היום האחרון של שמיעת העדויות במשפטו של אלאור אזריה, החייל המואשם כי ירה בראשו של מחבל בעודו שוכב מנוטרל על הארץ התקיים אתמול (רביעי) בבית הדין הצבאי ביפו, אחרי הפסקה של כחודש. עד ההגנה שהופיע הפעם מול בית המשפט הוא יוני בלייכברד, רכז הביטחון השוטף (רבש"צ) בחברון.

עדותו של בלייכברד נסובה סביב אמירתו לכאורה למח"ט חברון, אל"מ יריב בן עזרא, מיד לאחר האירוע, כי התבצע ירי חריג לעבר המחבל. לאמירה זו, אם נאמרה, יש משמעות גדולה, מאחר שהמשפט עוסק בשאלה האם הייתה סיבה לכך שאזריה ירה במחבל בעודו שכוב על הארץ. לטענת ההגנה, אזריה ירה במחבל מאחר שחשש כי יפעיל מטען ולכן, אם בלייכברד אכן אמר למח"ט חברון כי הירי היה חריג, הוא למעשה מחליש את טענת ההגנה ומחזק את טענת התביעה לפיה לא הייתה סיבה בטחונית לירי של אזריה.

תובע: "הראו לך את העדות של המח"ט, גם עכשיו כשאני שואל אותך אתה לא סותר את דבריו. אתה אומר שאתה לא זוכר את כל פרטי השיחה. אתה לא סותר שאמרת לו שזה ירי שצריך לבדוק אותו?"

בלייכברד: "נכון, כמו שאני לא מאשר אותו. אני מאמין שלא אמרתי את זה, רוח הדברים העיקריים זה שיזהר בלשונו בדברים שיאמר באירוע (הכוונה לדברים שיאמר המח"ט בתקשורת – מ.ר.)."

תובע: "האם אתה סותר את דבריו כשאתה מספר לו שתוך כדי האירוע קרה אירוע חריג מאוד שבו בוצע ירי שלא קשור לאירוע עצמו לעבר המחבל"?

בלייכברד: "זה פרשנות שלו על סמך הדברים שאמרתי, יתכן שגם שמע דברים מאנשים אחרים והכניס אותם למה שאני אמרתי."

תובע: "המח"ט הבחין בין מה שאתה אמרת לאנשים אחרים."

בלייכברד: "ניגשתי אליו ונתתי לו דוח מצב, דיווחתי שיש שני מחבלים, כרגע הרוגים, מחבל אחד נהרג בדקה הראשונה מחבל שני לאחר 5 דקות, תכיר את זה, ומכיוון שלכל אורך האירוע מתחילתו, אני רואה שהאירוע מוסרט והכבוד של יריב ושל מדינת ישראל חשוב לי מאוד. אני רוצה לעדכן שהמחבלים לא נהרגו בו זמנית. היה מחבל שנהרג בהתחלה ושני עם מעיל ומטען נהרג אחרי. מתוך כוונה שאם יצא לעיתונות ויסופר על סיכול בו זמנית של שני מחבלים ואחרי כמה שעות יצא סרט שיראה דברים אחרים, האמינות של ישראל והמח"ט תפגע."

תובע: "איך אתה מסביר את העובדה שהמח"ט מספר למג"ד בשטח שאמרת לו שהיה ירי חריג?"

בלייכברד: "יש פה הרבה אי דיוקים. המח"ט היה צריך לקבל את המידע, לא ברור לי. אני אוהב את יריב ואת המג"ד. הוא קרוב-רחוק משפחה שלי. ברור לי שאחרי שקיבלו נתונים מכולם הגיעו למסקנה והזכירו אותי בתוצר הסופי. לא אמרתי ירי חריג, אין מתפקידי. לא קצין בטיחות. אין לי סמכות צבאית."

תובע: "אומר המח"ט שהוא שמע ממך על ירי חריג, אומר המג"ד ששמע מהמג"ד בשטח שדיווחת למח"ט על ירי חריג וגם מסבירים איך החריגות מתבטאת ואתה תיארת איך זה ירי חריג."

בלייכברד: "אם פותחים את המילון במילה חריג יש אלף פירושים. לא אמרתי לו 'חריג'. לא השתמשתי במילה חריג. חוזר ואומר לא היה פה סוד."

בהמשך חקירת התביעה שאל את בלייכברד התובע נדב וייסמן, אם רצה להגיע להעיד. כאשר הודה כי לא רצה להעיד ביקש וייסמן את המכשיר הנייד שלו על מנת לקרוא את ההתכתבות בינו לבין הסנגור ומצא הודעה ששלח עו"ד בסרגליק לבלייכברד, וזאת כחלק מניסיונות השכנוע של האחרון להעיד במשפט. בהודעה נכתב: "האם אתה יכול לסייע לי בחיסול מפקד החטיבה?".

סאגת הפלאפון עוררה סערה באולם לאחר שעו"ד כרמית שחיבר כינתה את המהלך "חוצפה" וכן עו"ד בסרגליק פנה לבית המשפט ואמר: "ציפיתי מבית הדין למנוע את ההתנהגות הבלתי הולמת הזאת. חקירה שלא מתייחסת לעניין ותכתובות, והן סלקטיביות של דברים שהעד אמר במפורש. את כל הקרקס הזה בית הדין לא עצר".

עוד בחקירת ההגנה התייחס עו"ד אייל בסרגליק לאמירתו של תום נעמן, מפקד הפלוגה כי "מי שגר בחברון הם אנשים ציניים שהיה להם אינטרס שהמחבל ימות". בתשובה לכך אמר בלייכברד כי "לכל מדינת ישראל יש אינטרס שמחבל ימות." הוא הוסיף כי "עצוב ופוגע לראות את ההתייחסות של המ"פ, לקרוא לתושבי חברון אנשים ציניים. זה אנשים, ילדים וטף שראו למעלה מ-60 אירועי דקירה ורצח, אני חושב שאף אחד לא מבין מה זה להתמודד עם ילד שראה מחבל שניסה לדקור חייל. כי הילדים שלי מתמודדים עם זה שעה שעה. להגיד על אנשים כאלה שסופגים את הטרור שהם ציניים זה פסול. מוטב שהמ"פ יתייחס להתנהלותו ויפסיק להשמיץ את אנשי חברון".

עו"ד בסרגליק ביקש למסור, בתגובה לחשיפת המסרון, כי "לא בכדי בחר התובע לצטט ציטוט חלקי ביותר ולהוציא את דבריי מהקשרם. מדובר בצעד נואש של התובע שרואה איך מתפוררת התביעה בבית המשפט, ומנסה להציל את כבודו בתקיפת עורכי הדין של אלאור. ברור שכוונתי ב'חיסול המח"ט' אותו אני מכבד ומעריך הייתה לפגיעה במהימנותו ובגרסתו בעדותו בבית הדין ולא בשום דבר אחר, בוודאי כשמדובר בעד שאומר מפורשות שאינו רוצה להעיד בגלל קרבתו למח"ט ויחסי החברות השוררים ביניהם והתחמק מלהעיד.

יובהר עוד כי התנהגות התובע הינה התנהלות שאינה מצופה מעורך דין לא כל שכן כזה אשר מייצג את המדינה בתיק שכזה ולא טורח לפחות לשמור לכאורה על התנהגות קולגיאלית ואתית תוך רמיסת פרטיותו של עורך דין ומבלי לקבל הסכמתו לחשיפת חלקו (הגם שנחשף באופן מעוות ושקרי וחלקי) של עורך הדין בתכתובת"