דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שני כ"ח בסיון תשפ"ב 27.06.22
24°תל אביב
  • 19°ירושלים
  • 24°תל אביב
  • 23°חיפה
  • 22°אשדוד
  • 20°באר שבע
  • 29°אילת
  • 22°טבריה
  • 20°צפת
  • 23°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
מלחמה באירופה

פרשנות / רוסיה והסנקציות: "כשעוגת הרווחים תצטמצם יתחילו לשלוף נשקים"

נשיא רוסיה ולדימיר פוטין. חושש מניצול חולשה זמנית של השלטון (צילום: AP Photo/Alexander Zemlianichenko, Pool, File)

רוסיה מחזיקה מעמד מול הסנקציות הכבדות, אבל מתחת לפני השטח הפגיעה באליטות ובאזרחים מורגשת | משברים כלכליים בסדר גודל דומה הסתיימו בהפיכה שלטונית

דוד טברסקי

תמורת סכום של 1.4 מילארד דולר, ויתרה ענקית ההמבורגרים העולמית מקדונלד'ס על 850 מסעדותיה ברחבי רוסיה, שרק ב-2021 רשמו רווח נקי של 1.7 מיליארד דולר בהכנסות לרשת (כ-8% מכלל הכנסותיה בעולם). לפי העסקה שנחתמה בין הרשת לבין איש העסקים הרוסי אולג פארוייב, היא תוכל לרכוש את המסעדות חזרה תוך 15 שנה. ובכל זאת, הורדת הקשתות הזהובות הפכה לסמל למצב חדש, שאין ממנו חזרה, או לפחות אחד כזה שהולך לשנות את הכלכלה הרוסית ללא היכר.

עובדים מסירים שלט מקדונלד'ס ברוסיה. סמל למצב חדש שאין ממנו דרך חזרה (צילום: REUTERS/Anton Vaganov)

פרופ' איליה מטוואייב מהאוניברסיטה למנהל עסקים בסנט פטרבורג, במאמרו על השפעת הסנקציות שפורסם בסוף החודש האחרון בפרויקט האינטרנטי "פוסלה" שדן בסוגיות הפוליטיות והחברתיות השונות של המלחמה, חילק את הפגיעה בכלכלה להגבלות על ייצוא וייבוא פיננסי ולוגיסטי, השקעה זרה וסנקציות אישיות.

שוק הייצוא הרוסי נאמד ב-330 מיליארד דולר בשנה. כמעט מחצית מסך ההכנסות של רוסיה מגיע ממיסוי על רווחי הייצוא של מוצרי אנרגיה (נפט, גז ופחם), שמהווים יותר ממחצית משוק הייצוא. שאר מוצרי הייצוא הם זהב, פלטינה וחיטה, שמהווים יחדיו פחות מ-10% מסך הייצוא (רוסיה היא יצואנית החיטה הגדולה בעולם).

אפילו משרד האוצר כבר מודה: ההכנסות מייצוא גז ונפט פחתו

בסוף החודש שעבר, הודה משרד האוצר הרוסי לראשונה מאז הרחבת הפלישה הרוסית לאוקראינה, שההכנסות הכוללות ממכירת גז ונפט למערב פחתו באופן משמעותי, אבל לא נקב במספרים. למרות זאת, בגלל העלייה במחירי הנפט והגז, הפיחות הצליח להתמתן. הבנק העולמי צופה שבהתאם למגמות הנוכחיות, רוסיה תאבד 11% מהתוצר שלה עד סוף השנה, מצב שהתקרבה אליו בפעם האחרונה רק במשבר הכלכלי של 1998-1997.

התחזית לטווח הרחוק צופה ירידה שנתית של עד 17% בתוצר עד 2027, מכיוון שגם אם הסנקציות יוסרו בשלב זה או אחר, מכירות הנפט והגז של רוסיה לא ישובו יותר לממדים של לפני המלחמה, הן בגלל הפיחות בביקוש בשווקים המערביים, והן בגלל הפגיעה והשחיקה המתמשכת ביכולות אספקת הנפט ברוסיה עצמה.

