דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי כ"א באב תשפ"ב 18.08.22
29°תל אביב
  • 30°ירושלים
  • 29°תל אביב
  • 28°חיפה
  • 30°אשדוד
  • 33°באר שבע
  • 40°אילת
  • 36°טבריה
  • 28°צפת
  • 31°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
חינוך ורווחה

טור אורח / כל תלמיד רביעי מתקשה בקריאה: אלה הצעדים הנדרשים לצמצום פערי הקורונה

תלמידים בבתי ספר דוברי עברית, בעיקר ממעמד סוציו-אקונומי נמוך, נפגעו מהגבלות הקורונה, אבל עדיין לא מאוחר לתקן את הנזק | הדבקת הפערים עוברת דרך הדרכת מורים, פיתוח תוכניות מותאמות ללמידה מרחוק והתערבות ייעודית שתפצה על העיכוב בהתפתחות השפתית

כיתה ביום הראשון ללימודים. פערים של 12% באוצר המילים ושל עד 60% בערבנות למבנה הצורני של המילה (צילום: נועם ריבקין פנטון/פלאש90)
ורד וקנין-נוסבאום
עינת נבו

רבע מהתלמידים בבתי ספר דוברי עברית נמצאים ברמת אוריינות נמוכה יחסית לגילם, לפי מבחני הקריאה שנערכו בימים האחרונים לתלמידי שכבות ד' במערכת החינוך. ממצאים אלה הם נורת אזהרה בוהקת עבור ההורים, המחנכים ומקבלי ההחלטות במשרד החינוך.

רכישת הקריאה והבנת הנקרא הן מהאתגרים המורכבים והחשובים ביותר שניצבים בפניהם תלמידים בשנותיהם הראשונות בבית הספר היסודי, ובעלות השפעות מרחיקות לכת על התפתחות יכולותיהם הקוגניטיביות והלשוניות בשנים הבאות.

לצד היבטים אלה, בתהליך רכישת הקריאה מעורבים גם היבטים רגשיים, כמו רמות המוטיבציה ותחושת המסוגלות לקריאה, שעשויות להשפיע רבות על איכות התהליך ופיתוחו. להיבטים קוגניטיביים ורגשיים אלה השפעה מכרעת על המשך התפתחותם הלימודית של התלמידים במהלך שנותיהם הראשונות ביסודי, בחטיבת הביניים והתיכון. התפתחותם תלויה במידה רבה בסביבת הלמידה, שנפגעה בצורה משמעותית במהלך תקופת הקורונה.

התפשטות הקורונה הובילה לזעזועים בעולם כולו, שהשפיעו ביתר שאת על צורת הלמידה בכלל מערכות החינוך העולמיות. ילדים צעירים שהיו רגילים ללמידה פרונטלית וקשרים חברתיים, נאלצו להישאר בבתיהם ולהתמודד עם שיטת למידה שאינם מורגלים בה, בשיעורים שמתקיימים בשעות לא סדורות, ניתוקים חוזרים במערכות הלמידה מרחוק, הצורך להתחלק במחשב עם אחים נוספים, יישובים רבים ללא תשתיות דיגטליות ועוד. מולם ניצבו צוותי הוראה שהתקשו להתמודד עם המעבר החד ללימוד בכלים דיגיטליים ללא משאבי תמיכה וסיוע טכניים מספיקים.

נוסף על כך, הוטלו על הילדים הגבלות, כמו ריחוק שנדרשו ילדי הגנים לשמור אחד מהשני, וההפסקות הקצרות במתחם מצומצם ועם קבוצת ילדים קטנה שחויבו בהם התלמידים בבתי הספר.

בשני מחקרים שביצענו במהלך תקופת הקורונה בקרב ילדי גן חובה ותלמידי כיתות ב' שמשתייכים למעמד חברתי-כלכלי נמוך, בדקנו כיצד השפיע השינוי החד בסביבת הלמידה על רמות המוטיבציה לקריאה ולהישגים של אותם תלמידים.

