מאז תחילת שנות האלפיים חל בשוק העבודה גידול ניכר בעבודות המצריכות משימות מחשבתיות שאינן חזרתיות, ובייחוד כאלו המצריכות חשיבה אנליטית, כך עולה ממחקר חדש שפרסם המכון הישראלי לדמוקרטיה לרגל כנס אלי הורוביץ לחברה וכלכלה שהתקיים ביומיים האחרונים בירושלים.

הכישורים הדומיננטיים הנראים בעלייה מאפיינים משלחי יד כמו מהנדסים, מפתחי תוכנה ויועצים פיננסיים. עליה נוספת, אם כי מתונה יותר, נרשמה גם במשימות המצריכות חשיבה בינאישית המאפיינות משלחי יד כמו מנהלים בתחומי השירותים המקצועיים ואחיות מוסמכות.

לעומת זאת, מציין המחקר, חלה ירידה חדה בשוק העבודה במשימות רוטיניות – בין אם באלו המתאפיינות בחשיבה חזרתית כגון פקידי רישום וקופאים, ובין אם באלו המתאפיינות בעבודה ידנית חזרתית כגון מפעילי מכונות ונפחים. עיקר השינויים במיומנויות הנדרשות בשוק העבודה נבע משינויים בהרכבי המשרות בשוק העבודה – ופחות משינוי בתמהיל המשימות המאפיינות את משלחי היד עצמם. במכון הישראלי לדמוקרטיה ציינו כי חלק מהשינוי, נובע משינויים דוריים במשלחי היד של העובדים הצעירים הנכנסים לשוק העבודה, השונים מאלו של עובדים וותיקים שפורשים. לצד זאת, השפיע גם שינוי בתמהיל הענפים במשק וכן עליה ברמת ההשכלה של העובדים.

השפעה משמעותית על גובה השכר

המחקר מלמד כי לטיב המשימות אותן מבצעים העובדים בעבודתם יש השפעה רבה על השכר והיציבות התעסוקתית שלהם, כשעובדים בעלי השכלה דומה הנבדלים ביניהם במשימות המאפיינות את משלוח היד שלהם – צפויים לרמות הכנסה שונות, ויש לכך מספר דוגמאות:

ערב משבר הקורונה נמצאו פערי שכר של כ-27% בין משלחי יד הנבדלים במידת העצימות הנדרשת של משימות חשיבה אנליטית. בדומה, בקרב עובדים בעלי מאפיינים אישיים זהים המועסקים במשלחי יד שונים ומתאפיינים בעצימות שונה של משימות חשיבה בינאישיות – עמד הפער בשכר על 17.8%, עובדים במשלחי יד המתאפיינים במשימות פיזיות לעומת זאת, נטו להכנסה נמוכה יותר ב-15.2%. "פערים אלה מלמדים על המתאם החזק בין מאפייני המשימות הנדרשות במשלח היד לרמת הפריון של העובדים, המתרגם להפרשי שכר גדולים" כתבו החוקרים גבריאל גורדון, זק הירש ויותם מרגלית.

בהתאם, לעובדי כפיים במשלחי יד עם עצימות גבוהה של משימות ידניות חזרתיות – יש גם סיכוי גבוהה ב-1.6 נקודות האחוז למצוא עצמם ללא עבודה, או להחליף ענף בשלוש השנים הבאות לעומת עובדים במקצועות עם עצימות נמוכה במשימות מסוג זה. לעובדים במשלחי יד המצריכים חשיבה אנליטית ברמה גבוהה, יש סיכוי נמוך ב-2.6 נקודות האחוז לאבד את מקום עבודתם או להיאלץ לעבור לענף אחר.

מתוך המחקר (מקור: התמורות במשימות והמיומנויות הנדרשות מהעובדים בישראל\המכון הישראלי לדמוקרטיה)

השינוי במשימות הנדרשות והמתוגמלות בשוק העבודה הגדיל גם את הפערים בין יהודים לערבים. לא רק שיהודים מועסקים יותר מערבים במשלחי יד מבוססי משימות חשיבה לא חזרתית, המתגמלים בשכר גבוה יותר, אלא שהפערים בין המשימות המאפיינות את שני המגזרים רק הלכו והתרחבו בשני העשורים החולפים.

בהיבט המגדרי גם מצא המחקר פערים מובהקים בין המשימות של עובדים ועובדות. בקרב גברים ניכרה ירידה בעבודה במשלחי יד המצריכים ביצוע משימות פיזיות ועוד בקרב נשים ניכרה ירידה בעבודה בעבודות שיש בהן משימות חשיבה חזרתיות (כגון פקידות).

את המחקר ערכו החוקרים גבריאל גורדון, זק הירש ויותם מרגלית כשהם מצליבים נתונים מסקר כוח אדם של הלמ"ס באמצעות מדדים לסיווג המשימות במשלחי היד השונים שגובשו במשרד העבודה האמריקני. הנתונים נבדקו ביחס לשנים 2001-2020 תוך הצלבה גם עם נתוני שכר מרשות המיסים ונתונים דמוגרפיים ממרשם האוכלוסין וממרשם ההשכלה.

גיוון הלמידה והארכתה לשנים רבות יותר

"המגמה הברורה של גידול בעצימות הנדרשת בשוק העבודה למשימות חשיבה, אנליטיות ובינאישיות, במקביל לירידה בביקוש למשלחי יד המאופיינים במשימות רוטיניות, מדגישה את הצורך בהכשרת עובדים למיומנויות הנדרשות לביצוע הרכב המשימות החדש", כתבו החוקרים במסקנות המחקר, "במקום שיטות חינוך מסורתיות, שנמצא שהן משפרות כישורים כמו שינון ופתרון בעיות חזרתיות, יש לקדם מעבר לשיטות מודרניות יותר, המוכוונות לפיתוח כישורים לפתרון בעיות מורכבות ויכולת הנמקה. שיטות מודרניות כאלה כוללות למידה בקבוצות, קישור החומר הנלמד לחיי היום־יום ודגש על ריבוי אפיקים לפתרון אותה הבעיה".

החוקרים הדגישו את החשיבות של פיתוח פדגוגיה מבוססת פרוייקטים (PBL) ועבודות חקר המצריכה ומעודדת סקרנות, יצירתיות ושיתוף פעולה, וכן על מעבר לשימוש חינוכי נרחב בכלים דיגיטליים אשר ירגילו את התלמידים לעבודה בסביבה טכנולוגית.

עוד ציינו כי התארכות הקריירה של עובדים לאור העלייה בבריאות ובתוחלת החיים, מצריכה שימת דגש משמעותית על הפניית משאבי מדינה לקידום ועידוד תהליכי 'למידה לאורך החיים', והשקעה במערכות ותוכניות לאומיות המאפשרות לא רק רכישה של מיומנויות טרם הכניסה לשוק העבודה – אלא גם לאחריה. לדבריהם, הממצאים במחקר מראים שהשינוי כיום בהרכב המשימות של עובדים מבוגרים נמוך במיוחד ולפיכך למידה מסוג זה היא מרכיב חיוני בפיתוח, ריענון ועדכון של מיומנויות העובדים לאורך זמן, וצורך הכרחי כדי לתת מענה ראוי לשינויים במשימות שדורשים המעסיקים במשק.