הכנסת אישרה אתמול (חמישי) את החוק לפיזור הכנסת, שקובע שהבחירות לכנסת ה-25 ייערכו ביום שלישי, ה-1 בנובמבר 2022. עד אז צפויות כמה תחנות חשובות בלו"ז הפוליטי של ישראל:

שבת, 30.7: התפצלות ח"כים ממפלגות קיימות

עד 30 יום מההכרזה על פיזור הכנסת, חבר כנסת יכול להתפצל מסיעתו, ולחבור לסיעה אחרת. מהלך כזה מאפשר לחבר הכנסת להפנות את חלקו היחסי בכספי מימון המפלגות שמקבלת הסיעה שלו, אל הסיעה החדשה שאליה עבר. פיצול כזה מותנה באישור ועדת הכנסת.

שני, 18.7: פריימריז במפלגת העבודה

במפלגה בראשות מרב מיכאלי יתקיימו פריימריז לראשות המפלגה. מאוחר יותר, במועד שעדיין לא נקבע, יתקיימו גם בחירות לרשימת המפלגה לכנסת.

שלישי, 23.8: פריימריז במפלגת הציונות הדתית

המפלגה בראשות בצלאל סמוטריץ' תקיים לראשונה פריימריז. המועד האחרון להגשת מועמדות ולהתפקדות למפלגה הוא יום שלישי, 2 באוגוסט.

עדיין לא נקבע: פריימריז במרצ, בליכוד ולרשימת העבודה

בליכוד לא התקיימו פריימריז לרשימת המפלגה במשך ארבע מערכות בחירות, מאז 2019. בבחירות הקודמות (הרביעיות בתוך שנתיים) הוחלט במוסדות המפלגה שבבחירות הבאות, כלומר הנוכחיות, יתקיימו בחירות מקדימות לרשימה. עדיין לא הוחלט האם יתקיימו גם בחירות לראשות המפלגה, או שהמפלגה תאשר ליו"ר בנימין נתניהו להמשיך בתפקיד ללא בחירות.

מרצ צפויה לקיים בחירות לראשות המפלגה ולרשימה לכנסת. במפלגת העבודה צפויות להתקיים במהלך הקיץ בחירות לרשימה לכנסת, לאחר הבחירות לראשות המפלגה שיתקיימו ב-18.7.

במפלגת יש עתיד התקיים הליך בחירות מקדימות לראשות המפלגה, אך מלבד היו"ר המכהן יאיר לפיד איש לא הגיש מועמדות, והוא נבחר באופן אוטומטי.

חמישי, 15.9: הגשת רשימות מועמדים

עד היום ה-47 שלפני הבחירות בשעה 22:00 ניתן להגיש את רשימות המועמדים מטעם מפלגה רשומה. לאחר מכן, לא ניתן לשנות את הרשימות (מלבד הסרה של מועמד מהרשימה ו'הקפצת' הבאים אחריו) ולא ניתן לאחד רשימות. כלומר, זהו תאריך היעד להתבהרות יחסית של המפה הפוליטית: מי מתמודד, מי פורש מהמירוץ ומי מתאחד.

ראשון, 2.10: פסילה ואישור של מועמדים ומפלגות בוועדת הבחירות

ועדת הבחירות צריכה לאשר או לפסול את הרשימות או מועמדים מתוכן עד 30 יום לבחירות. הסיבות לפסילות יכולות להיות הסתה לגזענות, ערעור על קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, וכן סיבות פרוצדורליות כמו אנשים שאסור להם להתמודד בבחירות לכנסת מסיבות שונות. על ההחלטה ניתן לערער בתוך יומיים לבית המשפט העליון שצריך לפסוק בה עד יום ראשון, ה-9.9 (23 יום לבחירות). בפועל, ועדת הבחירות היא גוף פוליטי שמורכב מנציגי הסיעות בכנסת, ולכן כמעט תמיד ההחלטה הסופית נקבעת בבית המשפט העליון.

ראשון, 30.10: תחילת הצבעות מיוחדות

ההצבעה בנציגויות ישראל בחו"ל ובבסיסי צה"ל מתחילה לפני יום הבחירות הרשמי, באישור יו"ר ועדת הבחירות. ההצבעה בבחירות אלו נערכת במעטפות כפולות, שמגיעות למוקד ספירה מיוחד של ועדת הבחירות המרכזית ושם הן משויכות לקלפי המגורים של המצביע/ה.

שלישי, 1.11: יום הבחירות

הקלפיות נפתחות בדרך כלל בשעה 7:00 וננעלות בשעה 22:00, מלבד קלפיות ביישובים קטנים בהם שעות ההצבעה מצומצמות יותר. נוסף על כך מתקיימת הצבעה בקלפיות מיוחדות לחולי קורונה או מבודדים, בתחנות משטרה, בבתי הסוהר, בתי חולים, בתי אבות ומוסדות אשפוז סיעודי.

לאחר יום הבחירות: ספירת הקולות, תהליך הרכבת ממשלה

התוצאות הסופיות יוכרזו בימים הסמוכים לספירת הקולות. עם פרסום התוצאות, נשיא המדינה יזמן אליו להתייעצויות את נציגי כל הסיעות, כדי לקבל את המלצתן לחבר כנסת שירכיב את הממשלה הבאה. לאחר ההתייעצויות יודיע הנשיא על החלטתו ויטיל את המנדט על חבר הכנסת שלדעתו יש לו הסיכוי הגבוה ביותר להקים ממשלה שתזכה לרוב בכנסת.

שלישי, 15.11: השבעת הכנסת ה-25

חברי הכנסת החדשים או הממשיכים בכנסת ה-25 יושבעו בטקס חגיגי.