בדיון על גל ההתפטרויות במשטרה בוועדה לביטחון פנים בכנסת, שהתקיים אתמול (שלישי), אמר סגן הממונה על התקציבים באוצר, אמיר רשף, כי "תוספות שכר אינן על סדר היום". מפכ"ל המשטרה, רנ"צ יעקב שבתאי, הזהיר כי במצב הנוכחי המשטרה לא תצליח למלא את תפקידה, והעריך כי ללא תוספות שכר, הוא צופה התפטרות של למעלה מאלף שוטרים עד סוף השנה – זאת בנוסף לשוטרים הפורשים עם הגיעם לגיל פרישה או על רקע מצב רפואי ושוטרים מפוטרים

מחסור ב-1,720 שוטרים לצד דרישת האוצר לפטר 8%

בפני הוועדה הוצגו הנתונים המלמדים על שיא של 631 שוטרים מתפטרים בשנת 2021. מאז תחילת שנת 2022 התפטרו עוד 456 שוטרים. "מתחנו את משטרת ישראל לקצה גבול היכולת והמחיר הוא שחיקה של הלוחמים" הבהיר המפכ"ל. "מדינת ישראל בקו פרשת מים. אנחנו צריכים להחליט איזו משטרה מגיעה לנו ואיזה ביטחון מגיע לנו".

המפכ"ל הזהיר כי המשטרה מתקרבת למצב בו תתקשה להגיע לטפל באירועים בזמן או חלילה אף להגיע אליהם בזמן, והדגיש גם את הקושי לגייס כוח אדם איכותי ברמת השכר והתנאים הקיימים. "יש פה משטרה שלאורך שנים לא קיבלה את הכלים והאמצעים בהתאם להתפתחות של מדינת ישראל".

"אתם מבינים? דורשים מאיתנו במצב הזה להמשיך ולפטר 8% מהשוטרים שגייסנו ב-2017 כדי להצליח לתת מענקים לאנשי השטח, הלוחמים, האופנוענים, החוקרים, הבלשים" אמר מפכ"ל המשטרה. לדבריו במשטרה ביקשו לפטר עובדים בהתאם למדדי איכות ולא בהתאם ליעד מספרי, אולם באוצר מסרבים. "אני במצב הנוכחי לא יכול לפטר עוד שוטרים סתם, כשכל חודש עוזבים אותי 80 שוטרים, סדר גודל של תחנת משטרה. הרי כל שוטר כזה יכול לתת לנו פתרונות במקומות אחרים.  אם לא יהיו מספיק שוטרים לתת מענה לאירועים זה יעלה בחיי אדם. יש גבול כמה אפשר לשחוק את השוטרים".

ראש אגף משאבי אנוש במשטרה, ניצב בועז גולדברג הציג את הנתונים לפיהם חסרים כיום כ-1,720 שוטרים בתפקידי ליבה מבצעיים במשטרה, בהם 566 סיירים, 322 חוקרים, 198 בלשים, 133 שוטרי תנועה וכ-500 שוטרי משמר הגבול.

"המשמעות היא הגדלת העומס על השוטרים הקיימים. כיום אין ולו שוטר סיור אחד שעושה סוף שבוע שלם עם המשפחה שלו" הבהיר, והוסיף כי שוטרים בישראל אינם זכאים לתוספת שכר בגין שעות נוספות או עבודה בשבת או בחג.

"בסוף, הכל מתחבר ביחד – השחיקה, העומס, שעות העבודה הרבות והקושי לאזן בית ועובדה. אבל כשעשינו סקר אקלים ארגוני בקרב השוטרים ושאלנו מה צריך כדי שישארו איתנו, 71% מהשוטרים הבהירו שהשכר הלא הולם הוא שיקול מרכזי, בדגש על שוטרים צעירים עם ותק של עד 10 שנים".

לדברי גולדברג, רבים מהשוטרים הצעירים מתפטרים או שוקלים התפטרות לאחר החתונה והקמת משפחה. "אנשים רוצים להקים בית ובוחנים את השירות מחדש. לי עצמי יש שלושה ילדים בארגון ואני רואה את הקושי" אמר גולדברג והוסיף כי תנאי השירות מקשים מאוד על איזון בית ומשפחה, וכי מנגד, השכר אינו מתגמל מספיק.

האוצר: "זו מגמה עולמית" בן-ארי: "אי אפשר להשוות"

"הדברים שנאמרים בדיון לא מאפיינים רק את מדינת ישראל, מדובר במגמה עולמית. יש יותר עזיבות של מקומות עבודה, זה לא פוסח על המגזר הציבורי ועל שוק העבודה בישראל זה מאפיין לאחר תקופת הקורונה וזה לא מאפיין רק את המשטרה" אמר רשף והבהיר כי תוספות שכר אינן עומדות כיום על הפרק, בין היתר נוכח הפסקת הדיונים על תקציב 2023. לדבריו, תוספות השכר במשטרה נגזרות בין היתר מהסכמי המסגרת במגזר הציבורי הצפויים אף הם להיחתם רק בשנת 2023.

