לגבי פישמן (61), כלכלן בכיר בבנק ישראל, נמאס מההערצה השטחית של הביטלס. המנהל המעונב מקריית הממשלה בירושלים חוזר מדי ערב לביתו ברעננה, מתיישב ליד המחשב בסלון, מוקף בעשרות דיוקנאות של הביטלס, ומקליט הֶסְכֵּת (פודקאסט) שמעמיד את חברי הלהקה הנערצת עירומים מול המראה, וחושף את מה שהיה להם אולי להסתיר.

פישמן מנהל מאז 2008 את אגף הסטטיסטיקה של בנק ישראל, ובעבר שימש דובר הבנק, יועצו הכלכלי של ראש הממשלה אריאל שרון, וראש המטה של הנגיד סטנלי פישר. במקביל לתפקידיו הבכירים, ועוד לפניהם, הוא רדף אחרי כל פרסום על הביטלס – צופף על קירות ביתו תמונות של ג'ון, פול, ג'ורג' ורינגו, בשיער קצר, בשיער ארוך ובכל שלבי הביניים; מילא קלסרים בגזרי עיתונים; רכש יותר מ-150 ספרים על הלהקה; ביקר 18 פעמים בליברפול; והגיע בעקבות הביטלס עד להודו ומעבר לה. השריטה הזו של הביטלס מלווה את כל חייו.

השבוע הוא ביקר (שוב) בליברפול, לרגל חגיגות יום הולדת 80 של פול מקרטני. שם, בין יתר המעריצים, התנהג לדבריו כמוהם – עם החולצה המיוחדת וההומור הליברפולי. אבל מאחורי הקלעים, או נכון יותר לומר, מאחורי המיקרופון, פישמן מביא משהו אחר: הוא מתייחס לארבעת חברי הלהקה כאל בני אדם. בשנים האחרונות הוא שינה גישה: דווקא הוא, שראה את הביטלס במערומיהם, עשה מהם כלי חינוכי. "אנשים גדולים הם ההפך מקירות", הוא אומר, "כשאתה מסתכל מרחוק על קיר הוא נראה לך קטן, כשאתה מתקרב ומגיע עד אליו הוא הופך לגדול. אצל בני אדם זה בדיוק ההפך. ככל שאתה מתקרב לאנשים גדולים, אתה נחשף לגחמות הקטנות שמניעות אותם.

הביטלס ב-1968. "התקרבתי אליהם כל כך, עד שנחשפתי לאנושיות שלהם" (צילום: AP Photo, File)

"למדתי את זה כשעבדתי עם ראש הממשלה אריק שרון. עם השנים התקרבתי כל כך לביטלס שנחשפתי לאנושיות שלהם. בשנה האחרונה החלטתי להוציא את זה לאור".

ההסכת של פישמן "לביטלס יש משהו להסתיר" עבר את רף ה-10,000 האזנות, והוא אחד הפודקאסטים העצמאיים המצליחים בישראל השנה. פישמן עושה דקונסטרוקציה לביטלס. הוא חושף למאזין הישראלי את ההחלטות הגורליות שקיבלו לאורך הדרך, את המניעים שהובילו לקבלת ההחלטות, ואת תחושות האובדן שנותרו אחריהן.

"הוא בא מאהבה אמיתית לנושא", מעיד עליו יואב קוטנר, מומחה ביטלס בזכות עצמו. "הוא עורך מחקר היסטורי מעמיק ומביא תוכן מקורי, לא סתם מעתיק ממקורות אחרים. מי צריך יותר מזה?"

באמצעות מידע מהימן בלבד, כדבריו, הוא מפרק מיתוסים שקריים שהשתרשו לגבי הביטלס, ומביא סיפורים שאפילו ידעני הביטלס הגדולים ביותר לא מכירים. הוא מקפיד תמיד לשאול מה היה קורה אם חברי הלהקה היו מחליטים אחרת, כדי להשאיר את ההיסטוריה כנגזרת בחירותיהם של בני האדם, ואת תופעת הביטלס כרצף של בחירות אנושיות. בכך הוא מפרק את ההילה המיסטית שסובבת את הלהקה האגדית.

