610 אלף מבנים בישראל נבנו לפני 1980 ולא עומדים בתקן רעידות אדמה, לפי דו"ח מבקר המדינה שפורסם היום (שני). המבקר מצא 4,840 מבנים מסוכנים ב-44 רשויות מקומיות שנבדקו באופן מדגמי, מתוך 256 רשויות מקומיות. נוסף על כך, בחמישית מהרשויות (208 מתוך 256) אין חוק עזר בנושא מבנים מסוכנים.

משרד הפנים, לפי הדו"ח, לא קבע אופני פעולה מוגדרים לרשויות המקומיות במטרה למנוע התמוטטות מבנים מסוכנים, וברשויות עצמן אין מדיניות אחידה לטיפול בתופעה.

הדו"ח מתפרסם כשנה וחצי לאחר התמוטטות מבנה מגורים בחולון, שפונה מדייריו ברגע האחרון בהוראת קצין כבאות והצלה, ופינוי כמה בתים נוספים מדייריהם מחשש להתמוטטות בערים נוספות ברחבי הארץ.

הביקורת נערכה בין יוני לספטמבר 2021, והתמקדה בארבע רשויות מקומיות מדגמיות: תל אביב-יפו, באר שבע, בת ים וקריית ים, ובוועדות התכנון המקומיות של אותן ערים. בנוסף נערך שאלון מדגמי ל-40 רשויות מקומיות ול-9 ועדות תכנון מרחביות.

חוקי העזר לא מפורטים ולא מעודכנים: משרד הפנים לא עדכן מ-1972 את חוק העזר למבנים מסוכנים, ולא פרסם חוק עזר חדש מומלץ לשימוש הרשויות המקומיות. מתוך 208 הרשויות המקומיות במדינה שיש להן חוק עזר בנושא מבנים מסוכנים, לכ-86% יש חוקי עזר ישנים ולא עדכניים שנחקקו לפני 2010.

בין חוקי העזר של העיריות באר שבע, בת ים, קריית ים ותל אביב-יפו נמצאו פערים בהגדרות בסיסיות המעידים על פערים בין הרשויות המקומית לגבי אופן טיפולן במבנים מסוכנים ולגבי הזכויות והחובות החלות על תושבי הרשות המקומית שבהחזקתם או בבעלותם מבנים מסוכנים.

רשויות עם נהלי עבודה חסרים או לא קיימים: המבקר גילה גם חוסר בנהלי העבודה הסדורים לטיפול במבנה מסוכן. לעיריית קריית ים אין נוהל בנושא מבנים מסוכנים. הנהלים של עיריות באר שבע, בת ים ותל אביב-יפו אינם מגדירים "מבנה מסוכן" באמצעות קריטריונים להבחנה בין רמות סכנה שונות, ואינם מגדירים באופן מלא את הליך העבודה הנדרש בקרב כלל הגורמים ברשות המקומית לטיפול במבנים מסוכנים ואת אופן שיתוף הפעולה ביניהם.

מיעוט דיוני מעקב ובקרה: עיריית באר שבע וכן הוועדות המקומיות לתכנון ולבנייה באר שבע, בת ים, קריות ותל אביב-יפו לא קיימו דיונים בנושא מבנים מסוכנים; מועצת עיריית קריית ים קיימה דיון יחיד בנושא מבנים מסוכנים לאחר קריסת המבנה בחולון; מועצת עיריית בת ים קיימה דיון שעסק בין היתר באישור תיקונים לחוק העזר העירוני בנושא מבנים מסוכנים; מועצת עיריית תל אביב-יפו קיימה דיון שעסק באישור חוק העזר העירוני בנושא מבנים מסוכנים.

אין יחידות ייעודיות, אין הכשרת עובדים: משרד הפנים לא קבע הוראות המחייבות הקמת יחידה ייעודית לטיפול במבנים מסוכנים והוראות לגבי תקן העובדים הנדרש לטיפול במבנים מסוכנים בהתאם לגודל הרשות או למאפיינים אחרים שיקבע המשרד.

משרד הפנים לא פרסם הנחיות שנוגעות לתנאי הסף לעוסקים בטיפול במבנים מסוכנים ולהכשרתם הנדרשת. משרדי הפנים והשיכון לא פעלו לקיום הכשרות והשתלמויות לעובדי הרשויות המקומיות בתחום המבנים המסוכנים.

