרים, על-פי עדויות המעסיקים, הם אמונה דתית וחשש מרתיעה של עובדים אחרים או של לקוחות.

"100% מהמעסיקים עובדים טרנסג׳נדרים, מרוצים מתפקודם בעבודה"

״טרנספוביה הורגת גם כשהיא באה בצורה של אפליה והתעמרות בשוק העבודה״, אומרת בר אווסקר, מנכ״ל פרויקט גילה להעצמה טרנסית. ״הקמפיין הזה הוא תזכורת שהפתרון למצוקה שלנו הוא בידיים של כל החברה הישראלית – תנו לנו להתפרנס בכבוד וגיבוי במקום העבודה גם אל מול גילויי טרנספוביה ותצילו נפשות".

לצד הנתונים המטרידים שהסקר חשף, מציינת אווסקר כי ישנה גם נקודת אור. "מעל 75% מהישראלים מוכנים לקבל ולתת שירות לטרנסים ו-100% מהמעסיקים הישראלים שמעסיקים עובדים טרנסג׳נדרים, מרוצים מתפקודם בעבודה וזו קריאה ליותר ויותר מעסיקים ללמוד עלינו ולהעסיק אותנו".

במסגרת הקמפיין המשותף לפרויקט גילה וגוגל הופק סרטון המציג עובדת היי-טק המבקשת ליידע את חבריה לעבודה, שהכירו אותה עד כה כגבר, על תהליך ההתאמה המגדרי שעברה במהלך חופשה, ולבקש מהם להתחיל ולפנות אליה בלשון פניה 'את'. הסרטון מציג את החששות המתעוררות בה, את תוצאות החיפוש שלה בגוגל לשאלה 'איך מספרים בעבודה שאני טרנסית'. בנוסף, כולל הקמפיין גם שלטי חוצות עליהם נכתב "עושים.ות מקום לכולם.ן".

״הקמפיין שלנו שם במרכז אישה טרנסית מצליחה כי היה לנו חשוב לשקף את ההזדמנויות והפוטנציאל של קהילת הטרנס להשתלב בשוק התעסוקה״, אומר ברק רגב, מנכ״ל גוגל ישראל. ״נכנסנו לשותפות הזאת עם פרויקט גילה מתוך הרצון ללמוד בעצמנו איך אנחנו יכולים להשתפר ולהפוך את גוגל לחברה נגישה יותר ומכבדת לקהילת הטרנס".

לדבריו, כחלק מתוכנית הגיוון התעסוקתי של החברה היא מציעה כבר כיום לעובדיה סבסוד של תהליכי התאמה מגדרית, מענק לשירותי פונדקאות והדרכות לעובדים בנושא. "החודש, גם הצוותים שלנו יעברו את ההכשרה של פרויקט גילה כך שנוכל להעסיק, לשמר ולקדם טוב יותר אנשים מהקהילה הטרנסית״.  

לפי המכון הישראלי לחקר מגדר ולהט"ב, הסיכוי של אנשים על הקשת הטרנסית להיות מובטלים ב-2019 היה גבוה פי שישה בהשוואה לסיכוי של מי שאינו טרנסג'נדר. רק 25% מהטרנסים והטרנסיות עבדו במשרה מלאה (לעומת 78% באוכלוסייה הכללית) ומחציתם הרוויחו שכר נמוך משכר המינימום (בהשוואה לעשירית מהאוכלוסייה הכללית).

רובה המכריע של הקהילה הטרנסית, כ-80%, ממוקמים בשלושת העשירונים התחתונים בהתפלגות ההכנסה בישראל ב-2019. בנוסף, כמחצית מהטרנסג'נדרים והטרנסג'נדריות בישראל ספגו אלימות פיזית לפחות פעם אחת, על רקע זהותם המגדרית וכ-70% מאנשי הקהילה סופגים אלימות מילולית באופן קבוע על אותו רקע.

