דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שלישי י"ב באב תשפ"ב 09.08.22
29°תל אביב
  • 25°ירושלים
  • 29°תל אביב
  • 27°חיפה
  • 28°אשדוד
  • 26°באר שבע
  • 32°אילת
  • 29°טבריה
  • 22°צפת
  • 29°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
מידעו"ס 99 - יוני 2022

מן השדה / ה"רמזור" -כלי להערכת כוחותיו של המטפל העיקרי

קרדיט: שאטרסטוק

שוש דרימר, MSW
מנהלת המחלקה לטיפול באוכלוסייה
המבוגרת באגף שירותים חברתיים
קהילתיים, עיריית כפר־סבא.
shosh.drimer@gmail.com

 

|| מבוא

חלק משמעותי מעבודתן של העובדות הסוציאליות, עובדות אגף שירותים חברתיים קהילתיים, עם אוכלוסיית האזרחים הוותיקים, נעשה עם בני המשפחה המטפלים: בנות ובני זוג, בנים ובנות (ילדיהם), המכונים גם מטפלים עיקריים. יכולת ההתמודדות של בני המשפחה עם תפקיד המטפל העיקרי משפיעה באופן ישיר על איכות חייו של הקשיש המטופל – מטיפול הנותן מענים סבירים לצורכי הקשיש ועד למצב של הזנחתו, התעללות בו ו/או ניצולו בהיבט הכלכלי.
במקביל להשפעה של אופן מתן הטיפול על הקשיש, קיים המחיר האישי שהמטפל העיקרי משלם בתחום הבריאותי, הרגשי, המשפחתי והכלכלי. מחיר כבד ישפיע על איכות הטיפול שהקשיש יקבל.
מחד גיסא, ממחקרים שונים עולה שחלק ניכר מהטיפול בבן משפחה קשיש ניתן על ידי בני המשפחה; מאידך גיסא, אנו עדים לשיעור גבוה של מתעללים בקשישים מקרב בני המשפחה המטפלים בהם. ניסינו לחבר בין שתי התופעות.
ההתעללות, על ביטוייה השונים, מוסתרת וחבויה בתוך המשפחה והפניות המגיעות למחלקתנו הן רק "קצה הקרחון". לכן, צוות המחלקה חשב למצוא דרך שתאפשר לזהות ואף לנבא מצב של סיכון אפשרי לקשיש המטופל, כמו גם התהוות של מצב מסכן למטפל העיקרי בשל הרגשת העומס שהוא חווה בטיפול. הכלי שפיתחנו מאפשר לנבא את קיומם של שני המצבים וגם מציע אפשרויות התערבות לשם טיפול ומניעה.
מגפת הקורונה מדגישה חלק מגורמי הסיכון, כמו מגורים משותפים של מטפל ומטופל בזמן סגר, ומעצימה את הקשיים בהתמודדות של בן המשפחה עם תפקיד המטפל העיקרי.
נבנו שני שאלונים: שאלון לבני/בנות זוג מטפלים ושאלון לבנים/בנות מטפלים. במאמר זה יובא שאלון אחד, המאחד את שני סוגי המטפלים.
הכלי נבנה מתוך ניסיון רחב, שנצבר לאורך שנים בהתערבויות עם בני משפחה מטפלים במחלקה לטיפול באוכלוסייה המבוגרת, באגף שירותים חברתיים קהילתיים של עיריית כפר־סבא. כמו כן, הוא מתבסס על מחקרים שהתקיימו בארץ ובעולם. הכלי מלווה את הטיפולים הפרטניים, המשפחתיים והקבוצתיים ואת העבודה ב"צל החוק" ובהפעלת חוקי הגנה שונים.