"השכר במשטרה גבוה ביחס לשכר הממוצע במשק גם בהשוואה למול מדינות בעלות שכר ממוצע דומה בעולם בכל קבוצות הגיל" אמר רשף. יו"ר הועדה ח"כ מירב בן ארי מחתה ואמרה: "איך אתה משווה עבודה של שוטר במדינת ישראל המורכבת, המשוסעת, והמפולגת לשוטר בניו-זילנד או יפן? התמודדות עם טרור מול התמודדות עם כבשים?".

עוד מחתה בן ארי על טענתו של רשף כי השכר הממוצע לשוטר בחמש השנים הראשונות לשירות עומד על כ-12 אלף שקלים. "איך הגעתם למספר הזה?" תהתה, "הייתי בשטח בתחנות, עם השוטרים בניידות. דיברתי עם אנשים כמה הם מרוויחים. ישבתי בתחנה בלוד עם השוטר בניידת, אבא לשלושה ילדים, אשתו מורה והוא שוטר, הוא אומר לי 'מירב אני מביא 7,500 נטו'" אמרה והציגה תלושים נוספים שבידיה בשכר דומה. לדבריה, הנתונים שבידיה מלמדים ששוטרים בחמש השנים הראשונות משתכרים שכר ברוטו בגובה שבין 8,000 ל-11,000 שקלים, שכולל עבודה בשבתות, כוננויות ועבודה נוספת באירועים ומשחקי כדורגל על חשבון הזמן עם המשפחה.

איתן גולדפלם, ראש אגף שכר במשרד לביטחון פנים הבהיר כי המשרד תומך אף הוא בדרישה להעלאת שכר השוטרים המתחילים במקצועות הליבה, ואף העלה את הצורך הזה בדיוני התקציב שהחלו. לדבריו, ישנו צורך בתוספות שכר בהיקף של כ-300-400 מיליון שקלים. בינתיים, הבהיר, ישנו תקציב של 34 מיליון שקלים שאושרו לצורך חלוקת מענקים לשוטרים הצעירים באוגוסט, אולם האוצר מונע את מימושם בשל מחלוקת בסוגיית פיטורי השוטרים בהתאם להסכמות עם המשטרה משנת 2017.

מוריה רצבי, הנשואה לשוטר המתפקד כרכז סיור בתחנת כפר קאסם זעקה לעבר נציגי האוצר ואמרה "תתבייש! רק אתמול אמר אחד השוטרים בתחנה לבעלי שהוא עוזב. זה אומר עוד 5-6 משמרות שמישהו צריך לעשות. ומי יעשה את זה? בעלי! ואני עוד לילה ועוד חג בלי בעל. גם אני עובדת ולא יכולה להתחלק איתו במטלות הבית והמשפחה. אני לא יודעת מתי הוא יחזור, אם יחזור. אני לא אם חד הורית – יש לי בעל, אבל הוא עובד שעות על שעות, נותן את הנשמה, ללא תשלום שעות נוספות. אני גאה ביפה בן דויד שנלחמת בכם פקידי האוצר על שכר המורים הנמוך, אבל עבורנו לצערי אין מי שיילחם".

גם עו"ד גל שרון מארגון השוטרים הבינלאומי ציינה כי ישראל היא מדינה ייחודית בעולם בהיקף המשימות והמטלות המוטלות על שוטרים ובעומס העבודה הכבד שלהם, "בארץ לצערנו גם, בניגוד לעולם, נאסר על שוטרים להתאגד", הוסיפה, וציינה כי העומס, חוסר הפרגון הציבורי והעבודה המסוכנת אינה באה בסופו של דבר לידי ביטוי בשכר, "ככל שיגברו ההתפטרויות כך יגבר גם העומס על השוטרים שנשארים במערכת והבעיה תעמיק".

"דברי המפכ״ל והנתונים העולים מן השטח צריכים לעורר דאגה רבה בקרב כל מקבלי ההחלטות. משטרת ישראל הולכת לאבדון ואת המחיר ישלמו אזרחי ישראל", מסרה יו"ר ארגון נשות השוטרים והסוהרים אביגיל שררה בעקבות הדיון, "זה הזמן לעשות פעולות חירום, לגייס מיד 5,000 שוטרים, לפעול להעלאת שכר השוטרים ולמנוע פיטורים מתוכננים. שוטרי ושוטרות ישראל זועקים ומצביעים ברגליים, זה הזמן שמקבלי החלטות יאזינו לזעקה וימנעו קטסטרופה".