"הייתי בן 7 או 8, האוזניים שלי התפוצצו"

פישמן זוכר את המפגש הראשון שלו עם הביטלס, בביתה של דודתו בבואנוס איירס, ארגנטינה, עוד לפני שעלה עם משפחתו ארצה. "הייתי בן 7 או 8. עטיפת התקליט 'ריבולבר' הייתה מונחת על השולחן בסלון. התבוננתי בה בסקרנות. דודה שלי הציעה לי לקחת את התקליט ולהאזין לו בבית. כששמתי אותו על הפטיפון האוזניים שלי התפוצצו. לא שמעתי שום דבר דומה לזה אף פעם, וכשחושבים על זה, לא היה שום דבר דומה לזה אף פעם".

עטיפת האלבום Revolver של הביטלס. "לא שמעתי שום דבר דומה לזה אף פעם" (צילום: Parlophone/EMI)

פישמן גדל על הביטלס, האזין להם בכל מקום שרק ניתן, וצפה בסרטים שלהם. העובדה שזכה להתאהב בהם בגיל צעיר רק העצימה את החוויה. "הייתי גוזר כל כתבה שיצאה עליהם בעיתון, רוכש כל תקליט, מאזין לכל תוכנית רדיו ששידרה משיריהם. בכיתי כששמעתי על פירוקם. כמובן בכיתי גם כשג'ון נרצח".

במקביל לחייו האינטימיים עם החיפושיות היו החיים האמיתיים, שבהם עלה ארצה בגיל 16, שירת בצה"ל, עשה שני תארים בכלכלה, וכבר בתחילת שנות ה-90 התמנה להיות דובר בנק ישראל.

"הביטלס השפיעו על כל האמנים שפעלו בארץ מאז שנות ה-60", הוא אומר, "כל מה שאנחנו מכירים כיום כמוזיקה ישראלית הוא תוצאה של מהפכת הביטלס. גם אם הקהל הישראלי נפתח אליהם קצת באיחור, בשנות ה-70, הם בכל זאת הפכו לחלק מהפסקול של כל בית בישראל. זה לא שונה מיתר העולם המערבי. אבל רק כשהאינטרנט התפשט, התחילה להיווצר קהילת מעריצים פעילה".

הביטלס מציגים את תעודות החברות במסדר האימפריה הבריטית שקיבלו מהמלכה ב-1965. "כל מה שאנחנו מכירים כיום כמוזיקה ישראלית הוא תוצאה של מהפכת הביטלס" (צילום: AP Photo, File)

פישמן נזכר בלילות שבהם היה מתכתב באנונימיות בפורום 'תפוז' עם מעריצים אחרים, והופתע לגלות שרובם צעירים שנולדו שנים רבות אחרי שהלהקה התפרקה. "בתחילת המאה ה-21 הייתה התעוררות בארץ סביב הביטלס. האינטרנט הנגיש חומרים רבים, ואפשר למעריצים להתגבש כקהילה. מותו הפתאומי של ג'ורג' העלה את הלהקה שוב לכותרות, וב-2007 החלה המסורת השנתית של פסטיבל הביטלס בחולון" (מסורת שנגדעה ב-2013).

"רציתי ליצור משהו שיעניין קהל רחב"

במשך השנים זכה פישמן בתואר הבלתי רשמי "מומחה לביטלס". הוא חקר, הרצה, הדריך סיורים בעקבות הלהקה בליברפול, בלונדון, בהמבורג ובניו יורק, כתב מאמרים, התראיין בתקשורת וניהל קבוצת פייסבוק גדולה. "פייסבוק, בשונה מהפורומים של תחילת המאה, הוא לא אנונימי. החברים מהעבודה רואים מה מעניין אותך, ויש שיתוף בין העולמות. בעשור האחרון הייתה פעילות ערה של קהילת מעריצי הביטלס. למשל, בתקופת הסגרים היו הרצאות והופעות ששודרו דרך קבוצות הפייסבוק".

