על מנת לנסות לחזות לאן נושבות הרוח, העיתונים הכלכליים בארה"ב עוקבים אחרי כל מידע שיוצא מהפדרל ריזרב באדיקות, וכל משפט שאומר הנגיד ג'רום פאואל זוכה לניתוחים ופרשנויות. את הטקסט של החלטת הריבית משווים להחלטות קודמות, והפעם משפט שירד ממנו מעיד אולי על תזוזה מדאיגה בכלכלה האמריקנית.
בהצהרות המדיניות הקודמות הופיע המשפט: "עם מדיניות מוניטרית נכונה, הוועדה מצפה שהאינפלציה תחזור ליעד של 2% ושוק העבודה יישאר חזק". בהצהרה הנוכחית המשפט ירד, ואין אזכור לציפייה לכך ששוק העבודה ישמור על עוצמתו.
כשנשאל במסיבת עיתונאים אתמול (רביעי) על ידי עיתונאי מבלומברג על הורדת המשפט, הגיב פאוול בצורה קצת מפותלת: "המשפט שמחקנו הוא שמדיניות מוניטרית לבדה יכולה להביא למצב הזה, ואנחנו מבינים שזה לא בשליטתנו. הדרכים להתאוששות עם משק עבודה חזק הפכו למאתגרות יותר בגלל שלא הכול בשליטתנו".
האמת הלא נוחה, שמתבטאת גם בהעלאת תחזית הריבית של הפד ל-4.1%, היא שהבנק המרכזי של ארה"ב החליט שעמדת המיקוח של העובדים בשוק טובה מידי. "אנחנו לא רוצים אנשים יאבדו את עבודתם, אבל אנחנו חושבים שאי אפשר שיהיה שוק עבודה כמו שאנחנו רוצים בלי יציבות מחירים. 4.1% זה עדיין נמוך" אמר פאוול בהתפתלות נוספת.
בתשובה לאפשרות להגיע ל'נחיתה רכה' ענה פאוול: "הרבה דברים שאינם בשליטתנו משפיעים על היכולת להימנע מכאב. יש נתיב, הוא כולל להוריד את הביקושים. יש הרבה עודף, יש שני מקומות עבודה על כל מחפש עבודה, וזה גרם לחוסר איזון רציני בדיונים על משא ומתן. אנחנו רוצים לראות העלאות שכר, אבל ברמה שתואמת אינפלציה של 2%".
שיעור האבטלה בארה"ב נמצא בשפל היסטורי של 3.6%. השכר בארה"ב עולה בקצב מהיר, אם כי רחוק מלהדביק אינפלציה של 8.6%. כעת מנסה הפדרל ריזרב ליצור להאט את הפעילות הכלכלית כך שהביקוש למוצרים חדשים ירד, בתקווה שזה יוריד את המחיר.
העלאת הריבית ב-75 נקודות בסיס אתמול אינה משנה בסופו של דבר, אבל היא איתות. לשיטתם, אם יפעלו חזק מידי, ארה"ב תיגרר למיתון, כמו שכבר חוזים כלכלנים רבים. אם לא יפעלו מספיק, המחירים יוסיפו לעלות, ולא תושג יציבות בכלכלה.
כך או אחרת מי שישלם את המחיר בטווח המידי הוא מעמד הביניים והמעמדות הנמוכים, שיהיו הראשונים להיפגע מהאטה.
ישראל: האינפלציה אולי נרגעת, אבל הפער יקשה
נתוני מדד המחירים לצרכן שפורסמו אתמול לפני החלטת הריבית, רחוקים מלסמן שינוי מגמה, אבל גם לא מעידים על אובדן שליטה. המחירים עלו ב-4.1% בחישוב שנתי, עדיין עלייה גבוהה מאד, אבל נמוכה במקצת מהתחזית.
בתוך נתוני המדד, המרכיב שתרם להתייקרות ביותר הוא מחיר הפירות הטריים, מרכיב תנודתי מאד שאינו בהכרח מנבא אינפלציה. מחירי הביגוד, הרגישים יותר לשכר, אמנם עלו ב-2.6%, אבל בניכוי עונתיות עלו ב-0.1% בלבד.
ובכל זאת, ישראל עלולה למצוא את עצמה בבעיה. עליית הריבית המהירה בפדרל ריזרב תורמת להתחזקות הדולר, שטיפס לשער של 3.43, הגבוה ביותר בשנתיים האחרונות. התחזקות השקל בשנתיים האחרונות היא אחד הגורמים המרכזיים לכך שעליית המחירים בישראל הייתה נמוכה יחסית לעולם. התחזקות הדולר עלולה להפוך מגמה זו.
כך ייתכן שבנק ישראל ייגרר למדיניות אגרסיבית יותר של העלאת ריבית, אולי במחיר פגיעה במשק הישראלי, אך ורק כדי לעמוד בקצב.