שוק הייבוא עומד על 20% מהתוצר, גבוה יותר משל כל שותפותיה לסחר בעולם המתפתח (גוש מדינות BRIC: ברזיל, סין והודו), והוא תוצר של האינטגרציה המאסיבית שעברה המדינה בעשורים האחרונים תחת שלטונו של הנשיא ולדימיר פוטין. מוצרי הייבוא הגדולים כוללים מכשירי תקשורת, מחשבים, מוצרי מטבח וצנרת.

באר נפט ברוסיה. המדינה צפויה לאבד 11% מהתוצר שלה עד סוף השנה (צילום: shutterstock)

אחד השווקים המרכזיים הוא שוק המכוניות, חלקי המכוניות, האוטובוסים, הרכבות ושוק התחזוקה שלהן, התרופות והמכשור הרפואי. לדברי נגידת הבנק המרכזי של רוסיה, אלווירה נביולינה, המכה הקשה ביותר תהיה בטווח הבינוני והארוך בסקטור התעשייתי, ובראשן תעשיית הרכב, המעסיקה כ-600 אלף עובדים ויותר משני מיליון עובדים במעגל השני, שצפוי להיות מושבת לחלוטין עד סוף השנה אם הסנקציות לא יוסרו. תחום התעסוקה גם קשור בעבותות לשוק ההון. סך ההשקעה הזרה במדינה עומד בשני העשורים האחרונים על 2.1% מסך התוצר. מדובר במגמה יציבה ומתמשכת אף שבאופן יחסי, ההשקעה בשנות ה-90 הייתה גבוהה יותר.

מצור כלכלי שאף מדינה בסדר גודל כזה לא חוותה כמוהו

הסנקציות הכלכליות הביאו להפסקת פעילותן של רוב חברות האשראי העולמיות, כולל גוגל ואפל, והקושי לרכוש מטבע זר ולהעביר כסף בין מדינות משפיע היטב כבר כיום על הצרכן הרוסי היומיומי במעמד הביניים ומעלה בערים הגדולות, אבל למשיכת ההשקעות הזרות יש משמעות קשה יותר, לכלל המעמדות. עד יוני, יותר מ-1,000 תאגידים בינלאומיים גדולים הודיעו על הקפאה או הפסקת הפעילות במדינה. למהלך יש השלכה ישירה על כ-5 מיליון עובדים עבור חברות זרות (כ-12% מכוח העבודה הרשמי במדינה) ועוד מיליונים רבים שעובדים במעגל השני.

בסך הכול, יותר מ-10 מיליון אזרחים רוסים, כשישית מהאוכלוסייה העובדת במדינה, כבר רואה את השלכות המלחמה בתלוש. ניתן לכלול גם את העובדים החדשים-ישנים ברשת "טעים.נקודה" שהחליפה בתחילת השבוע את מקדונלד'ס, מכיוון ששכרם הלא גבוה מלכתחילה (כ-800 דולר בחודש) צפוי להיפגע בכ-25%, לפי הערכתו של יבסם גורוביץ', יועץ בכיר למשרד הכלכלה הרוסי.

בראיון לאתר החדשות 'מדוזה' טען גורוביץ' שיחד עם הנפילה בשכר, תירשם נפילה משמעותית בתקבולי המדינה ממס הכנסה, ויותר מכך, ממיסוי על ייבוא, שמהווה חלק גדול מההכנסות ממסים במדינה. "בתקופות משבר", אמר גורוביץ', "גביית המס נהיית קשה עוד יותר, מה שיקשה עוד על קופת המדינה".

נשיא ארה"ב ג'ו ביידן (מימין) ונשיא צרפת עמנואל מקרון. הסנקציות שהובילו פגעו בשער הרובל, אבל הוא הספיק להתייצב מאז (צילום: Brendan Smialowski, Pool via AP)

ברגע שהממשל האמריקאי, ואחריו הבריטי והצרפתי, התחילו במהלכים להקפאת ההון הרוסי שבתחומם בתחילת מרץ, הון שסכומו מוערך ב-400-300 מיליארד דולר, רוסיה נכנסה הלכה למעשה למצור כלכלי, שאף כלכלה בסדר גודל דומה לא חוותה עוד מעולם.

