מורן קורן, עורכת דין מחיפה, נשארת היום בבית עם שלושת ילדיה בני ה-5, 7 ו-10 עקב שביתת המורים במקום להגיע לעבודתה. למרות זאת, היא תומכת במאבק המורים להעלאת שכרם, גם כשהמאבק הזה גובה ממנה מחירים.
"מבחינתי, להורים ולמורים יש אינטרס משותף ליצירת מערכת חינוך טובה יותר", אומרת קורן, "חלק מהאינטרס הזה הוא שיפור היחס למורים כעובדים, והשכר הוא רק קצה הקרחון".
הנהגת ההורים הארצית, שהיא הארגון היציג של ההורים, מתנגדת לשביתות המורים מאז שהחלו. בהודעה שפרסם הארגון אתמול (שלישי) נכתב ש"הנהגת ההורים הארצית דורשת מהסתדרות המורים לעצור לאלתר את השביתה מחר שתפגע קשות בילדים ובהורים. אנו תומכים בדרישות המורים להעלות את שכרם, אבל ממש לא מובן מדוע הם פועלים להשבתות פראיות בעיצומו של מו״מ שאף עומד להתקדם." בארגון דרשו ממשרד החינוך לפנות לבית הדין לעבודה ולבקש צווי מניעה לשביתה.
קורן מתנגדת לעמדת הנהגת ההורים, שבפועל פוגעת במורים. "אני חושבת שיש למישהו עניין שנתנגד למאבק ונגיד 'הם חושבים רק על עצמם', כאילו זה לא הגיוני להיאבק על שכר אחרי שנתיים וחצי בלי הסכם שכר. ואני אומרת את זה למרות שאני לא מורה, וגם אף אחד מבני משפחתי לא עוסק בהוראה".
היא מקווה שהמאבק הזה יגדיל את הסולידריות בין כלל העובדים בישראל. "אנחנו כציבור צריכים להיות לצד מאבקי עובדים כמו של הרופאים ועובדות הסוציאליות. לצערי, כל אחד בפינה שלו ולא רואה את התמונה הגדולה יותר".
גם יעל ויסוצקי, אמא לשלושה ילדים שאחד מהם לומד בבית ספר יסודי, תומכת במאבק המורים. לדבריה, "המאבק הזה צודק מאין כמוהו, השביתה הזו צודקת מאין כמוה והייתה צריכה לקרות מזמן".
ויסוצקי מבקרת את הנהגת ההורים. "אני מצפה מהם לתמוך במאבקם הצודק של המורות והמורים, ולעמוד איתם כתף אל כתף בהפגנות."
מלבד קורן וויסוצקי, אלף הורים נוספים חתמו בשבוע האחרון על עצומת תמיכה במאבק של הסתדרות המורים. היוזמה לכתיבת העצומה היא של נעם אראלי ויעלה קרלינסקי, שתיהן חברות בתנועת דרור ישראל ואימהות לילדים במערכת החינוך.
"אל מול קולה של הנהגת ההורים, רצינו להשמיע קול אחר", אומרת אראלי, אם לשני ילדים במערכת החינוך, "אני לא בעד שביתה. אני בעד יצירת עתיד כלכלי מאפשר יותר למורים צעירים וותיקים במערכת החינוך, גם במחיר של שביתה."
אראלי רואה את שני הצדדים של עולם החינוך. "בתנועה שלנו, דרור ישראל, יש מעורבות עצומה במערכת החינוך, דרך הפעלת רשת בתי ספר וגנים, וחברי תנועה שמשמשים כמורים במערכת החינוך הציבורית. ולצד זה, יש לנו ילדים במערכת החינוך. אז אנחנו בשני צדי המתרס".
היא רואה במשרד האוצר גורם שמרוויח מגרירת המורים לשביתה, ומקווה לשבור בכך את האהדה הציבורית למאבק. "האוצר לא סתם מושך זמן במשא ומתן עם הסתדרות המורים. הוא צפה בתמיכה ובאהדה בראשית המחאה לשכר הוגן, וידע שברגע שתהיה שביתה, התמיכה תיסדק ותיחלש, בעיקר מצדם של ההורים. זה אלף בית של שבירת מאבק, לפגוע בבטן הרכה, איפה שהכי כואב."
במקום השיח המפריד, אראלי מדגישה שבמציאות ההורים והמורים אינם ציבורים נפרדים ועוינים. "חשוב לזכור שמרבית המורים הם גם הורים לילדים במערכת החינוך, וגם הם נאלצים לסחוב את השביתה על גבם. כך שאין צדדים במאבק הזה. לכן אנחנו צריכים לעמוד יחד, הורים ומורים, בעבור ילדינו והעתיד שלהם."