דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום ראשון י' באב תשפ"ב 07.08.22
26°תל אביב
  • 21°ירושלים
  • 26°תל אביב
  • 24°חיפה
  • 25°אשדוד
  • 24°באר שבע
  • 33°אילת
  • 25°טבריה
  • 19°צפת
  • 25°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
עבודה

מתרגמת ספרות: "רובנו לא סוגרים את החודש"

'כלכלת החלטורה' של שוק הספרים בישראל: בזמן שמשווקים את שבוע הספר שבפתח, מתרגמים, עורכים, מגיהים ועובדים נוספים בתחום הספרות בעברית לא סוגרים את החודש | מתרגמת ספרות: "אני לא מגיעה לשכר מינימום, כשהייתי מתכנתת מחשבים הרווחתי בחודש וחצי מה שאני מרוויחה היום בשנה"

שירלי פינצי לב. "עד שאתה לומד את המקצוע, אתה לומד שאתה לא יכול להתפרנס ממנו" (צילום: אלבום פרטי)
הדס יום טוב

רבים מעובדי ענף הספרות בישראל לא חוגגים את שבוע הספר. הריכוזיות בשוק לא מאפשרת פרנסה בכבוד לעצמאים שעובדים בתחום הספרות בעברית, בהם עורכים, מתרגמים, מגיהים, לקטורים ונקדניות. הם קוראים לשר התרבות חילי טרופר להתערב. "העברית היא שפה עם קהל קוראים קטן מאוד", אומרת ל'דבר' שירלי פינצי לב, מתרגמת ספרות מאיטלקית לעברית וחברת ועד באיגוד אנשי הספר. "אנחנו עובדים עם 6-5 הוצאות הספרים הגדולות בארץ. הן קובעות את המחיר, הן לא זזות ממנו והן יכולות כי הן שולטות בלעדית בשוק".

"רובנו לא סוגרים את החודש. אי אפשר להתפרנס מזה. הסטטיסטיקה שלנו אומרת שהממוצע של מי שעובד בזה ממש במשרה מלאה הוא הכנסה חודשית של 7,000 שקלים". כל זה, לדברי פינצי לב, ללא תנאים סוציאליים וללא זכויות שמקבלים עובדים שכירים במשק.

"אני לא מגיעה לשכר מינימום, ויש לי הזמנות לתרגום שנה קדימה", היא אומרת. "אני מאוד מבוקשת. למרות זאת, לפני 20 שנה הייתי מתכנתת מחשבים, והרווחתי אז בחודש וחצי את מה שאני מרוויחה בשנה".

לכאורה מדובר בבעלי עסקים שחופשיים למכור את שירותיהם לכל המרבה במחיר, אבל בפועל, שוק הספרות בעברית לא חופשי, ועם הדואופול שיש בשוק חנויות הספרים בישראל, גם ההוצאות עצמן די לחוצות. "מי שתנסה לשפר תנאי העסקתה, תמצא את עצמה פשוט בלי עבודה", אומרת פינצי לב. "אין לנו ממש ברירה, אין לנו איך להתחרות, וכל אחד לעצמו לא יכול להתמקח על התעריף שלו. אנחנו לא באמת עצמאיים".

למרות זאת, טוענת פינצי לב, אלה מקצועות מבוקשים, ויש אנשים שרוצים ללמוד אותם ולעבוד בהם. "יש לזה הילה, אבל אין כסף. עד שאתה לומד את המקצוע, אתה לומד שאתה לא יכול להתפרנס ממנו, וזה מצב מעוות. אנחנו רואים אנשי מקצוע מוכשרים ומעולים שהולכים לעבוד במקומות אחרים. האם זה מה שאנחנו רוצים? שהאנשים הטובים יעזבו? שלא יהיו ספרים בעברית? זה פוגע בסוף בקוראים, זה פוגע בתרבות שלנו. מגיע לעם הספר ספרים באיכות טובה".

האיגוד פנה הבוקר (שני) לשר טרופר, ודרש להיפגש איתו לקראת פתיחת שבוע הספר מחרתיים. "בעבר, עבדנו רובנו כשכירים בהוצאות הספרים", נכתב. "כיום כמעט כולנו עצמאים, ולא מתוך בחירה. כל התחום עבר להעסקה במתכונת של פרילנסרים, ולעובדים בו כבר אין ביטחון תעסוקתי, ואין תנאים סוציאליים. רובנו מגיעים בקושי לשכר המינימום, אבל כעצמאים, גם הגנה על שכר מינימום אין לנו".