המהלך הקשה עד מאוד על רוסיה לנהל את שער המטבע שלה, שהפגיעה בו הייתה המטרה הראשונית, וכנראה העיקרית, אך ההצלחה במכירות הנפט והגז ברובלים בשילוב עם הכסף הזר שנשאר במדינה בגלל הפגיעה בייבוא, הרזרבות והאיסורים החמורים על הוצאות מטבע זר הצליחו לייצב את כוחו של הרובל (ואף לחזקו) לאחר שאיבד פעמיים מערכו, ערב תחילת המלחמה.

"רוסיה הולכת לעבור טרנספורמציה כלכלית"

ארבעה חודשים מאז תחילת המלחמה, נראה שהסנקציות לא הובילו עדיין לקריסתה הכלכלית של רוסיה. בקורות חייה הקצרים, הפדרציה הרוסית הצליחה לשקם את כלכלתה בזכות העלייה במחירי הנפט והגז: אם זה אחרי משבר הרובל ב-1998, אם אחרי משבר הסאבפריים ב-2008 או  הסנקציות שהגיעו בעקבות סיפוח חצי האי קרים ב-2014. אבל הפעם כללי המשחק השתנו.

"רוסיה הולכת טרנספורמציה", טוען גורוביץ'. לדבריו, המפנה הגדול בכלכלה הרוסית חל רק בתחילת שנות ה-2000 בכלכלת התיירות, השירותים, המסחר והנדל"ן, והן אלו שיצטרכו להיות מאותחלות לחלוטין בתום המלחמה. "זה תהליך שייקח לפחות עשור ונצטרך ללמוד לחיות בתוכו".

מבט על שתי מדינות שספגו סנקציות ארוכות ממחיש זאת היטב. איראן אמנם לא התרסקה כלכלית ולא נרשמה בה הפיכה פוליטית בעקבות הסנקציות שהחלו ב-2012, אבל בעשור האחרון המדינה איבדה כ-6% תוצר בכל שנה. הסנקציות שהוטלו על ונצואלה הביאו אותה לעשור של משבר כלכלי, שגרם לה לאבד 75% מהתוצר שלה.

לטענת מטווייב, האינפלציה במדינה שעברה את 17% במאי האחרון ושברה שיא של 20 שנה  היא רק בהמשך של מגמה שהתחילה עוד לפני הקורונה והציבור והמומחים נזהרים מלקשר אותה להשלכות המלחמה שגם, הפגיעה שלה נקודתית מאוד ופוגעת בעיקר בציבור הלקוחות בערים הגדולות; העניים, תושבי הפריפריה הרוסית, מקיימים את אורח חייהם בכלכלה שמוצריה ושירותיה מסובסדים בכבדות על ידי הממשלה. הסיבות לאינפלציה רבות אבל המרכזיות בהן היא הפגיעה בכל תשתיות השינוע והתובלה בגלל החרם הימי והאווירי על רוסיה – ככל שמצב התשתיות יחריף בגלל קושי לתחזק אותם – כך תגדל האינפלציה.

לדברי מטוואייב, רק ביום שעליית המחירים והדולרים במדינה תגיע לקצה, תוך שנה וחצי או פחות, תצטרך הממשלה "לפנות פנימה" כדי לכפר על ההפסדים הכספיים, ועל שולחנה יעמדו שתי אופציות בלבד: קיצוץ בהוצאות ציבוריות או העלאת מסים. גורביץ', שמקורב מאוד לתהליכי קבלת ההחלטות במשרד האוצר, שולל העלאות מסים מתוך רצון לשמר על תמריצים להשקעות פנימיות על ידי יזמים ואנשי עסקים ברוסיה מחד, ושמירה על השקעות מבריחה לעולם המפותח, שבו כמעט לא קיימת מערכת מיסוי, שיהפכו ליעד המרכזי עבור המשקיעים הרוסים לאחר סגירת השווקים המערביים בפני הכסף שלהם.

