דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שלישי י"ב באב תשפ"ב 09.08.22
29°תל אביב
  • 25°ירושלים
  • 29°תל אביב
  • 27°חיפה
  • 28°אשדוד
  • 26°באר שבע
  • 32°אילת
  • 29°טבריה
  • 22°צפת
  • 29°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל

הכלכלה תקרוס וקבוצות חברתיות נרחבות ינזקו אם יעבירו את הרפורמה, או: על הפחדות חסרות בסיס

אחת הנקודות השחורות של התפתחות הקפיטליזם המודרני הייתה עבודת הילדים. שיעור הילדים העובדים בבריטניה בה המהפכה התעשייתית הייתה בשיאה, גדל בצורה דרסטית, ובגילאים מסויימים אפילו הוכפל, והגיל בו ילדים נכנסו לשוק העבודה ירד מאוד במאה ה-19.
הילדים והילדות שעבדו במפעלים, במכרות, ברחובות וכו' עבדו בתנאים מחפירים, תוך חוסר התחשבותם בבטיחותם ובבריאותם (הם נטו לחלות, היו במצב בריאותי רע, ומקרי תאונות ומוות לא היו נדירים), סבלו התעללויות ויחס קשה ואלים מצד מעסיקיהם, נשללה מהם הזכות לחינוך, והזכות לילדות, ובסופו של יום הם השתכרו שכר זעום ביותר.
במהלך המאה ה-19 עד תחילת המאה ה-20 נחקקו חוקים שהגבילו ובסופו של דבר אסרו לחלוטין עבודת ילדים. הם היו תוצאה של קמפיינים מסיביים מצד איגודים מקצועיים, תנועות ומפלגות סוציאליסטיות ורפורמטורים חברתיים. בארה"ב עבודת ילדים נותרה נפוצה אפילו בעשורים הראשונים של המאה ה-20. בסופו של דבר היא בוטלה לחלוטין בזכות האיסור המוחלט של רוזוולט כחלק מהניו-דיל בשנות ה-30.
לאורך כל הקמפיין והחקיקה לביטול עבודת הילדים, נשמעו התנגדויות שגרסו שעם כל הרצון הטוב, חקיקה שכזו תביא להרס הכלכלה. בעלי מפעלים כדוגמת סמואל קורטאולד, רוברט הייד גרג ואחרים שהעסיקו ילדים בתחום הטקסטיל, שהיה מהענפים החשובים והדומיננטיים בכלכלה הבריטית במאה ה-19, הסבירו במהלך הדיון בפרלמנט על הגבלת שעות העבודה של ילדים ש"התערבות באמצעות חקיקה בדרך בה עסקים מנוהלים ומאורגנים היא תמיד מזיקה", ושהמשמעות של התערבות זו היא התמוטטות כלכלית שתזיק לכל המעורבים בדבר.
חברי פרלמנט כגון פרנסיס אגרטון, הנרי תומאס הופ ואחרים הסבירו שילדים הם משאב כלכלי לגיטימי, ושחקיקה בנושא תמנע מהתעשייה הבריטית להיות תחרותית, בייחוד כשמדינות אחרות כבר נושפות בעורפה. חבר הפרלמנט וויליאם ג'יימס הסביר שאומנם עבודת ילדים היא רעה, אך כיוון שהתעשייה כבר התפתחה כך, לא ניתן לשנותה בלי קריסה כלכלית, ועזיבה של התעשיות בבריטניה למדינות אחרות.
כמובן, שכל נבואות יום הדין בבריטניה ובארה"ב על התמוטטות וקריסה התבדו. מדינות אלו המשיכו לצמוח ולהתפתח גם כאשר עברה חקיקה שאסרה על עבודת ילדים לחלוטין.

נבואת יום דין מתוחכמת יותר, הושמעה ע"י מילטון פרידמן בהרצאותיו בסוף שנות ה-70 על התערבות ממשלתית. כאשר דן פרידמן בחוק למען שכר שווה לנשים, נזהר פרידמן מלהתנבא על קריסה כלכלית כוללת. במקום זה, התנבא פרידמן שחקיקה למען שכר שווה לנשים משמעותה פגיעה כלכלית חמורה בכלל המגדר הנשי. לדבריו, בגלל חקיקה זו מעמדן יורע ואי השוויון הכלכלי יתרחב. לכן, אסור להסכים לחקיקה זו, משום שהיא תהיה אסון לנשים.
כמובן שהכול היה קשקוש אחד גדול והפחדה ללא שום ביסוס. כמו שאפשר לראות מדו"ח של ממשלת ארה"ב על מצבן הכלכלי של הנשים בארה"ב, מאז החקיקה לשכר שווה, שיעורי התעסוקה של נשים גדלו, פערי השכר בינן לבין הגברים התמעטו, ואפילו שיעור הנשים שמרוויחות יותר מבעליהן כיום הוא גבוה בצורה ניכרת מאשר בשנים שלפני החוק המדובר.
בפעם הבאה שמישהו יתנבא נבואת יום הדין על חורבן וקריסה בעקבות רפורמה חברתית, אפשר ואף רצוי להתייחס אליו בספקנות מסויימת.

על עבודת ילדים (כאן, כאןכאן, כאן )
עדות לעבודת ילדים מהתקופה
2 סרטונים על הנושא

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!