שלט חוצות בנתיבי איילון, כחלק מקמפיין לעידוד העסקת עובדים.ות מהקהילה הטרנסית (צילום: פרויקט "גילה" להעצמה טרנסית)

ד"ר סיגל גולדין מהמכון הישראלי לחקר מגדר ולהט"ב אומרת: ״ישנו קשר ישיר וחזק בין היקפי האבטלה והעוני בקרב חברי הקהילה הטרנסית לבין היקפי האובדנות הגבוהים בה, כאשר 4 מתוך 5 טרנסג'נדרים שקלו להתאבד, וכ-40% אף ניסו להתאבד לפחות פעם אחת במהלך חייהם. חשוב שמעסיקים במשק יבינו שהעסקת עובדים מהקשת הטרנסית לא רק תזכה אותם בעובדים.ות מסורים.ות, אלא היא יכולה ממש להציל חיים".

"צריך להתייחס אלינו כאל עובדים לכל דבר ועניין"

"מה שמיוחד בקמפיין הזה זו הפניה לדווקא למעסיקים", אומרת זוהר קטן, מצוות פרויקט גילה להעצמה טרנסית. הפרוייקט מציע למעסיקים ומעסיקות המעוניינים בכך הכשרות וסדנאות להפיכת מקום עבודה ל'טרנס פרנדלי' – כלומר כזה שמעודד השתלבות עובדים ועובדות מהקהילה הטרנסית.

"יש בקהילה שלנו הרבה מאוד א.נשים מאוד מוכשרים ומקצועיים, רבים שהם מומחים בתחומם אבל הרבה פעמים הם מתפספסים בשוק העבודה. אנחנו רוצות להגיד למעסיקים שחבל שיפספסו עובדים טובים" אומרת זוהר. ההדרכות אותן מעביר פרוייקט גילה למנהלים, אנשי משאבי אנוש ומגייסי כוח אדם כוללות היכרות עם הקהילה הטרנסית ומצבה בשוק העבודה, ושיח כיצד לעודד את השתלבותה החל משלב ראיון העבודה, דרך הקליטה, תהליכי שימור עובדים ושמירה על סביבת עבודה נוחה.

צעדת מחאה של הקהילה הטרנסית (פלאש90)

"הדבר החשוב ביותר שמעסיקים ישימו לב אליו, הוא להתייחס קודם כל לעובד.ת, לכישורים שלה ולעבודה שהיא עושה" מסבירה קטן. "הרבה פעמים כשאני הולכת לראיון עבודה, אני יכולה להגיע למצב שבו בכלל לא שואלים ומדברים איתי על הכישורים שלי אלא רק על הזהות שלי. צריך קודם כל להתייחס אלינו כאל עובדים לכל דבר ועניין". מעבר לזה, היא מדגישה את החשיבות לשמירה על סביבת עבודה בטוחה מאלימות או הטרדות, וקביעת מדיניות ברורה וכתובת ארגונית להתמודדות עם סיטואציות שכאלו.

"כמובן שחשוב להטמיע גם נורמות כמו פניה לעובדים ולעובדות בלשון הפניה שבה הם בחרו, ולאפשר להם להתלבש באופן שהולם את זהותם המגדרית במקום העבודה". קטן מדגישה כי המחקרים מוכיחים שגיוון תעסוקתי תורם לרווחיותן של חברות ולחדשנות שלהן. "בסופו של דבר חברות לא צריכות לחשוש להעסיק טרנסים וגם לשים אותן בפרונט. הן יקבלו על זה קרדיט כי החברה הולכת קדימה ואנשים היום רואים גיוון בעין יפה".

פרויקט גילה, הקרוי על שם גילה גולדשטיין מחלוצות הקהילה בישראל, הוקם בשנת 2011 כארגון ארצי שצמח מתוך הקהילה הטרנסית ולמענה. הוא פועל במגוון תחומים כגון ליווי אישי, מיצוי זכויות, ייעוץ משפטי, ליווי בתחום הבריאות ובתהליכי התאמה מגדרית וקידום שינויי מדיניות. בעוד כחודש צפוי לקום בשכונת יד אליהו בתל אביב גם "המרכז הטרנסי", יוזמה משותפת של הארגון יחד עם האגודה למען הלהט"ב שיציע שירותים וטיפולים לקהילה הטרנסית. בעתיד מקווה העמותה להציע גם תוכניות בתחום התעסוקה לקהילה הטרנסית עצמה כגון ירידי תעסוקה, תוכניות השמה והכשרות מקצועיות.