36% מהישראלים שנולדו למשפחות ברבעון ההכנסות התחתון יישארו בו, 31% בממוצע ה-OECD, לפי מחקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה שפורסם בשבוע שעבר בכנס אלי הורוביץ לחברה וכלכלה.

הסיכוי של ילדים להורים מרבעון ההכנסה התחתון בישראל להגיע בבגרותם לרבעון ההכנסה העליון עומד על 14% בלבד, לעומת 17% בממוצע ה-OECD.

המחקר של גבריאל גורדון, קרנית פלוג ורועי קנת פורטל בחן את דפוסי המוביליות הבין־דורית בהכנסה מעבודה ובתעסוקה בין ילידי סוף שנות ה-70 ותחילת שנות ה-80 בהיותם בנות ובני 36-31, לאלו של הוריהם, בהגיעם של הצאצאים לגיל 22-18.

עשירון הכנסה ממוצע של הצאצאים בהינתן עשירון ההורים (מקור: המכון הישראלי לדמוקרטיה)

27% מהילדים בישראל נותרים באותו עשירון כמו הוריהם, קשר חזק שדומה לנתון בארצות הברית, ונמוך במידה רבה מאשר בקנדה, בדנמרק ובשוודיה (18%-21%). עם זאת, המתאם בין עשירון ההורים לעשירון הילדים לא מלא. כך למשל, העשירון הממוצע לילדים בני העשירון התחתון הוא 4.2, והעשירון הממוצע לילדי העשירון התחתון הוא 6.8, כלומר יש נטייה מסוימת של הדור הצעיר בעשירונים הקיצוניים לנוע לכיוון הממוצע.

בחברה הערבית, כ-30% מהילדים נותרים באותו עשירון כמו הוריהם, לעומת 21% בקרב יהודים לא חרדים. בחברה הערבית נרשם שיפור ניכר במצבם הכלכלי של הילדים לעומת הוריהם, אף שגם אוכלוסיית הילדים נמצאת ברובה מתחת לעשירון האמצעי. יש גם פער משמעותי בין מצבם הכלכלי של הערבים המוסלמים לזה של הערבים הנוצרים.

בעוד בדור ההורים העשירון הממוצע של ערבים מוסלמים הוא 3.1, העשירון הממוצע של ילדיהם הוא 4.2. העשירון הממוצע של ערבים נוצרים הוא 4.2, ושל ילדיהם 5.2. כ-7% מהאוכלוסייה הערבית המוסלמית נולדו לעשירון ההכנסה התחתון ונשארו בו, לעומת כ-2% מהאוכלוסייה הכללית (כ-1% בלבד בקרב יהודים לא חרדים וכ-4% בקרב יהודים חרדים).

מי הצליח להתקדם במדרג ההכנסות?

"למרות שיפור משמעותי במצבם של ערבים במעבר מדור ההורים לדור הצאצאים", אמרו החוקרים, "קיימת מלכודת עוני חריפה בקרב נשים מוסלמיות". הם הוסיפו שכשני שלישים מהנשים הערביות שנולדו להורים ברבעון התחתון נשארות ברבעון זה (לעומת מעט יותר משליש מהגברים המוסלמים).

בחברה החרדית רק 13% מהילדים נותרים באותו עשירון כמו הוריהם, כשהמוביליות ברובה היא כלפי מטה, כלומר לצאצאים למשפחות בעלות הכנסה גבוהה יחסית יש נטייה לרדת במדרג ההכנסות.

העשירון הממוצע בדור ההורים בחברה החרדית הוא 4.4, ובדור הילדים הוא 3.9. חוקרי המכון העריכו שהנטייה לעסוק בעיקר בלימוד תורה ולוותר על רכישת מיומנויות רלוונטיות לשוק העבודה מובילה להידרדרות חדה במצב הכלכלי של הילדים ביחס לדור ההורים, גם ביחס לחרדים עובדים.

בקרב יהודים לא חרדים ממשפחות אשכנזיות ומעורבות נרשמה ירידה בעשירון הממוצע. דור ההורים האשכנזי היה בעשירון ממוצע 7.5, ובניהם בעשירון ממוצע 6.3. דור ההורים במשפחות המעורבות היה בעשירון ממוצע 6.7, ובניהם בעשירון 6.

לעומת זאת, בקרב משפחות מזרחיות ויוצאות ברית המועצות נרשמה עלייה בעשירון הממוצע. דור ההורים המזרחי היה בעשירון ממוצע 5.3, ובניהם בעשירון ממוצע 5.6. העשירון הממוצע של הורים יוצאי ברית המועצות היה 4.9, ואילו של ילדיהם 5.8. למרות הצמצום בפערים בדור הילדים בין בני עדות שונות, עדיין בני משפחות ממוצא אשכנזי ממוקמים בממוצע בעשירון הכנסה גבוה יותר.

ממצא נוסף מלמד שהכנסת הצאצאים קשורה למוצאם גם בהינתן עשירון ההכנסה של הוריהם. כך, בעוד צאצאי העשירון התחתון שייכים בממוצע לעשירון 4.8, צאצאים אשכנזים מהעשירון התחתון שייכים בממוצע ל-5.3. כלומר, צאצאים לאשכנזים העניים ביותר הצליחו לשפר את מצבם יותר מהצאצאים בקבוצות אחרות, משמע שהמוביליות שלהם כלפי מעלה הייתה חזקה יותר מאשר של הקבוצות האחרות.