האגף לקידום שוויון בהסתדרות עורך, זו השנה השנייה, כנס לקידום תעסוקת אנשים עם מוגבלות בחברה הערבית. בכנס, שייפתח היום (חמישי) ויימשך עד יום שבת, ישתתפו גופים העוסקים בנושא ויתמקד בתשתית הרגולטורית, מפגש עם מעסיקים בחברה הערבית והעצמת הארגונים המשתתפים.

לפי דוח נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות, בשנת 2013 היוו אנשים עם מוגבלויות 32% מקרב הציבור הערבי, לעומת 24% בלבד בציבור היהודי. פער זה מתחדד כשבוחנים  מוגבלות חמורה – 15% במגזר הערבי לעומת 9% במגזר היהודי. מאפיין נוסף של החברה הערבית הוא אחוז גבוהה יותר של אנשים עם מוגבלויות בגיל העבודה, ולא רק בגילאי הזקנה. יו"ר האגף לקידום שוויון בהסתדרות, סוהיל דיאב, הסביר נתונים אלה, בין היתר בריבוי תאונות העבודה. "יש 56 אלף תאונות עבודה בשנה, חלק לא מבוטל מהן בחברה הערבית", אמר.

מקור: "אנשים עם מוגבלויות בישראל 2015" של נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים ומאיירס-ג'וינט-ברוקדייל המרכז לחקר מוגבלויות

"הכנס מיועד לנציגי 26 עמותות וארגונים, מג'וליס בצפון ועד רהט בדרום, העוסקים בתעסוקת אנשים עם מוגבלויות בחברה הערבית" סיפר דיאב. לדבריו, הכנס יעסוק בשלושה נושאים מרכזיים: "נושא האינפורמציה – ההסכמים והחוקים להעסקת אנשים עם מוגבלויות. מפגש עם נציגי המעסיקים בחברה הערבית שרוצים להראות כמה חשוב להם לגייס עובדים עם מוגבלויות, וסדנה בת שלוש שעות להעצמת הארגונים וללמידה איך בונים לובי ומאבק על הנושא הזה".

את הסדנה יעביר עו"ד עבאס עבאס, יו"ר עמותת אלמנארה (מגדלור) לקידום עיוורים ואנשים עם מוגבלות בחברה הערבית ולקוי ראייה בעצמו. לדבריו אנשים עם מוגבלות בחברה הערבית "מופלים פעמיים -על רקע המוגבלות מחד, ועל רקע השיוך לחברה הערבית מאידך". על כך הוסיף דיאב שאנשים עם מוגבלות בחברה הערבית, הנזקקים לשירותים רפואיים, פרא-רפואיים, סיעודיים או סוציאליים שונים, נתקלים במחסומים כפולים – לצד מחסום הנגישות לשירותים על רקע מיקום – הם נתקלים פעמים רבות גם במחסום השפה. ישנו חוסר בידע באשר לזכויותיהם, וההליכים למיצויים. מלבד זאת הסביר, כי המצב הסוציו-אקונומי בחברה הערבית, שהאבטלה בה גבוהה פי חמישה מהממוצע הארצי – כ-25% ותעסוקת הנשים בה מגיעה רק ל-30%, מביא לבעיות נוספות ומורכבות לאנשים עם מוגבלויות בכלל, והשתלבותם בשוק העבודה בפרט.

בעיה נוספת היא סוגיית הנגישות במרחב הציבורי של היישובים הערביים בישראל, שרבים מהם בנויים באזורים הרריים, עם עליות וירידות מרובות. על פי מסמך משנת 2011 של עמותת אלמנארה דיווחו 36% מהאנשים עם מוגבלות כי מספר המדרגות בדרך לביתם מקשה עליהם, זאת לעומת 22% באוכלוסיה היהודית. התחבורה הציבורית הלקויה מהווה מכשול נוסף להתניידותם וחסם נוסף בפני היכולת להשתלב במקומות עבודה מחוץ ליישוב. באותו מסמך דיווחו 54% מהנשאלים על קושי להגיע למרפאת קופת חולים, ו-57% על קושי להגיע לסניף ביטוח לאומי או לנוע בבניין הסניף.

