הרופאים במרכזים לבריאות הנפש קיימו בשבוע האחרון עיצומים, בדרישה לפיתוח תכנית לאומית לשיפור מערך בריאות הנפש בישראל. במסגרת העיצומים, שהחלו בחמישי שעבר, המרכזים נמנעים מאשפוז של מטופלים שנדרשים להסתכלות פסיכיאטרית בצווי בית משפט. ההסתדרות הרפואית, שבה מאוגדים הרופאים, מאיימת להחריף את הצעדים בימים הקרובים.
ד"ר מרינה קופצ'יק, מנהלת מחלקה סגורה במרכז הרפואי לבריאות הנפש 'מרחבים' בבאר יעקב, מזהירה שלמרות הבטחות שניתנו בשנים האחרונות, תחום בריאות הנפש סובל ממחסור חמור בכוח אדם ובתקציבים שפוגעים אנושות במטופלים. "אנחנו נותנים את הטיפול הכי טוב שנוכל לתת, אבל אם היו יותר צוותים היינו יכולים לתת יותר טיפול. רוב המטופלים שלי סובלים מסכיזופרניה או דיכאון קשה, ונמצאים במצב אקוטי של פסיכוזה או אובדנות כתוצאה ממחלתם. עם שני פסיכולוגים על 40 מטופלים, אנחנו לא יכולים לתת טיפול פסיכותרפי רגשי לכולם".
המחסור בכוח אדם מציב את סטנדרט הטיפול בישראל ברמה נמוכה ביחס למדינות המפותחות. בישראל מועסקות שש אחיות במשמרת בוקר במחלקה של 40 מטופלים – בין 6 ל-7 מטופלים על כל אחות. לדברי קופצ'יק, ביפן היחס הוא 16 אחיות במשמרת בוקר ל-25 מטופלים, בין מטופל לשני מטופלים על כל אחות.
לדבריה, גם כשמטופל משתחרר מאשפוז וזקוק לטיפול בקהילה, הוא לא זוכה לטיפול ראוי. "חולה שהיה אצלי כי סבל מהתקף פסיכוטי, ואני רוצה לשחרר מאשפוז ולקבוע לו תור מעקב בקהילה, יקבל תור רק לעוד חצי שנה. אבל אין לו הרבה סיכוי להחזיק חצי שנה בלי לפגוש מטפל, ולכן הרבה מטופלים מתדרדרים שוב".
את העיצומים הנוכחיים היא מתארת כמצב של אין ברירה. "המערכת קורסת, ואנחנו צריכים לעשות תעדוף. אנחנו מאשפזים את כל מי שזקוק לטיפול פסיכיאטרי, אבל לא את אלה שבתי המשפט שולחים לנו ואינם זקוקים לאשפוז לפי הערכה במיון הפסיכיאטרי".
"ההבטחות נשארו בגדר הבטחות"
בתחום בריאות הנפש שבעים מהבטחות. שר הבריאות, ניצן הורוביץ, התחייב עם כניסתו לתפקיד להציב את שיקום תחום בריאות הנפש כיעד מרכזי במדיניות המשרד. לקראת אישור תקציב המדינה בנובמבר האחרון הודיע הורוביץ שסיכם עם האוצר על העברת 400 מליון שקלים לטובת בינוי ושיפוץ מרכזי בריאות הנפש ובתי החולים הפסיכיאטריים; על העברה מיידית של 400 מאושפזים כרוניים מבתי החולים לבריאות הנפש, למסגרות בקהילה; הוצאה לדרך של פרוייקטים חדשים להקמת 'בתים מאזנים'; והפעלת צוותי משבר שיגיעו לבית המטופל. עוד סוכם על יישום תוכנית מקיפה לקיצור תורים לטיפולים פסיכותרפיים בקופות החולים.
וזה לא הכול. סביב מאבקים שניהלו הרופאים והאחיות במרכזים לבריאות הנפש, סוכם גם שמשרדי הממשלה יטפלו בתגבור האבטחה במחלקות האשפוז הפסיכיאטריות, שבהם האחים והאחיות נדרשים לבלום מטופלים בהתקפי אלימות, תוך שהם חורגים מתפקידם ומסכנים את עצמם.
לדברי ד"ר קופצ'יק, מעט מאוד מההבטחות יושם בפועל. "כל ההבטחות שהובטחו בשנה האחרונה נשארו בגדר ההבטחות. ההזנחה רבת השנים הופכת את הכסף שהובטח לטיפה בים, אבל אפילו הסכום הזה לא ראינו, ולא התחיל שיפוץ בבית החולים."
הדרישות: 25 מטופלים במחלקה, הגדלת כוח האדם ותגבור האבטחה
במטה המשותף של ההסתדרות הרפואית והמרכזים לבריאות הנפש הציגו שורת דרישות לממשלה:
- הקטנת מספר המטופלים בכל מחלקה ל-25. "אני מנהלת מחלקה עם 40 מיטות, אומרת ד"ר קופצ'יק, "במדינות OECD, גם באירופה וגם בצפון אמריקה, מספר המטופלים במחלקה נע בין 20 ל30".
- הכפלת מספר הרופאים, האחיות, והצוותים הפרא-רפואיים בישראל. ב-OECD מספר המטפלים לנפש גדול פי 4 מהמצב בישראל היום.
- הכרה בפסיכיאטריה כמקצוע במצוקה כדי לאפשר מתן מענקים למתמחים שיבחרו להתמחות בפסיכיאטריה.
- העמדת תחנות משטרה גם חדרי המיון הפסיכיאטריים. לפני שבועיים משרד הבריאות ובטחון הפנים הכריזו על הקמת עמדות שיטור בכל בתי החולים הכלליים, אך בתי החולים הפסיכיאטריים לא נכללו במהלך זה למרות הסיכונים לצוותי הטיפול בהם.
- העמדת מאבטח בכל מחלקה פסיכיאטרית 24/7. התקנים למאבטחים במחלקות הוקצו בשנים האחרונות אך עקב השכר הנמוך בתי החולים מתקשים לגייס מאבטחים. במחלקה של ד"ר קופצ'יק יש מאבטח רק בשעות הערב, ובשאר השעות בית החולים מסתפק עם מאבטח שממוקם בשער. מאבטח זה מלווה כל מטופל למיון, ואז חוזר לעמדתו.
תגובת משרד הבריאות תובא לכשתתקבל.
