אלפי רפתנים זועמים ועמם שתי פרות מפוחדות הפגינו השבוע מול הפרלמנט ההולנדי בהאג, במחאה על התוכנית הממשלתית לצמצום פליטות החנקן והאמוניה, שמשמעותה גזר דין מוות לרפתות רבות.

"אם התוכנית תתממש", אמר האיכר קוס קרומוויק, לסוכנות הידיעות ההולנדית ANP, "אחת משתי הגברות האלה לא תחזור הביתה, אלא תקבל כרטיס בכיוון אחד לבית המטבחיים".

יעדי הפליטות שהציבה הממשלה ההולנדית ל-2030 מיישרים קו עם כללי האיחוד האירופי לצמצום הזיהום, ויחייבו לחתוך את הפליטות ב-95% בחלק מהכפרים. אלא שיעדים אלה עלולים לגרום לסגירתן של רפתות רבות, ולאובדן פרנסתם של האיכרים.

40 אלף איכרים השתתפו במחאות, המכונות בהולנדית "בורנפרוטסט" (מחאת האיכרים). רבים מהם חסמו כבישים ברחבי המדינה בנסיעה איטית בטרקטורים, פיזרו חבילות קש בדרכים והציתו מדורות באזורים מיושבים.

בהפגנה מול ביתה של שרת הטבע והחנקן כריסטיאנה ון דר וואל, פרצו המוחים מחסום משטרתי באמצעות טרקטורים, וסיכנו שוטרים שניסו להשליט סדר במקום. השרה לא הייתה בביתה בזמן ההפגנה, אבל בני משפחתה נכחו בו.

"הפעולה חצתה את כל הקווים", צייצה משטרת הולנד בטוויטר. "המוחים גרמו נזק למכונית משטרתית ורוקנו מכל מלט. לא נקבל איומים כאלה על כוחות הביטחון".

דבנטר. איכרים בדרכם להפגנה מול הפרלמנט בהאג. על השלט: "די לשקרים" (צילום: shutterstock)

First time I’ve seen cows as a tool of protest ????

Two now positioned outside Dutch parliament building.

Wonder what they make of this #boerenprotest pic.twitter.com/CdxBnLU28U

— anna holligan ???? (@annaholligan) June 28, 2022

"הממשלה מפשיטה את החקלאים מעתידם"

חקלאות היא אחד מענפי הייצוא המרכזיים של הולנד. במדינה פועלים יותר מ-54 אלף עסקים בתחום, ששווי הייצוא שלהם ב-2019 הגיע ל-94.5 מיליארד אירו (כ-343.8 מיליארד שקלים), לפי לובי החקלאים הלאומי (LTO). הולנד היא גם יצואנית הציוד החקלאי השנייה בגודלה בעולם, עם ייצוא של 104.7 מיליארד אירו (כ-380.9 מיליארד שקלים) ב-2021, לפי אוניברסיטת ואגניגן.

הולוורד. מחאה וקריאה לעזרה (צילום: shutterstock)

בקר ודשן הם הגורמים העיקריים לפליטות חנקן. ברפתות מופקת אמוניה מצורכיהן של הפרות. בעבר קראה הממשלה לרפתנים להאכיל את הפרות במזון פחות חלבוני על מנת לצמצם את הפליטות.

מארין ון הון, רפתן בן 23 ממרכז אוטרכט, אמר לאתר 'יורוניוז' שהממשלה מפשיטה את החקלאים הצעירים מעתידם. "אנחנו מנועים מלהשקיע. אבותינו, דודינו לא יכולים להשקיע בעתיד. וגם לנו, החקלאים הצעירים, אין ערובה להחזיק רפת".

סטרו. "מסמנים את המגזר החקלאי כמזהם הראשי, וזה לא נכון" (צילום: AP Photo/Aleksandar Furtula)

הרפתן יאפ זגווארד החנה את הטרקטור שלו בפארק באמצע העיר. "ביקשו ממני לבוא לפה ולתת למפגינים ארוחת בוקר, כדי להראות שאנחנו יצרני מזון, ולא יצרני זיהום. במקום הזה", הוסיף, "נחקקו החוקים".

View this post on Instagram

A post shared by @112overijssel

לדבריו, האיכרים מוכנים להיכנס למשא ומתן על צמצום הפליטות, אבל לא מוכנים להיות מתויגים כתעשייה המזהמת ביותר: "כעת מסמנים את המגזר החקלאי כמזהם הראשי, וזה לא נכון".

