בחירות 2022 מתרחשות בתוך תקופה כלכלית סוערת: ישראל מתמודדת עם גל עליות מחירים, בעולם האינפלציה גואה והריבית עולה, וענני משבר כלכלי עולמי מתחילים להיראות באופק. השיח הפוליטי בישראל תקוע על שאלת התמיכה ביו"ר הליכוד בנימין נתניהו, אבל האקלים הכלכלי-חברתי שבו ייערכו הבחירות ישפיע על הבוחר בקלפי לא פחות. אלה הנתונים שיכולים להפוך למשמעותיים במיוחד.

4.1% אינפלציה

ב-12 החודשים האחרונים עלו המחירים ב-4.1%, העלייה הגדולה ביותר מאז יולי 2011. עליית המחירים היא חלק ממגמה עולמית שלא תסתיים במהרה. אחרי עשור של קיפאון יחסי (ואפילו ירידה ביחס לשכר) במחירים בישראל, העלייה בולטת במיוחד, וכבר מעוררת מחאה ציבורית.

אם המחירים ימשיכו לטפס, הם יכולים להפוך לבעיה פוליטית של ממש לממשלה המכהנת, שעד כה לא הציגה תוכנית מקיפה להתמודדות עם יוקר המחיה. ליברמן הודיע כבר על הרחבת ההנחה על מס הבלו, אבל זהו פתרון מצומצם ומוגבל. התשובה האמיתית לאינפלציה מיובאת עוברת דרך שיפור בתנאי השכר, אבל דווקא את זה הממשלה הנוכחית מסרבת לעשות.

5 מנדטים

אישורה של היועמ"שית להמשיך את המשא ומתן עם המורים מטיל על שר האוצר אביגדור ליברמן, ולא פחות מכך על ראש הממשלה הנכנס יאיר לפיד, אחריות גדולה. בהסתדרות המורים מאוגדים 120 אלף עובדים (כ-5 מנדטים), ותחת הסכם 'אופק חדש' עובדים אפילו יותר מורים ומורות. השכר שלהם קפוא מאז 2019, וכל יום ללא הסכם מגדיל את שחיקת השכר.

ככל שהמאבק יתקרב למועד הבחירות, המשמעות הפוליטית שלו תגבר. שביתה בספטמבר, רגע לפני הבחירות, יכולה להיות מכה קשה לממשלת המעבר של לפיד. עד כה בנט לא התערב בכלל בענייני משרד האוצר. זה יהיה המבחן הראשון של הצמד ליברמן-לפיד.

100 מיליארד שקלים

מתחילת 2022 נרשם עודף תקציבי של 33 מיליארד שקלים,  והגבייה עברה ב-40 מיליארד שקלים את היעד המקורי. אם הגבייה תימשך באותו קצב, העודף יגיע לכ-100 מיליארד שקלים, כמעט חמישית מתקציב המדינה. באוצר טוענים שעודפי הגבייה תנודתיים, אבל בכל תרחיש סביר הם יגיעו לעשרות מיליארדי שקלים.

לשאלה מה לעשות עם הכסף יכולות להיות תשובות שונות: הורדת מסים, השקעה או הקטנת הגרעון. באוצר מעדיפים להרחיק מהדיון בשאלה הזאת את הפוליטיקאים, אבל התשובה של כל מועמד חייבת להפוך למרכזית בשיח הפוליטי בישראל.

1.5% ריבית

בשנה האחרונה זינקו מחירי הדירות ב-15.4%. זה נתון דרמטי, אבל הוא ממשיך את מגמת עליית המחירים שהציבור כבר התרגל אליה. השינוי שיכול לקבל משמעות פוליטית גדולה הוא דווקא עליית מחירי השכירות.

עד לבחירות יש עוד כשלוש החלטות ריבית של בנק ישראל, שעומדת כיום על 0.75%. אם הבנק יבחר במתווה מהיר של העלאת ריבית, אחת ההשפעות המהירות יכולה להיות על שכר הדירה: החזר משכנתא של משכירי הדירות יתייקר, והשינוי בסביבת הריבית יכול לגרום למשקיעים לחפש תשואות גבוהות יותר.

מחירי שכר הדירה משפיעים בצורה ישירה מאוד על דעת הקהל. עבור ישראלים רבים סעיף הדיור הוא הגדול ביותר בתקציב החודשי, והתייקרות יכולה לחזק מחאות שכבר התחילו נגד יוקר המחיה.