שר התקשורת יועז הנדל דיווח אתמול (שני) לוועדת הכלכלה על ההתקדמות בפרישת הסיבים האופטיים: "הקצב מטורף, אני לא מצליח לעקוב". לדבריו, 60% ממשקי הבית כבר יכולים להתחבר, ו-15% ממשקי הבית כבר גולשים בסיבים אופטיים מהירים. תנופת הפרישה מלווה בפערים גדולים במהירות הגלישה באינטרנט, אבל תורמת להעלאת המהירות הממוצעת.
משרד התקשורת דיווח אתמול על קצב מהיר של הנגשת חיבורי הסיבים למשקי הבית בישראל, וצופה ששיעור המחוברים עד סוף 2022 יגיע ל-70%. לפי נתוני המשרד, שיעור משקי הבית שגולשים בפועל בסיבים עומד על כ-15%, שיעור שמשקף גידול מהיר. שיעור מיצוי הפוטנציאל הנוכחי הוא 25%, מה שמקרב את חברות התקשורת לרווחיות על מגזר פעילות זה.
השר הנדל אמר בוועדת הכלכלה בכנסת שבזק התחייבה לפרוש תשתית ל-82% ממשקי הבית, והמכרז הראשון לפרישה מכספי קרן התמרוץ ישלים את הפרישה ל-93%. חובת הפרישה הנוכחית במגזר הכללי מסתכמת ב-93%, לעומת 65% במגזר הערבי ו-98% במגזר החרדי.
יו"ר הוועדה מיכאל ביטון (כחול לבן) ביקש נתונים על הנעשה בפריפריה ועל החיבור בפועל. השר הנדל התייחס למצב הפוליטי ואמר שהלקח הוא לחבר כמה שיותר מהר, והוסיף שברמת הגולן יש עדיין אתגרים.
פרישה מהירה, אבל פערים גדולים
לפי נתוני משרד התקשורת, הפרישה המתקדמת ביותר היא ביישובים באשכול 5 במדד הסוציואקונומי – 74%, 58% ביישובי אשכול 10 (העשירים ביותר), בשל ריבוי בתים פרטיים, ו-0% ביישובי אשכול 1. באשכול זה גם קיימת חובת הפרישה הנמוכה ביותר – 46%, לעומת 98% ומעלה מיישובי אשכול 5 ומעלה.
חובת הפרישה מתחלקת בין בזק, IBC ואזורי תמרוץ – שבהם משרד התקשורת מסבסד את הפרישה מקרן שהקים, שגובה 0.5% מהכנסות כלל חברות התקשורת הגדולות.
פרטנר פורשת סיבים ללא כל חובת פרישה מוגדרת. בשנתיים האחרונות הצטרפו לשוק הרבה חברות קטנות, חלקן חברות פיראטיות שהוציאו רישיון תקשורת ש"הלבין" את פעולתן, או חברות תקשורת שפעלו בעיקר במגזר העסקי והקיבוצי, וכעת מרחיבות את פעולתן לפרישת סיבים ביישובים שונים בארץ או במכרז התמרוץ של משרד התקשורת.
מבחינה גיאוגרפית, מחוז תל אביב מוביל עם 72% ממשקי הבית שכבר מונגשים לסיבים (מתוך חובה של 100%), ומחוז המרכז עם 68% (מתוך חובה של 98%). בתחתית נמצאים מחוזות יהודה ושומרון, ירושלים והצפון עם שיעורי פרישה נמוכים פי 3.
מהירות הגלישה הישראלית נמצאת במגמת שיפור, בייחוד בעולם הסלולר, אבל גם בגלישה הקווית, אלא שיש פער משמעותי בין מדידת מהירות ממוצעת למהירות חציונית, לפי בדיקה באתר SPEEDTEST, שדוגם מהירויות גלישה ברחבי העולם.
ישראל ממוקמת במקום ה-23 עם מהירות גלישה ממוצעת של 189 מגה לשנייה – עלייה של 2 מקומות בדירוג בחודש האחרון, וחמישה מקומות תוך שנה. לעומת זאת, מהירות הגלישה החציונית היא רק 93 מגה לשנייה, מקום 32 בדירוג העולמי – ירידה של 4 מקומות בשנה. פערים אלו בין הממוצע והחציון מעידים על פיזור גבוה בין ישראלים שגולשים במהירות מאוד גבוהה, לאלו שגולשים במהירות נמוכה.
גלישה בסיבים מעלה במהירות את הממוצע, לאור קצבי גלישה תיאורטיים שמתחילים ב-300 מגה עד 2.5 ג'יגה. לעומתם, גלישה באזורים עם בעיות תשתית ברשת הנחושת של בזק עלולה להיות מוגבלת לקצב של 12-5 מגה בלבד.
השר הנדל אמר שנשארו עוד 7% ממשקי הבית שצריך להגיע אליהם, ואמר שהדבר יטופל במכרז הבא של כספי קרן התמרוץ, שייצא בקרוב. עם זאת, הוא אמר שיש עדיין אתגרים, בין היתר בעכו וברמת הגולן.
היו"ר ביטון ביקש לדעת מה מצב הפרישה בפריפריה בדרום, בירוחם, דימונה, ערד, מצפה רמון, בדגש על נגישות לבתים הפרטיים. מנכ"לית משרד התקשורת, לירן אבישר בן חורין, השיבה שבירוחם 3,200 משקי בית מונגשים, והשר הנדל אמר שבמצפה רמון תושלם הפרישה עד סוף השנה.
נציג בזק, שמואל סיידון, אמר שהתשתית פרושה כמעט בכל אילת. עם זאת, היו"ר ביטון מתח ביקורת על כך שלא היו לו נתונים מפורטים. סיידון השיב שהדיווח הוא של המשרד ולא של בזק.
ח"כ יעקב מרגי (ש"ס) ביקש להתייחס לנושא המחיר, ואמר שהמחירים גבוהים וחברות אף העלו מחירים. הוא קרא למשרד לפקח על כך: "מותר להיות רווחי, אסור להיות חזירי".