במחקר הראשון נבדקו יכולותיהם השפתיות של ילדי הגן במדדי אוצר מילים ומודעות מורפולוגית (יכולת לזהות מבנה ותצורה של מילים) בקרב שתי קבוצות: הראשונה, שכללה 110 ילדים, למדה בגן חובה לפני פרוץ מגפת הקורונה, ואילו השנייה, שכללה 54 ילדים, התחילה את לימודיה לאחר שישה חודשים מפרוץ המגפה.

באופן דומה, במחקר השני, נבדקו הישגי הקריאה והמוטיבציה לקריאה בקרב שתי קבוצות תלמידי כיתה ב':  הראשונה, שכללה 126 ילדים שלמדו לפני פרוץ המגפה, ואילו השנייה כללה 64 ילדים שהתחילו את לימודיהם בכיתה ב' שישה חודשים אחרי פרוץ המגפה.

ממצאי שני המחקרים הצביעו על השפעה שלילית ניכרת בכל הנוגע לרמות המוטיבציה והישגי הילדים בקריאה. הישגיהם הלשוניים של ילדי הגן שלמדו בתקופת הקורונה נמצאו נמוכים באופן מובהק בהשוואה לקבוצת הילדים שנבדקה בתקופת טרום הקורונה בפער של 12% באוצר המילים, ושל 20%-60% בערנות למבנה הצורני של המילה.

כמו כן, הישגי הקריאה של תלמידי כיתות ב' שלמדו במהלך הקורונה היו נמוכים משמעותית בהשוואה לתלמידים שלמדו בתקופת טרום הקורונה, עם פערים מובהקים של 21% במבחן זיהוי מילים ו-28% בפענוח מילים כתובות. הממצאים העידו גם על פער של 9% במוטיבציה לקריאה לטובת הילדים שלמדו לפני המגפה.

לממצאים אלה חשיבות רבה במיוחד בגלל מיעוט המחקר הקיים בסוגיית ההשפעה של מגפת הקורונה על חינוך ילדים צעירים שמגיעים מרקע חברתי-כלכלי נמוך. בשל חשיפה שפתית ואוריינית דלה, נקודת המוצא של תלמידים אלה נמוכה יותר, וכך גם השפעותיה ההרסניות של הקורונה על כישוריהם האורייניים המוגבלים ממילא.

הקורונה עדיין כאן, וחשוב לבנות מערכת כוללת שמכילה תמיכות חינוכיות שימתנו את השפעותיה השליליות על הישגיהם של ילדים, וביתר שאת של ילדים שמגיעים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך. רצוי שתמיכות אלו יתייחסו לשלושה נושאים עיקריים: הראשון הוא הדרכת אנשי חינוך והורים לגבי פעילויות שבאמצעותן ניתן להעשיר את יכולות השפה של ילדים בזמן המגפה כמו קריאת ספרים ומשחקים שמערבים פעילויות מילוליות ושיח דיאלוגי ואינטראקטיבי.

השני הוא פיתוח תוכניות ללמידה מרחוק שמותאמות ליכולותיהם וצורכיהם של ילדים צעירים, וממוקדות בפיתוח יכולות שפה וקריאה בצורה מהנה וחווייתית שתעודד מוטיבציה.

השלישי הוא פיתוח תוכניות התערבות ייעודיות לילדים, שיפצו על העיכוב בפיתוח יכולות השפה והקריאה של ילדים אלו, ויתמכו במוטיבציה שלהם לקריאה. התייחסות לשלושת ההיבטים יכולה לגשר על המשבר האורייני הכפול שאותו חווים ילדי גן חובה וכיתות ב' ממעמד חברתי-כלכלי נמוך.

פרופ' ורד וקנין-נוסבאום היא ראש החוג לחינוך והמרכז לחינוך אורייני וראש התוכנית לתואר שני באוריינות וחדשנות בחינוך במכללה האקדמית גליל מערבי; ד"ר עינת נבו היא קלינאית תקשורת וראש  החוג לחינוך והתפתחות הילד בגיל הרך בראי קהילתי במכללה האקדמית גליל מערבי

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!