מתוך 90 אלף משפחות שזכו בהגרלות מחיר למשתכן, כ-40 אלף משפחות שחתמו על חוזה מול קבלן, עדיין לא קיבלו דירה. ההמתנה הארוכה, התשלומים הנוספים והפרצות בחוזים עולים למשפחות מאות אלפי שקלים ושוחקות את ההנחה שהובטחה בתוכנית. מעל לכל, הן חושפות כשלים בתוכניות ההגרלה של משרד השיכון, שנועדו להתמודד עם העלייה החדה במחירי הדיור.

"אם הייתי מבין שתהיה דחייה כל כך גדולה, שתביא עמה עלויות ריבית והוצאות נוספות – לא הייתי חותם", אומר ל'דבר' ליאור בנני, זוכה בפרויקט מחיר למשתכן בבאר יעקב ב-2018. רק שלוש שנים אחרי הזכייה בפועל, משפחתו הגיעה למעמד חתימת החוזה עם הקבלן, אך הדירה עוד רחוקה.

ההוצאות על המשכנתא, השכירות והתשלומים הטרום-חוזיים לקבלן שהוא נדרש לשלם מגיעות ל-125 אלף שקלים, כשביום קבלת הדירה כבר יגיעו ל-200 אלף שקלים. לדבריו, ההנחה בפועל של התוכנית עמדה על פחות מ-300 אלף שקלים. "אשתי ואני עובדים בהיי-טק ומרוויחים טוב", הוא אומר, "אבל אין לנו מושג כרגע מאיפה נגרד את הכסף. שמנו כל שקל אפשרי על הדירה".

תוכנית מחיר למשתכן בגרסתה המחודשת והמורחבת הושקה ב-2015 תחת כהונתו של משה כחלון כשר האוצר. הוא פתח את הקריטריונים לזכאות לתוכנית לזוגות נשואים מעל גיל 21 ורווקים מעל גיל 35.

שר האוצר לשעבר משה כחלון (מימין) ויפעת שאשא ביטון (משמאל) בפרויקט מחיר למשתכן בבאר שבע (צילום ארכיון: חן גלילי)

מעל ל-320 אלף משקי בית קיבלו תעודת זכאות, כ-90 אלף זכו ו-65 אלף הגיעו למעמד חתימת חוזה, אבל רק מחציתם נכנסו לדירה. לאחר תלונות רבות בתחילת 2018, הכנסת שינתה את החוק וקבעה שהחל ממרץ 2018 כל ההגרלות יוצמדו למדד בזמן קבלת היתר הבנייה, ולא מרגע הזכייה. אבל בעזרת כמה פרצות בחוק, המשפחות הזוכות המשיכו להידרש מהקבלנים לשלם את תשלומי המדד לפני חתימת החוזה.

"רק מי שמרוויח לפחות 30 אלף נטו יכול לשרוד את הדבר הזה"

"לא היו כלל נורות אדומות, הסתמכנו על תנאי החוזה", מספרת לי עוז-בנון, תושבת נס ציונה שזכתה בדירה בעיר. "המחיר היה אטרקטיבי מאוד, 9,000-7,000 שקלים הנחה למטר רבוע. באמצע 2022 כבר הבטיחו לנו מפתחות. עכשיו זה כבר עומד על תחילת 2025".

על פי החישוב שלה, עם התשלומים על כל התוספות, "הקנס" שלה יגיע ליותר מ-200 אלף שקלים. לאחר עשרות פניות למשרד השיכון ולחברת הבקרה שמתאמת בין המשפחות הזוכות לקבלן, עוז-בנון הרימה ידיים. "אפס מענה", היא אומרת, "למה הקימו גוף שנועד לסייע?"

בניית דירות חדשות. "אפס מענה. למה הקימו גוף שנועד לסייע?" (צילום: גילי יערי, פלאש 90)

עוז-בנון הקימה קבוצת מחאה, שלוקחות בה חלק פעיל 75 משפחות זוכות, במטרה ללחוץ על משרד השיכון לפצות אותן. "יש פה הפרת חוזה", אומרת עוז-בנון. לדבריה, כדי לממן את ההוצאות הלא צפויות, משפחות רבות נאלצות לפנות להלוואות חוץ-בנקאיות, למרות הריביות הגבוהות והסכנה לחדלות פירעון, מכיוון שהבנקים לא מוכנים יותר לממן את הוצאות הדיור שלהן. "אפשרו לנו משכנתא של 90% מהנכס. זה מינוף לא נורמלי, רק מי שמרוויח לפחות 30 אלף נטו יכול לשרוד את הדבר הזה".

"אני לקוח שבוי בחוזה"

עידן מירזנדה, תושב ראשון לציון, זכה ב-2018 בדירה בבאר יעקב. על פי החישוב שעשה, הוא כבר איבד 72 אלף שקלים, וצפוי להגיע למעל 150 אלף שקלים בהוצאות יתר על ריבית ותשלומי מדד טרום-חוזי.

"בספטמבר 2022 הייתי צריך לקבל דירה, אבל אנחנו בפיגור של שנתיים בחוזה המכר", אומר מירזדנה. "מה אני יכול לעשות? אני לקוח שבוי בחוזה". לדבריו, רבים מהקבלנים, בגיבוי הבנקים והחוק, לא מאפשרים למשפחות להקדים את התשלומים, ובכך מרוויחים עוד מתשלומי המדד. "הקבלנים ממשיכים לגבות את תשלומי המדד על פי ההצמדה לקרקע, אף שכבר תוקנה, וכיום ההצמדה היא לתשומות הבנייה בלבד בדירה בהנחה. אבל אנחנו נפגענו, וכלל לא בטוח שנקבל את הכסף".

"המדינה צריכה לאכוף את החוזים כפי שהם", אומרת עוז-בנון. משרד השיכון פרסם השבוע שיותר מ-50 אלף נרשמו להגרלות דירה בהנחה, שבמסגרתן יוגרלו 5,500 דירות בכל רחבי הארץ בהנחות של 500-300 אלף שקלים. למרות השינויים באופן קבלת הדירות, התמהיל שלהן, הפיקוח על החוזים נשאר זהה בין התוכניות. "המדינה לא יכולה לשווק בפערים כאלה גדולים", אומרת עוז-בנון. "חברת הבקרה צריכה להיות גוף בעל שיניים, החוזים צריכים לחייב אפשרות להקדמת תשלומים ולקבוע רף מקסימלי לתשלומי מדד – ובכללי, לשווק דירות רק אחרי שיש היתר".

תגובת משרד השיכון: "מועד המסירה נקבע בחוזה המכר בין הרוכש לקבלן ועל כן מצוי במישור היחסים שביניהם. לנושא ההצמדה, נקבע בתנאי המכרז והמשרד מבצע אכיפה ובקרה. הטענות שהועלו בפניה אינן מוכרות לנו, ככל ויועברו פרטים מדויקים נבצע בדיקה מעמיקה".