באוצר משתמשים באינפלציה בשביל לצנן את דרישות השכר של המורים והמגזר הציבורי. בכנס אלי הורביץ לכלכלה שנפתח אתמול (שלישי) אמר שר האוצר ליברמן שסך הדרישות התקציביות עומדות על 41 מיליארד שקלים בשנה, ואין יכולת לתת להן מענה. ״אנחנו יושבים על חבית חומר נפץ״, אמר הממונה על התקציבים באוצר יוגב גרדוס, ״הסכמי השכר עלולים להיות הגפרור שיצית את האש״.

״יש המון דרישות וזה רק במגזר הציבורי. השכר במגזר הציבורי ישפיע גם על הפרטי וזה מכפלות של עשרות ומאות מיליארדים״, אמר גרדוס, ״צריך להבין שקיים קשר בין השכר לאינפלציה. ברגע שנחתום על הסכמי השכר, הדבר הזה ישירות ישפיע על תעריפי הארנונה, החשמל, המים, רכבת ועוד״.

גרדוס התייחס גם להעלאת שכר המינימום: ״כשיעלה שכר המינימום ועדת המחירים תעדכן את מחירי הביצים והחלב וצריך לזכור את זה. בסוף, בוודאות זה יתגלגל למחירים״.

״אני שומע שכולם רוצים לחלק לכולם״, אמר גרדוס, ״כולם רוצים לאכול ולשתות. אבל לפני שנתיים לקחנו 200 מיליארד שקלים חובות על חשבון הילדים שלנו. אני לא אומר שצריך לנקוט במדיניות צנע ותקציב קיצוצים, אבל צריך לנקוט במדיניות אחראית א-מחזורית.

״האנשים שנפגעים מהאינפלציה לא יושבים פה״

ד"ר יובל מזר, כלכלן בכיר בחטיבת המחקר של בנק ישראל ביקר את דבריו של גרדוס. ״מי שנפגע מהאינפלציה זה לא האנשים פה״, אמר, ״זה אנשים שלא רואים כאן והשכר שלהם נשחק. צריך לעלות שכר במידתיות, העלייה הזו היא לא זו שתגרום לעליית מחירים. יש פה הסכמי שכר שלא נחתמו שנים. אם חוששים מאינפלציה, שבאוצר יעלו מיסים״.

ראש מחלקת המחקר של בנק ישראל, פרופסור מישל סטרבצ'ינסקי, התייחס גם הוא בחיוב להעלאת השכר: ״לעלות את שכר המורים זה צו השעה, העלאת השכר מסתכלת על העתיד וגם על עתיד ילדינו. אלו העלאות שכר נכונות ואנחנו תומכים בהן״. סטרבצ'ינסקי אמר שעודפי הגבייה הגדולים צריכים לעלות לדיון ציבורי״ ״הצטברו חמישה חודשים של עודפים משמעותיים, מצב ייחודי בנוף התקציב. צריך להשתמש בזה לצרכי המשק בצורה יעילה״.

הכלכלנית הראשית, שירה גרינברג, התייחסה לגביית המס הגבוה בחמשת החודשים האחרונים, שעומד על 194 מיליארד ש"ח, היקפי גבייה גדולים בכ-22% מהשנתיים האחרונות. גרינברג טענה שחלקו הגדול של העודף נשען על גבייה גדולה חד פעמית. "אנחנו צריכים להיות זהירים שלא לייצר מצב של מהלכים משמעותיים ורחבים מדי שיובילו לבעיות אינפלציוניות. אנחנו מעוניינים בהסכמי השכר, רוצים לעלות את שכר המורים, אבל המיסים הללו יתמתנו והנפילה תהיה מאוד מהירה״.

רם בלניקוב נגד אמיר ירון, קרנית פלוג נגד האוצר

מנכ"ל משרד האוצר, רם בלינקוב, חזר על מסרים דומים לאלו של גרדוס וגרינברג: ״מבחינת האחריות הפיסקלית, אני מציע לכל מי שמתלהב מהגדלת ההכנסות ומצמצום הגירעון להירגע, זה לא דבר שצריך ללכת מהר להוציא אותו. אנחנו רוצים באמצעות הקטנת הגרעון להקטין את החוב כדי להתכונן למשבר״.

בלינקוב התייחס בביטול להצעתו של נגיד בנק ישראל, אמיר ירון, שהציע לבנות קרן מיוחדת להשקעה בתשתיות על מנת לסגור את הפער עם מדינות אחרות במערב. "רק מחפשים הזדמנויות להביא עוד קופסה, כל פעם בשם אחר, הפעם זה קרן תשתיות. מי שמציע את זה לא מבין תהליכי קבלת החלטות – יהיה שר לענייני קופסה, תהיה קופסה לענייני בטחון, קופסה לענייני שוטרים. אנחנו מתנגדים ואנחנו רוצים לנקוט במדיניות של אחריות פיסקלית".

נגיד בנק ישראל, אמיר ירון, הגן על הצעתו ואמר שהסכנה לכך שהקופה תשמש למטרות לא ראויות, או הפוך מכך, כמחליף תקציב, נשקלת בכובד ראש וגוף מפקח שיוקם לכך יעבוד להקמת הקופה.

נגידת בנק ישראל לשעבר, קרנית פלוג, ביקרה את טענות האוצר: ״הפער ביננו ל-OECD בהוצאות אזרחיות הוא 8%, כ-120 מילארד ש״ח. המכון הישראלי לדמוקרטיה ערך סקר ומצא שרוב הציבור לא שבע רצון מהשירותים הציבוריים בישראל, ו-48% מוכנים לשפר אותו על ידי העלאת מיסים. זאת בניגוד ל36% בשנה לפני כן. נדרשת השקעה מאסיבית בתשתיות. את היקף ההשקעה בתשתיות צריך לעלות ב-3% תוצר, כ-45 מיליארד ש״ח בשנה״.