לדבריהם, הדבר החמיר לאחר ש'חוק הספרים', שקובע בין השאר מחיר מינימום לספרים חדשים ואמור היה להביא לשיפור במצב, בוטל על ידי שרת התרבות הקודמת, מירי רגב, עוד לפני שהסתיימה תקופת הניסיון שלו.

"כשהולכים לחנות וקונים ספר, חוץ מהסופר או מהמשורר יש עוד הרבה אנשים שעמלו על הספר הזה, דאגו שהוא יגיע לכאן ושהתוכן שלו יהיה איכותי", מסבירה פינצי לב. "האנשים האלו, ב-20 השנים האחרונות, מאוד מאוד נשחקו. רובנו משכילים, עם תואר שני ושלישי, ובעבר היינו שכירים של ההוצאות. ההוצאות הוציאו אותנו מזה משיקולים כלכליים, וכיום אנחנו פרילנסרים שמרוויחים פרוטות".

הכנסתם של אותם פרילנסרים בעולם הספרות מחושבת לפי "גיליונות דפוס" – צורת חישוב ישנה שנמדדת לפי תווים, והתעריפים מאוד נמוכים, לא משנה כמה עותקים נמכרים מהספר שעליו הם עובדים.

"לשר התרבות צריך להיות אכפת שתהיה ספרות טובה ואיכותית בארץ"

במכתב ששלחו, מודגשת העובדה שמדינות אחרות שמספר דוברי השפה שלהן קטן מקפידות על תמיכה ייעודית רחבה בתרגום, כדי להבטיח את ההשקעה הנדרשת בתרגום של ספרות עדכנית טובה. בישראל, לעומת זאת, התמיכה הקיימת כיום מצומצמת מאוד, ורובה ניתנת להוצאות לאור, ולא לאנשי המקצוע.

בהמשך נטען שכדי לאפשר המשך של פרסום ספרות טובה ואיכותית בארץ, נדרשת פעולה ממשלתית: רגולציה הולמת, הגנה על כלל העובדים בתחום, הפרילנסרים והשכירים, והקצאת תקציבים שיגיעו גם אל בעלי המקצוע ולא ייעצרו אצל הוצאות הספרים. "אספנו באיגוד נתונים על פרופיל העובדים במקצועות הספר, ועל התעריפים בתחום", נכתב בסיום. "נשמח להיפגש עמך, כדי להציג הנתונים, ולהיעזר בך בפתרונות אפשריים".

"לשר התרבות צריך להיות אכפת שתהיה ספרות טובה ואיכותית בארץ, ושאנשים פה יוכלו לקרוא ספרים", אומרת פינצי לב. "יש צורך ברגולציה שתבטיח, למשל, שנקבל תעריפים שיאפשרו לנו להגיע לפחות לשכר מינימום. יש אופציה של תמיכה בהוצאות הספרים, עוד אופציה היא לבחון אם יש הצדקה לא להעסיק אותנו כשכירים בשוק כזה".

עוד נקודה שהיא מדגישה לגבי התפקיד של שר התרבות היא תקצוב היצירה. "המפעל לתרגום ספרות מופת, למשל, מקבל תקציבים מהמדינה. התקציבים האלו כמעט אף פעם לא מגיעים למתרגמים. אני תרגמתי השנה שני ספרים שקיבלו תמיכה מהמפעל לתרגום ספרות מופת, שזה כבוד גדול, אבל אני לא קיבלתי גרוש יותר בתעריף. זה משהו ששר התרבות יכול להציב כתנאי, שכל העושים במלאכה יזכו לקבל שכר בהתאם לתקציב".

לדבריה, הבעיה מורכבת ויש כל מיני דברים שניתן לעשות, והכוונה באמת טהורה: שיחה משותפת. "אנחנו לא באים עם דף מסרים. אנחנו רוצים להיפגש ולהבין מה ניתן לעשות ביחד. תחת האחריות של שר התרבות יש ציבור של אנשים שמאמינים שיש להם תרומה משמעותית לאיכות הספרות בארץ, ושמגיע להם להיות מתוגמלים ולהתפרנס בכבוד. לדעתי זה צריך לעניין אותו, ואנחנו מצפים להתייחסות".

 

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!