"השינוי בלתי נמנע"

הקואליציה בהולנד מקדמת צמצום של פליטות מזהמים, ובראשם תחמוצת חנקן ואמוניה, בשיעור של 50% עד 2030. שרים מכנים את היוזמה "שינוי בלתי נמנע", שצפוי לשפר את איכות האוויר, האדמה והמים.

לדבריהם, האיכרים יידרשו להתאים את עצמם לנהלים החדשים, או לסגור את עסקיהם. "האמת היא", נכתב בהודעת הממשלה, "שלא כל האיכרים יוכלו להמשיך לנהל את הרפתות".

עוד מסטרו. הממשלה מודה שאיכרים רבים ימצאו את עצמם בלי פרנסה (צילום: AP Photo/Aleksandar Furtula)

"חופש הביטוי וזכות ההפגנה חיוניים עבור החברה הדמוקרטית, ונגן עליהם תמיד", אמר ראש הממשלה מארק רוטה, "אבל לא נאפשר למפגינים לסכן את הציבור ולאיים על גורמים רשמיים".

התוכנית החדשה לא מאיימת רק על החקלאות. בעבר, הממשלה הורידה את מהירות הנסיעה המותרת בכבישים בין-עירוניים מ-130 ל-100 קמ"ש, גם כן במטרה לצמצם את פליטות תחמוצת החנקן.

הממשלה נדרשה לנקוט צעדים סביבתיים, אחרי שורה של פסיקות בתי משפט שעיכבו מיזמי תשתית ובנייה מחשש לזיהום אוויר ופגיעה בחוקי סביבה.

איך תשפיע המחאה?

הפרה ההולנדית, הולשטיין, היא זן הבקר הנפוץ בעולם לייצור חלב. בזכות תפוקתה הגבוהה ואחוז השומן שנע בין 3% ל-4%, היא הפכה לסמל. היא נראית כמו הפרה הקלאסית, לבנה עם כתמים שחורים, ויש גם חומות. גם בישראל, רוב רובן של פרות החלב הן פרות הולנדיות, וגם הגבינות ההולנדיות פופולריות במיוחד.

"ישראלים אוהבים גאודות", אומר רם מלכה, המשנה למנכ"ל באשר פרומז'רי, רשת מעדניות גבינות בוטיק. "רוב מוחלט של הגבינות שקונים אצלנו הן הולנדיות". גאודה (בהולנדית: חאודה), היא שם כולל לגבינה הולנדית, אף שמלכה מדגיש שהשם יוחס בתחילה רק לגבינה שמיוצרת מחלב בקר, ויוצרה במקור בעיר גאודה.

רם מלכה, משנה למנכ"ל באשר פרומז'רי. "יש עלייה בייצור של חלב עיזים, כבשים ובאפלו. אז סגרתם את הרפתות, אבל שאר התעשיות גדלות. מה זה נותן?" (צילום: קובי שרביט)

ומה הופך את הגבינה ההולנדית למבוקשת?
"אחד המאפיינים הייחודיים של הגאודה הוא שהיא עטופה בשעווה. תהליך היישון של הגבינה נעשה עם שעווה, והוא יכול להימשך הרבה שנים, שבמהלכן הגבינה נשמרת. הטעם שלה שונה מזה של גבינות שווייצריות או צרפתיות, שיש להן טעמים אינטנסיביים. לגאודה יש טעם יחסית חזק, אבל עם הרבה מתיקות ומליחות. זה פשוט וטעים".

לדברי מלכה, לגאודה יש הרבה סוגים וסגנונות. "לכל מה שמגיע מהולנד ועטוף בשעווה אנחנו קוראים גאודה, אבל רק גבינת הבקר היא גאודה אמיתית. רוב הגבינות ההולנדיות הן פשוט עוד גרסאות של גאודה. יש גם בורנקאס, כלומר גבינת איכרים".

בורנקאס זה כמו בורנפרוטסט.
"בדיוק. ובזמן האחרון, בגלל המחאה, יש עלייה בייצור של חלב עיזים, כבשים ובאפלו. אז אומרים שהרפתות מייצרות גזי חממה, אבל שאר התעשיות גדלות, אז מה זה נותן?"