ב-2019 הוא החל להקליט יחד עם צוף פלוטקין את ההסכת 'ביטלמניה' שבו התארחו מומחי ביטלס ידועים כמו קוטנר, מנחם גרנית, פרופ' עודד היילברונר ואחרים, וכן עקיבא נוף, הישראלי היחיד שראיין את ג'ון לנון וסטיב מלץ, שהיה מנהל הכספים של הביטלס. לאחר שנתיים וחצי ולא פחות מ-60 פרקים בני יותר משעה, ירד ההסכת מהפלטפורמות, בעקבות סגירתו של הרדיו הבינתחומי שהפיק אותו.

סגירתו של הסכת אחד הולידה את השני. "חשבתי מה הדבר הבא שאני רוצה לעשות. רציתי לחרוג מהקהילה המצומצמת של המעריצים, שבקיאים בכל פרט ופרט בחייהם ובמותם של הביטלס, וליצור משהו שיעניין קהל רחב. מצד שני, העומק שיש לי עם הביטלס חייב לשמש אותי כיתרון. הרגשתי שהאופן הנרטיבי של להביא את הסיפור ההיסטורי של הלהקה לגמרי מוצה. והסיבה שהתרחקתי מקבוצות הפייסבוק הייתה המשיכה שלי למה שמעבר להערצה העיוורת. רציתי להביא משהו אחר, משהו שיש בו גם סימני שאלה".

הביטלס בשנות ה-60. נוסף על הפודקאסט, פישמן הקים אתר לשימור מורשת הלהקה (צילום: MPTV/REUTERS)

פישמן החליט לפעול בשני נתיבים: הראשון אתר שהקים, 'האתר לשימור מורשת הביטלס בישראל' – האתר הנרחב ביותר בעברית שעוסק בלהקה, ובו הקלטות, סרטים, קליפים, מאמרים, תמונות, מאגר אינסופי של מידע, עצי שורשים, מפות, ותצלומים של מאות ספרים שנכתבו על הלהקה ועל חבריה.

הנתיב השני, שבו הוא מגיע להמונים, הוא ההסכת 'לביטלס יש משהו להסתיר', שבמסגרתו פורסמו כבר 19 פרקים.

לא רק עובדות, גם שאלות

פישמן נעזר בספריה הפרטית שלו, שכוללת, כאמור, יותר מ-150 ספרים על הביטלס (מבין אלפי ספרים שיצאו עליהם, לדבריו), והוא לא מסתפק בתשובות פשוטות. בתחילת כל פרק הוא מזכיר למאזינים ש"ההיסטוריה היא לא רצף התרחשויות מקרי ותלוש, אלא סיפור של האנשים עצמם שבאמצעות האופי, ההחלטות והבחירות שלהם מכתיבים את מה שמתרחש".

"גם האנשים הגדולים ביותר מונעים מגחמות, תאוות, ציפיות חברתיות, מהפחד של מה יחשבו עליהם, ומהמצב שבו הם מצויים. חשיפת הצדדים השונים הללו עוזרת לפתח יחס ביקורתי כלפי ההיסטוריה".

פישמן בביתו. "ההיסטוריה היא לא רצף התרחשויות מקרי ותלוש, אלא סיפור של האנשים עצמם" (צילום: אוריאל לוי)

פישמן מפיק מגוף התוכן העצום הזה כלי חינוכי למבוגרים. הוא מעמיד את המאזין בדילמות הערכיות שחוו חברי הלהקה, גם אם ברור שבסוף הם בחרו ברע, רק כדי שהמאזין יוכל ללמוד את הלקח. הוא מוכיח למאזין בכל פעם מחדש, שהבחירה היא בידי האדם.

