ייצוג החרדים בשוק העבודה עלה בחמש השנים האחרונות, בעיקר בענפים שמתאפיינים בשכר גבוה, לפי דו"ח מדד הגיוון השישי שהגישה הבוקר (ראשון) נציבת שוויון זכויות בעבודה עו"ד מרים כבהא לשרת הכלכלה אורנה ברביבאי.

ייצוג העובדים הערבים גדל בעיקר בענפי השירותים הפיזיים, ויוצאי אתיופיה מרוכזים בכמה ענפים מצומצמים, ולא נכנסו לענפים חדשים, לפי הדו"ח. פערי השכר של קבוצות הגיוון נותרו ברובם המכריע של הענפים ב-2020 זהים לאלו שהיו ב-2015,  ומרבית הגידול בשילוב של עובדים מאוכלוסיות הגיוון בתעסוקה היה של כוח אדם לא אקדמי, בשכר נמוך.

מדד הגיוון התעסוקתי בוחן ומדרג את הייצוג ושוויוניות השכר של קבוצות אוכלוסייה שונות ב-20 ענפי כלכלה מרכזיים במגזר הפרטי, ברשויות המקומיות, בממשלה ובמגזר הציבורי בכלל.

הענפים הנבחנים במדד כוללים כ-50% מהמעסיקים בישראל, המעסיקים כ-1.5 מיליון עובדים. קבוצות האוכלוסייה הנכללות במדד הן: נשים באופן כללי, ערבים וערביות, יוצאי ויוצאות אתיופיה, חרדים וחרדיות, גברים ונשים בני ובנות 45 ומעלה.

העלייה בהשכלה בקרב ערבים תרמה להגדלת הייצוג שלהם במגזר הציבורי

העובדים הערבים הגדילו את השילוב שלהם, בעיקר בענפי הצווארון הכחול ובמגזר הציבורי, שבו העלייה בהשכלה תרמה להגדלת ייצוגם. בענפי הצווארון הלבן, שמתאפיינים בשכר גבוה, שילוב העובדים הערבים היה יותר מצומצם.

בענף תכנות המחשבים ניכר שינוי נרחב במאמצי הגיוון של גברים ערבים אקדמאים. ייצוג הגברים הערבים האקדמאים עלה, ואיתו גם השוויון בשכר. ב-2020 השכר החציוני החודשי שלהם בענף זה היה 19,461 שקלים והממוצע החודשי היה 25,347 שקלים, נתונים שמעידים על השתלבות מוצלחת של חלק מהגברים הערבים בענף זה במשרות תואמות לכישוריהם.

יותר חרדיות לא אקדמאיות השתלבו בעבודה, אבל שכרן לא היה שוויוני

במגזר החרדי התגברה מגמת הריכוז של תעסוקת נשים חרדיות לא אקדמאיות בענפי צווארון לבן ולא כחול, בדגש על ענף תכנות המחשבים. המדינה מובילה קורסי הכשרה מקצועית כדי לשלב בענף נשים חרדיות. עם זאת, העלייה בייצוגן של נשים חרדיות בענף התכנות לא מלווה בעלייה בשוויוניות שכרן.

למרות הוותק הנצבר בענף, הן מרוויחות בממוצע כ-55% משכר היהודים (גברים ונשים) הלא חרדים והלא-אקדמאים. גברים חרדים אקדמאים הגדילו את השתלבותם בתעסוקה, בעיקר בענפי השירותים והביטוח, יותר מאשר גברים ללא השכלה אקדמית. שוויוניות השכר של גברים חרדים, אקדמאים ולא-אקדמאים, לא השתפרה ואף ירדה.

ייצוגם של יוצאי אתיופיה במשק עלה, אבל במעט ענפים

בין 2015 ל-2020 חלה עלייה נרחבת בייצוגם של יוצאי אתיופיה לא-אקדמאים ברוב ענפי המשק, אבל השוויוניות בשכרם לא עלתה. עם זאת, יוצאי אתיופיה, בייחוד אקדמאים, עדיין מועסקים רק בענפים מצומצמים של המשק, בעיקר בתחומי הצווארון הכחול.

אקדמאים יוצאי אתיופיה גם כמעט לא ראו בשנים שחלפו שיפור בשוויוניות שכרם, כששכרן של אקדמאיות יוצאות אתיופיה ירד מ-67% ל-60% מהשכר הממוצע של אקדמאיות באוכלוסייה הכללית. הייצוג של נשים יוצאות אתיופיה בענפי צווארון לבן עלה, בהם משפטים, פיננסים, ביטוח ותכנות, אבל העלייה לא לוותה בעלייה בשכרן, שנותר נמוך ביחס לשכר הממוצע בענפים אלו.

השכר הממוצע של אקדמאיות יוצאות אתיופיה בענף תכנות המחשבים הוא 14,385 שקלים לחודש (שכרן החציוני הוא 12,451 שקלים) בעוד השכר הממוצע בענף זה הוא 25,868 שקלים.

נשים עדיין מרוויחות 55%-80% מגברים

גם פערי השכר המגדריים במשק נותרו גבוהים בשש השנים האחרונות ברוב ענפי המשק, ואף גדלו. לנשים בקבוצות הגיוון פערי השכר היו גבוהים אף יותר. במגזר הפרטי נותרו פערי השכר ב-2020 כמעט זהים לאלו שהיו ב-2015, ונשים עדיין מרוויחות בין 55%-80% משכר הגברים (בענפים שירותים פיננסיים, משפטים וחשבונאות). במשרדי הממשלה, פערי השכר המגדריים אף גדלו בשש השנים האחרונות: הפער בין שכר הגברים לשכר הנשים ללא תואר אקדמי עלה מ-22% ל-34%.

שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי: "ממצאי הדו"ח, שמצטרפים לנתונים על הפערים בחברה הישראלית ובשוק העבודה, לא מספקים, למרות הגידול היחסי בייצוג אוכלוסיות בשוק העבודה. קבוצות אוכלוסייה רבות מודרות מתעסוקה איכותית (חלקן מתעסוקה בכלל) ופערי השכר המגדריים עדיין גדולים. בשנה האחרונה יצרנו מסלולים רבים לשילוב מגוון אוכלוסיות במשרות איכותיות במטרה לייצר שינוי במודעות, בשותפות המעסיקים ובהשמה בשוק העבודה".

נציבת שוויון ההזדמנויות בעבודה, עו"ד מרים כבהא: "יש חשיבות רבה ביצירת משק שבו יש ייצוג והשתלבות של כל קבוצות האוכלוסייה, בכל הדרגות והמשרות ללא פערי שכר. רק כשנעבוד כולנו ביחד ובשיתוף פעולה, נוכל להפוך את הגיוון התעסוקתי למובן מאליו ולהטמיע את ערך השוויון בשוק התעסוקה.

"מדד הגיוון מוסיף להתפתח, להעמיק ולהשתכלל. אני מאמינה שהמדד והקמתו של המחוון המקוון, שיאפשר גישה נוחה וקלה לנתונים, יסייעו לזהות בקלות רבה יותר את הבעיות הרוחביות בייצוג ובשכר בענפי הכלכלה השונים, ויהוו כלי חשוב ועיקרי לביסוס מדיניות שוויונית ומגוונת בשוק העבודה".