עו"ד עבאס הסביר כי אלמנט נוסף המקשה על שילובם של אנשים עם מוגבלות בחברה הערבית הוא מחסור בצוותים מיומנים להתמודד עם התופעה במערכת החינוך. "לצערי עדיין משמרים את השיטה הישנה של סגרגציה (הפרדה, נ.צ.כ) של אנשים עם מוגבלות ללמוד לבד. המסגרות הסגרגטיביות לצערי נכשלות, וההישגים שלהן לא מזהירים". לדבריו, בשעה שהמגמה הכללית בישראל הולכת יותר ויותר לכיוון של שילוב תלמידים עם מוגבלויות בבתי הספר הרגילים, תוך התאמות וסיוע, במגזר הערבי המגמה הרבה יותר אטית. "אין למשל את כל המערך המקצועי והמלווה כמו באוכלוסיה היהודית. יש פחות צוותים מיומנים, וזה משליך על התוצאות של התלמידים".

להלחם בסטיגמות ובדעות הקדומות

לדברי עבאס, גם החברה הערבית לא מעודדת את ההשתלבות והיציאה של ילדים עם מוגבלות מהמסגרות הסגרגטיביות המסורתיות. "החברה עדיין לא מאמינה בפוטנציאל הטמון בהשתלבות אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה. וספציפית בחברה הערבית עדיין שוררות סטיגמות ודעות קדומות שאדם עם מוגבלות הוא קודם כל נזקק ומסכן. יש אפילו ביטוי 'יא חראם' – 'אוי למסכן'. אני בעצמי למרות כל ההישגים שלי חוויתי זאת על בשרי" סיפר, "כשפניתי לרופא עיניים לעשות בדיקה וסיפרתי לו שקיבלתי מעל 700 בפסיכומטרי, בגרות מקסימלית ושאני הולך ללמוד משפטים הוא אמר לי 'אתה לא רואה מחצי מטר ורוצה ללמוד באוניברסיטה? חביבי, תבחר לך פינה חמה בבית ותאזין לרדיו'. כך התייחס דוקטור, אז אתה יכול להבין את מצב החברה".

"זה המצב גם בקרב מעסיקים" הוסיף, "אם אני בא למעסיק ואומר לו שיש לי אדם עם כישורים מסוימים אבל יש לו מוגבלות, ישר הוא ישיב לי 'מה אתה חושב שאני לשכת סעד?'. זה החסם החברתי. חשוב לנו שאנשים עם מוגבלויות ישתלבו בכבוד, ולא מנקודת חולשה. אני רוצה שיהיו יועצים משפטיים, ראש מועצה עם מוגבלות, מנהל מוסד חינוך, ולא רק תפקידים זוטרים".

ארגון אלמנארה הוא המוביל בתחום קידום אנשים עם מוגבלות בחברה הערבית, ואף קיבל  השנה מעמד של ארגון יועץ לאו"ם בנושא זה. "אנחנו מאוד מאמינים בכוחות הפנימיים של אנשים עם מוגבלויות, ובלבד שיקבלו את ההזדמנות להשתלב", אמר עבאס, "בלי פיתוח מנהיגות מקרב ציבור האנשים עם מוגבלויות המאמינה בעצמה וביכולות שלה, המעוניינת להיות שותפה בקבלת ההחלטות, הדרך תהיה מאוד ארוכה, וזה מה שאנו מנסים לקדם – פיתוח מנהיגות.".

דיאב הדגיש אף הוא את חשיבות שינוי הגישה בחברה הערבית. "צריך להלחם בסטיגמה בחברה הערבית על מעמדו של הנכה או של אנשים עם מוגבלות. איך מסתכלים עליו במשפחה ובחברה בכלל. זה אחד הנושאים העיקריים שאנו מעוניינים לעשות בו שינוי חברתי פנימי בחברה הערבית" אמר.

האגף לקידום שוויון בהסתדרות הוקם לפני כשנה וחצי, במטרה לקדם שוויון בין כל חלקי החברה הישראלית בלא הבדל דת, לאום, צבע עור נטייה מינית או זהות מגדרית. האגף פועל למען זכויותיהם ומעמדם של עובדים מובטלים, לקידום ולשמירה על זכויותיהם של עובדים עם מוגבלות לצד הממונה על העסקת אנשים עם מוגבלויות בהסתדרות, לחיזוק מרחבי ההסתדרות באזורים בהם מתגוררות אוכלוסיות מוחלשות כגון ביישובים ערביים ובפריפריה ובצירוף חברים חדשים להסתדרות בדגש על עסקים עובדי מקומות עבודה קטנים.

"הקמת האגף לקידום שוויון היא תוצאה של הראייה של יו"ר ההסתדרות והנהגתה שיש צורך שההסתדרות תהיה תנועה חברתית ולא רק איגוד מקצועי" אמר דיאב.