חלק מהפרקים בהסכת מתחילים בסצנה בדיונית שפישמן רוקם באמצעות הנסיבות ההיסטוריות, ומסייעים להתחבר להוויה שבה שרויים חברי הלהקה בזמן אמת – כשיכורים באישון לילה, באוטובוס ציבורי בליברפול, או כמי שמובלים במסוק, בתום עוד הופעת ענק, לסוויטה במלון פאר במנהטן.

בפרקים אחרים הוא עוסק במתחים מוכרים מהחיים, כמו השוני בין הנהגה לניהול, ההבדל בין תקשורת מקרבת להתחמקות משיחה ועוד.

גניבות מוזיקליות, סקס עם מעריצות

כבר בפרק הראשון חושף פישמן את ראשיתו של הקשר הגורדי בין ג'ון ופול שסביבו נבנתה הלהקה: פול פגש את ג'ון כמה פעמים לפני פגישתם הרשמית הראשונה, כשהוא היה בן 14 ועדיין עבד כמחלק עיתונים, וג'ון עבד במסעדת פיש אנד צ'יפס באותה שכונה. שנתיים לאחר מכן, כשפול היה בן 16, ג'ון שמע אותו לראשונה מנגן בגיטרה, והזמין אותו ללהקת הקווארימן (לימים הביטלס).

פישמן טוען שזו הייתה ההחלטה הגורלית הראשונה של ג'ון, ושואל: מה החלטה זו מעידה על חזונו של ג'ון ללהקה ועל אופי ההנהגה שלו? פישמן חוזר לרגע הזה באמצעות עדויותיהם של ג'ון, פול וחברים נוספים ששמותיהם מוכרים רק ליודעי ח"ן.

הפרק השלישי, לדוגמה, עוסק בבית יתומים שבו נהג ג'ון לבלות את שעות הפנאי של ילדותו. בית היתומים היה קרוב לבית דודתו מימי, שאצלה גדל מגיל 5. ג'ון אהב את בית היתומים, והתגעגע אליו כנראה כל חייו. שמו של בית היתומים נחרט באחד השירים הידועים ביותר של הביטלס לנצח. השיר המפורסם עוסק במשבר קיומי, אף שלרוב נוטים לפרש אותו כשיר שעוסק בחוויות של סמי הזיה.

הפרק העשירי עוסק בנושא שממעטים לדבר עליו: גניבות מוזיקליות. פישמן עורך לביטלס משפט מדומה על שורה ארוכה של מקרים בהם שיר של הביטלס דומה מדי לשיר שפורסם לפניו.

בפרק 19, האחרון שפורסם עד כה, עוסק פישמן בחברי הביטלס וסקס. "כשהפכו חברי הביטלס לאנשים הנערצים ביותר בעולם, רבבות מעריצות, אם לא יותר, עשו כמעט הכול כדי להגיע אל חדרי המיטות שלהם. חברי הביטלס, שהיו בשנות ה-20 המוקדמות לחייהם, טעונים בכמויות גבוהות של אדרנלין והורמונים משתוללים, שמחו מאוד לסקס הזמין שהציעו להם הגרופיות בשפע".

הביטלס בשבדיה ב-1963, עם מעריצה נלהבת. הנציחו את העולם הישן בזמן ששרו על עולם חדש (צילום: AP Photo)

לתיאורים מסוג זה של כוכבים ומעריצות בחדרי המיטות, המאזין כבר מורגל, וברור שגם לביטלס יש אינספור סיפורים עסיסיים להציע בתחום. אבל פישמן מבטיח למאזיניו תשובות לשאלות נוספות על חברי הלהקה, אז מלבד חשיפתם של אינספור רמזים מיניים בשיריהם, פישמן חושף גם את הקוד האתי של הביטלס, את המגבלות שלהם, ואת העולם הישן שהנציחו במעשיהם הקטנים שעה ששרו על עולם חדש.