"נכון לרגע זה, אנחנו לא מרגישים את הבעיה, והיא מתרחשת בעיקר בשוק ההון", כתבה הנגידה נביולינה בדו"ח מיוחד שהוגש לבית המחוקקים של רוסיה (הדומה). לפי הנתונים שפרסם הבנק בתחילת המלחמה, מאז החלטה שהתקבלה ב-2004 ליצירת קופות חירום, תוך 18 שנה הבנק המרכזי ברוסיה הצליח לצבור רזרבות בסך 8 טריליון רובל, כ-10% מהתוצר, כלומר, סכום שרוסיה צפויה לאבד עד סוף השנה הנוכחית. "הסנקציות מתהדקות וימשיכו להתהדק", כתבה הנגידה, "והכלכלה יכולה לשרוד על רזרבות רק לזמן מוגבל".

"מנקודת מבט חברתית, המשמעות העיקרית של הסנקציות היא פגיעה מיידית במשכורות", אמר מטוואייב. בכמה הזדמנויות מתחילת המלחמה הוא העביר ביקורת על התמקדות היתר ברוסיה, והן בעיתונות המערבית, במצבו של שוק ההון הרוסי. "אחרי המשכורות תבוא הפגיעה מההכנסות ממסים ומשם בשירות הציבורי, הירוד ממילא, ואפשרות לביטול, גם אם חלקי, של סובסידיות למצרכי יסוד כמו חשמל ומים, וקיצוצים דרמטיים בתשלומי הפנסיה והקצבאות". מהלך כזה, טוען מטוואייב, יוכל להוביל למשבר כלכלי והתקוממות אזרחית שכמוה לא נראתה ברוסיה מאז "המעבר הכלכלי" של תחילת שנות ה-90.

אלכסיי מורדשוב, האיש העשיר ברוסיה. פרץ של אלימות בקרב האליטות הכלכליות והשלטוניות ברוסיה הוא בלתי נמנע (צילום ארכיון: AP Photo/Mark Lennihan)

לדעתו של חוקר הכלכלה הפוליטית של רוסיה, אנדריי יקובלב, פרץ של אלימות בקרב האליטות הכלכליות והשלטוניות ברוסיה הוא בלתי נמנע. בראיון שנתן בתחילת השבוע שעבר באתר 'מדוזה', טען יקובלב, שעוקב אחרי האליטה הכלכלית ברוסיה מזה שלושה עשורים, שהרווחים שמפיקות האליטות דרך רווחי המדינה על ידי שמירת על יחסים מאוזנים ושיתוף פעולה מתמיד עם השלטון, כבר התחילו להצטמצם. ומכאן, הפוליטיקה הרוסית תעבור מהר מאוד לשלב 'כל אחד לעצמו' – ואז המצב באמת יתחיל להיות מסוכן.

"הדינמיקה של האליטות ברוסיה רגילות לשמור על יחסי תקינות מול השלטון כדי לגרוף רווחים", אמר יקובלב. "ברגע שהעוגה תצטמצם, יישלפו הנשקים, וידם של אלו שקשורים לממסד הביטחוני תהיה על העליונה". במובנים רבים, מדובר באותה דינמיקה שליוותה את הפוליטיקה הרוסית בכל שלב המעבר בשנות ה-90. בנקודה הכלכלית הנוכחית, לדעת יקובלב, העימות האלים בלתי נמנע, ואם ניתן לדבר על "חשש במסדרונות הקרמלין" אז החשש הוא מניצול של חולשה זמנית של השלטון, למשל במצב שבו האינפלציה תקפוץ מעל ל-25% בחודש אחד (סיטואציה לא דמיונית כלל במצב היום) על ידי כוח עסקי ומשטרתי (ככל הנראה משולב) שיבקש לחזק את חלקו בעוגה על ידי החלפת פוטין בפוליטיקאי אחר.

אין שום אפשרות לנחש מתי זה יקרה, אבל בדבר אחד אפשר להיות בטוחים: בסופו של המשבר הנוכחי, רוסיה תעבור שינוי שלטוני.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!