לממשלה אין מיפוי של האזורים בסיכון: משרדי הפנים והשיכון לא הנחו את הרשויות המקומיות לבצע סקר מבנים, לרבות פירוט של אופן הכנת הסקר, של תדירות ההכנה הנדרשת ושל זהות הגורם הבודק. מתוך 40 רשויות שנדגמו בשאלון, 35 רשויות (87.5%) לא גיבשו תוכניות עבודה לאיתור מבנים מסוכנים ולטיפול בהם.

לא נקבע זמן מרבי לבדיקת מבנה שחשוד כמסוכן: מתוך 40 רשויות שנדגמו, 24 רשויות (60%) לא קבעו זמן טיפול מרבי לבדיקה הנדסית בשטח ממועד קבלת הפנייה בחשד למבנה מסוכן. בין ינואר 2015 ליוני 2021, 92 מבנים בבת ים (13% מהמבנים שבגינם בוצעו בדיקות שטח) נבדקו בחלוף 60 יום ממועד הפנייה (467 ימים משך זמן מרבי); 2 מבנים בבאר שבע (0.16% מהמבנים שבגינם בוצעו בדיקות שטח) נבדקו בחלוף 60 יום ממועד הפנייה (68 ימים משך זמן מרבי); 48 מבנים בתל אביב-יפו (1.4% מהמבנים שבגינם בוצעו בדיקות שטח) נבדקו בחלוף 60 יום ממועד הפנייה (313 ימים משך זמן מרבי)  – זמן ארוך הרבה יותר ממה שקבעו הרשויות בחוקי העזר ובנהלים.

אין ריכוז מידע על מבנים שהוכרזו כמסוכנים: אין לגורמי השלטון המרכזי שנבדקו נתונים על המבנים שהוכרזו על ידי הרשויות המקומיות כמבנים מסוכנים ועל סטטוס הטיפול בהם. עיריות באר שבע, בת ים, קריית ים ותל אביב-יפו לא קבעו קריטריונים מפורטים להכרזה על "מבנה מסוכן" בתחום שיפוטן.

אין קנסות לבעלי בתים שלא תיקנו ליקויים: בכל עירייה ישנם מאות תיקים שממתינים לטיפול בנושא בתים מסוכנים, לעתים שנים ארוכות. עוד נמצא שהעיריות לא השתמשו בסמכויותיהן להטיל קנסות על בעלי בתים שנדרשו לתקן ליקויים ולא עשו זאת.

97.5% מהעיריות לא פרסמו את רשימת המבנים המסוכנים: משרד הפנים לא הנחה את הרשויות המקומיות בנוגע למידע שעליהן לפרסם על מבנים מסוכנים שבטיפולן וכן בנוגע למתכונת פרסום המידע או להעברתו לתיקי הבניין.

39 מתוך 40 הרשויות שנדגמו בשאלון (97.5%) אינן מפרסמת את רשימת המבנים באתר המרשתת שלהן לציבור, ובהן רשויות שבהן יש מאות ואף אלפי מבנים מסוכנים. ל-37 רשויות (92.5%) אין שכבת מידע בנוגע למסוכנוּת מבנים במערכת המידע הגאוגרפי שלהן.

אין חובה לבדיקת יציבות של מוסדות חינוך: אף על פי שמשרד החינוך קבע חובות מפורטות לקיום דרישות בטיחות ולביצוע בדיקות בטיחות שונות במוסדות חינוך, הוא לא קבע חובה לבדוק את יציבותם של מבני החינוך מפעם לפעם, אף על פי שבאים בשעריהם מאות ילדים מדי יום ביומו.

ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "האחריות להגדרת מסוכנותם של מבני חינוך, ובכלל זה בתי ספר חלה על הרשות המקומית. עם זאת, משרד החינוך פועל בשיתוף פעולה הדוק עם מרכז השלטון המקומי וקובע את יחד אתו אמות המידה לבטיחות בתי ספר וגני ילדים. לאור הערת המבקר, המשרד יבצע עבודת מטה נוספת ויבחן את הנושא יחד עם מרכז השלטון המקומי ומהנדסים מומחים מטעם מכון התקנים.

"אשר לחיזוק מבני חינוך בפני רעידות אדמה, המשרד פועל בכפוף להחלטת הממשלה בנושא זה. בתוך כך, המשרד פועל לאורה של תוכנית רב שנתית לשדרוג מבנים והתאמתם לתקן הישראלי, בהתאם לתקציב שמוקצה לכך על ידי משרד האוצר. מתוך כ-1,600 מבנים שמופו ונמצאו שנבנו לפני 1980, עד עתה כ-470 בתי ספר נמצאים בתהליך טיפול כזה או אחר".