"למדתי מהביטלס איך לא להתנהג לעובדים שלי"

תגיד, למה דווקא הביטלס?
"מעבר לכך שזו הלהקה החשובה ביותר בהיסטוריה, ואת זה מוכיחים המספרים, הביטלס הם כמו מבשרי הפוסט-מודרנה בעולם המוזיקלי. הם עיצבו את שנות ה-60 יותר מכל להקה אחרת. המוזיקה שלהם שברה את כל המוסכמות, ותוך כדי כך לא ויתרה על השאיפה לכבוש את המצעדים. הם הביאו לקדמת הבמה ערכים חדשים של רדיפת צדק, שחרור מיני, שוויון בין שחורים ללבנים, בין נשים לגברים. לא ניתן לדמיין את העולם שלנו בלעדיהם".

​למה החלטת להתמקד בהתנהגות של הביטלס ולא במוזיקה שלהם?
"יש הרבה פודקאסטים שעוסקים בגאונות המוזיקלית של הביטלס כלהקה וכיחידים. זה באמת מקרה נדיר של ארבע גאונים שחברו ויצרו יחד במשך יותר מעשור. אני מדבר גם על זה בפודקאסט, אבל כדי להדגיש את הגדולה שלהם מצד אחד, והאנושיות שלהם מהצד השני, אני מנתח את ההחלטות שהם קיבלו.

"אני מנהל 50 עובדים בבנק ישראל. למדתי לאורך השנים כמה חשובה התקשורת בעבודה עם אנשים. קראתי על הביטלס, שפעם אחר פעם נמנעו מכל נקודה של שיחה משמעותית, ובלי שהם שמים לב, פגעו בקרוביהם בגסות. למדתי מתוך זה איך לא להתנהג.

"אני מבין שזה קשור גם בנסיבות חייהם: הם לא זכו להתבגר בעולם הזה כמוני-כמוך. כבר בתור נערים הם נפלו לתוך התהילה, שכללה לחץ אדיר, המון כסף והערצה. הם נהיו חשדניים כלפי כל מי שניסה להתקרב אליהם. אז הם לא למדו אף פעם לעשות את השיחה הזאת, שבה אתה משתדל, גם כשהאינטרסים שלכם מתנגשים, לכבד את מי שמולך".

גבי פישמן באולפן הביתי. "אני עושה הכול לבד, ככה שאין לי הוצאות גדולות" (צילום: אוריאל לוי)

מה מיוחד בדילמות של הביטלס?
"אנשים שעשו בחירות שגויות, או רעות, יש בשפע. אבל אנשים שעשו בחירות שגויות ואנחנו מעריצים זה כבר יותר נדיר. ואם זה המצב, אז למה שלא נלמד ממנו? שנים אני עוסק בחינוך באמצעות הסיפור של הביטלס במסגרת עמותת 'ניצוצות' (תוכנית של משרד החינוך שמבוססת על מתנדבים שמתמחים בתחומי ידע שונים ומציעים לתלמידים העשרה תוך הצגה חווייתית והתנסות פעילה). אני מלמד תלמידי כיתות י' על הביטלס, השירים ותופעת הביטלמניה. זה שיעור בחירה עבורם, ובכל שנה, בשיעור הראשון שלי עם כל כיתה, אני שואל למה בחרתם דווקא בביטלס? כל פעם אני מופתע מחדש מזה שהתלמידים אומרים שההורים שלהם מאזינים לביטלס, ולכן חשוב להם לשמוע על הלהקה הזו.

"הביטלס מתמודדים עם משברים שכל בן נוער בימינו עובר, הם שואלים שאלות נכונות, ודרך הפרויקט גיליתי שהם יכולים גם לשמש גשר בין הדורות".

איך אתה מממן את הפקת הפודקאסט והאתר?
"אני עושה הכול לבד, ככה שאין לי הוצאות גדולות. ביקשתי מהבת שלי, שהיא הייטקיסטית, ללמד אותי לבנות אתר. היא ישבה איתי ועזרה לי. גם את הפודקאסט אני מקליט ועורך לבד".