בנק ישראל החליט להותיר את הריבית לחודש נובמבר ללא שינוי ברמה של 0.1%. הגורמים העיקריים להחלטה הם הרצון להעביר את המשק ממצב של דפלציה (ירידת מחירים) לאינפלציה (עליית מחירים) מתונה, בין 1%-3%, שבה רואים כלכלני הבנק מימוש מדיניות של שמירה על יציבות המחירים. הוועדה המוניטרית, אשר מחליטה על גובה הריבית, ממשיכה להעריך שלאור סביבת האינפלציה, ההתפתחויות בכלכלה העולמית, בשער החליפין, וכן במדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים העיקריים, המדיניות המוניטרית תיוותר מרחיבה למשך זמן רב.
בבנק מציינים כי על אף ירידת מדד המחירים לצרכן בספטמבר ב-0.1%, ציפיות האינפלציה לטווחים הבינוניים והארוכים ממשיכות להיות מעוגנות בתוך תחום היעד של 1%-3% לשנה. בנוסף, ניתן לראות על פי מדדים שונים כי המשק הישראלי ממשיך לצמוח – בשוק העבודה נמשכת תמונה חיובית של גידול בתעסוקה ובשכר, ומסקר החברות עולה כי בענפים שונים מדווחות החברות על קשיים בגיוס עובדים.
הניתוח הבינלאומי של כלכלני הבנק קובע כי המשק העולמי ממשיך לצמוח בקצב איטי, והבנקים המרכזיים ממשיכים להנהיג מדיניות מוניטרית מרחיבה מאוד. ההסתברות להעלאת ריבית ב-0.25 נק' אחוז בארה"ב עוד השנה גבוהה יחסית, אך קצב ההעלאות לאחר מכן צפוי להיות איטי. ב-12 החודשים האחרונים נרשם ייסוף אפקטיבי של 3.4% לשקל ביחס לדולר. רמתו של שער החליפין האפקטיבי גבוהה, ולכן היא ממשיכה להקשות על צמיחת היצוא והמגזר הסחיר. בתנאים אלו סבור הבנק, כי גם אם בארה"ב הריבית צפויה לעלות במעט, בישראל כדאי לשמור על ריבית נמוכה ככל האפשר, כדי להתנגד למגמת הייסוף של השקל.
בניתוח שוק הדיור מציין הבנק כי "מחירי הדירות ממשיכים לעלות, ומדדי החודשים הקודמים עודכנו כלפי מעלה; לצד זאת נמשכה העלייה במלאי הדירות הלא מכורות. הקצב החודשי של נטילת המשכנתאות מתייצב, תוך המשך עלייה בריבית המשכנתאות". לכאורה זהו נימוק מדוע רצוי להעלות את הריבית, ולא להשאירה כפי שהיא. בעבר הצהיר הבנק כי הורדת שער החליפין של השקל מול הדולר הינה משימה חשובה יותר מהשפעה על מחירי הדיור, ולכן הריבית האפסית ממשיכה להרחיק משקיעים מפקדונות בבנקים לעבר ערוצים חלופיים כמו נדל"ן.
התמונה העולה משוק העבודה מוסיפה להיות חיובית מאוד. מספר משרות השכיר עלה ביולי ב-0.5%, וב-12 החודשים האחרונים הוא עלה ב-2.8%. השכר הריאלי במשק עלה במאי-יולי ב-0.1% ביחס לשלושת החודשים שקדמו להם (מנוכה עונתיות), עלייה דומה נרשמה גם בשכר הנומינלי . תקבולי מס הבריאות ביולי-ספטמבר עלו (נומינלית) ב-6.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, והם משקפים המשך עלייה בתעסוקה ובשכר.
בהתבוננות בתקציב הממשלה קובעים בבנק כי הגירעון המקומי המצטבר (ללא אשראי נטו) בפעילות הממשלה הסתכם בינואר-ספטמבר 2016 ב-2.9 מיליארדי ש"ח, בהשוואה לגירעון של כ-1.3 מיליארד ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד, והוא נמוך ב-7.7 מיליארדי ש"ח מהתוואי העונתי התואם את יעד הגירעון לשנת 2016. הסטייה משקפת הכנסות גבוהות מהתוואי ב-5.7 מיליארדי ש"ח והוצאות נמוכות בכ-2 מיליארדים.