הרשויות לא מסייעות לתושבים בתיקון ליקויים: שום רשות מה-40 שנדגמו אינה מסייעת במענק לתושבים לצורך תיקון ליקויים במבנה מסוכן, ו-37 רשויות מתוך 40 הרשויות שנדגמו (92.5%) אינן מסייעות במתן הלוואות.

אפשרות שקיימת לסיוע היא דרך האגודה לתרבות הדיור, אך סיוע זה יכול להינתן רק ל-12.5% מיחידות הדיור במדינה, שבעליהן משלמים עבור החברות באגודה. בארבע הרשויות המקומיות שנבדקו ניתן הסיוע של האגודה לבעלי דירות ב-90 מבנים בשנים 2021-2015 מתוך 4,424 מבנים מסוכנים שהוכרזו בשנים הללו.

למשרד השיכון ולמשרד הרווחה והביטחון החברתי אין תוכניות ייעודיות שנועדו לסייע לבעלי דירות להסיר סכנות מבתיהם או לסייע לדיירים שנאלצו להתפנות לפתע מבתיהם. אין למשרד הפנים נוהל שמאפשר ומנחה רשויות לסייע לדיירים בעתות חרום.

בנושא זה המבקר מציין לחיוב את פעילות עיריית תל אביב-יפו, באמצעות חברת "עזרה ובצרון חברה לשיכון בע"מ", שיש בה כדי לתת מענה לדיירים שאינם מסוגלים לממן את עבודות השיפוץ ולסייע בהסרת הסכנה מהמבנים שבהם מתגוררים הדיירים. פעילות זו גם נותנת מענה לחסם של דיירים סרבנים, שלעתים פוגעים בקידום פרויקטים של שיפוץ מבנים.

צוות בין-משרדי הוקם, עדיין אין המלצות: המבקר מציין לחיוב הקמת צוות מקצועי בין-משרדי בעקבות קריסת המבנה בחולון, שמטרתו למידת הנושא והמלצה על צעדי מדיניות לטיפול בנושא בטווח הקצר ובטווח הארוך. הצוות מורכב בין היתר מנציגי משרדי השיכון, הפנים והמשפטים, הרשות להתחדשות עירונית, מינהל התכנון, מטה התכנון הלאומי במשרד הפנים, אגף התקציבים במשרד האוצר ופיקוד העורף.

ההמלצות: חוקי עזר ותוכניות עבודה סדורות

המבקר ממליץ שמשרד הפנים יבחן מיסוד הוראות ומנגנונים נוספים הנדרשים להסמכת הרשויות המקומיות לטיפול מיטבי בנושא מבנים מסוכנים. כמו כן מומלץ שכלל הרשויות המקומיות יפעלו להתקין ולעדכן את חוקי העזר בנושא מבנים מסוכנים.

נוסף על כך, ממליץ המבקר שהרשויות המקומיות יקבעו נהלים ויכינו תוכניות עבודה סדורות לבדיקת המבנים בתחום שיפוטן על פי קריטריונים שייקבעו, כדי לאתר בתחום שיפוטן מבנים מסוכנים או כאלה החשודים כמסוכנים.

המבקר ממליץ למשרד השיכון ולרשות להתחדשות עירונית לפעול לקידום מיזמים של התחדשות עירונית במחוזות שבהם מספר התחלות הבנייה במסגרת התחדשות עירונית קטן או שכמעט אין בהם מיזמים מסוג זה, ובמסגרת זו לבחון את האפשרות לקדם מיזמים של התחדשות עירונית שייתנו מענה לסוגיית המבנים המסוכנים.

מומלץ כי משרד השיכון יערוך מיפוי ארצי של המבנים עם סכנות בטיחותיות, לרבות מבנים שהוגדרו על ידי הרשויות המקומיות כמסוכנים, ויפעל לגיבוש תוכנית רב-שנתית כלל-ארצית לטיפול במבנים אלה, בייחוד באזורי הפריפריה, לשם קידום הטיפול בהם. על הצוות הממשלתי המקצועי להמשיך בפעילויותיו לקידום הנושא ובקביעת המדיניות שתסדיר את פעולות הרשויות המקומיות ובעלי הנכסים לטיפול במבנים מסוכנים, לרבות הסיוע לאוכלוסיות ראויות לקידום – בפרט באזורי הפריפריה, שכן ריכוז של דיירים כאלה במבנים מסוכנים מעצים את הקושי שבהתמודדות עם מסוכנוּת המבנה ועם הסרת המפגעים.