|| רקע תיאורטי ומחקרים

התיאוריות והמחקרים המובאים להלן מתארים תחילה את אפיוני המטפלים העיקריים ואת דפוסי ההתמודדות שלהם במערכות חייהם. בהמשך, הם מתארים את הדינמיקה היוצרת מצבי סיכון לקשיש המטופל. כל אלו מהווים את בסיס הידע המקצועי, שמתוכו נגזרו הסוגיות הנבדקות בשאלונים.
המטפל העיקרי הוא בן/בת הזוג של המטופל או אחד מילדיו/נכדיו, הדואג לצורכי הטיפול ולעיתים מטפל בו בעצמו. כשהמטפל העיקרי הוא בן זוג, אזי גם הוא עצמו כבר אינו אדם צעיר, וכשהוא בן/בת – לרוב יש לו אחריות ומחויבות למסגרות נוספות כמו עבודתו, משפחתו, ילדיו ונכדיו (נצר־לוינשטיין, 2019).
תיאוריית "קשר־היצמדות" (Attachment theory) (לבנשטיין, 2003) מתמקדת במהות הקשרים הבין־דוריים. לפי תיאוריה זו, לקשרים חזקים וטובים שהיו לפני שההורה הפך לתלוי יש השפעה על איכות היחסים כשההורה נזקק לטיפול.
הטיפול בהורה הקשיש מעלה קונפליקטים ומשקעים מהעבר (Parrott & Bengtson, 1999), ואלה יוצרים הרגשה של מעמסה ולחץ, המשליכה על התמודדותו של בן דור הביניים בתחומים השונים: הפיזי, הרגשי־נפשי, החברתי והכלכלי. רזניצקי וכהן (2020), במחקרם על תוכנית "שקד", מצאו ש־71% מבני המשפחה המטפלים בתוכנית דיווחו על תחושת עומס כבדה מאוד.
סטיינמן (Steinman, 1979) טוענת שהקונפליקטים "קבלה-דחייה" ו"תלות-עצמאות" הקיימים בין בני דור הביניים לבין הוריהם הקשישים יוצרים את דפוסי ההתמודדות וההתנהגות של בני דור הביניים כלפי הוריהם הקשישים, הזקוקים לטיפול וסיוע. אם הקונפליקט לא נפתר (למשל, באמצעות טיפול), אזי הוא יועתק לאנשים אחרים: בני זוג, חברים, עבודה, ילדים. עם הצטרפותו מחדש (Rejoining) של הבן למשפחת המוצא בשל הצורך של ההורה הקשיש בסיוע ובטיפול, הקונפליקט יתעורר מחדש וישפיע על מהות היחסים בין הבן להורה הקשיש התלוי בו.
סטיבנסון (1989 ,Stevenson), טוען שהתוקפנות היא תוצר של הקונפליקטים הבלתי פתורים בין בן המשפחה המטפל לבין הזקן המטופל.
מושג "הבגרות הפיליאלית" מתייחס לבשלות הרגשית של הילד הבוגר. כאשר בשלות זו קיימת, היא מאפשרת לו לטפל בהורה הקשיש מתוך תחושת מחויבות ואחריות, תוך שמירת האוטונומיה של המטפל (הנטמן וברנשטיין, 2000).
לבנשטיין ורון (2000) טוענות שהטיפול בקשיש מטיל על בן המשפחה, בנוסף לשגרת חייו (חיי משפחה, חיי עבודה, לחצים רגשיים ונטל כלכלי), דרישות רבות העלולות לגרום לשחיקה. שחיקה כזו עלולה להתבטא בהתנהגות לא נאותה כלפי הקשיש, שתנוע על רצף שבין הימנעות מטיפול בזקן ועד לגילויי אלימות כלפיו.
ברודסקי, נאון ושות' (2004) טוענות ששליש מבני המשפחה המטפלים הם מעל גיל 60. נתון זה משמעותי ביותר, מאחר שהן מצאו כי כמחצית מהמטפלים (במיוחד בקרב המבוגרים יותר שביניהם) הגדירו את מצב בריאותם כ"לא כל כך טוב" או "כלל לא טוב". מכאן עולות השאלות: מהו המחיר שמשלמים מטפלים אלו? האם הם קבוצה בסיכון גבוה? מהי איכות הטיפול שהם מסוגלים לתת בגילם, כשמצב בריאותם "לא כל כך טוב"? לפי הדיווח של North Dakota State Data 2002) Center) יותר ממחצית בני המשפחה המטפלים הם מעל גיל 65.
לבנשטיין (2003) טוענת שהטיפול של בן/בת הזוג הוא האינטנסיבי ביותר ונמשך זמן ארוך יותר מהטיפול של בני משפחה אחרים. בנות זוג, יותר מאשר בני זוג, משמשות כמטפלות עיקריות. בני זוג אלו מתמודדים במקביל גם עם הזדקנותם שלהם ועם האובדנים הכרוכים בכך. בריאות המטפל ואיכות היחסים הזוגיים נמצאו כגורמים המרכזיים הקובעים את המוכנות להמשיך בטיפול.
גם בר־טור (2006) מציינת שכאשר המטפלת היא בת הזוג של המטופל, יכולת ההתמודדות שלה תלויה בגורמים רבים כמו המצב הפיזי והנפשי שלה ושל בן זוגה, עברו האישי של כל אחד מהם, דפוסי ההתמודדות שלהם עם משברים בעבר, מהות המערכת הזוגית שלהם לאורך השנים ומערכת היחסים שלהם עם ילדיהם. ככל שהלחצים רבים יותר, כך מוגבלת יותר היכולת להתמודד עם עול הטיפול. כשבני הזוג אינם זוכים לתמיכה מילדיהם, ובעיקר כשההפך הוא הנכון והילדים הם מקור ללחצים ולדאגות נוספים, המצב קשה עוד יותר. במשפחות רבות, הילדים הבוגרים הם מקור משמעותי לתמיכה.
על פי נתונים שמציגות לבנשטיין ורון (2000), כ־40% מהמתעללים הם בני זוגם של הקשישים וכ־50% הם צאצאים הסובלים מבעיות בזוגיות, ממעברי חיים, מחוסר במנגנוני התמודדות אישיים ומבעיות אלכוהול או סמים.
פילמר ומור (Pillemer & Moore, 1989) מצביעים על תסכולים שמקורם בשעות טיפול ארוכות, לא מתגמלות ונעדרות יוקרה.
לבנשטיין ורון (2000) וכן ארגון הבריאות העולמי (World Health Organization, 2020) מצביעים על הגורמים העיקריים העלולים להפוך בן משפחה מטפל למתעלל: מגורים משותפים עם הקשיש המטופל, בעיות נפשיות והתנהגותיות של המטפל, תלות כלכלית של המטפל בקשיש המטופל כאשר המטפל מובטל וחסר אמצעים כלכליים. נוסף על אלה, לבנשטיין ורון (2000) הגדירו גורמים הקשורים למצבם של הקשישים המטופלים, אשר משפיעים על רמת הסיכון להזנחה ולהתעללות מצד המטפל: (1) מטופל שאינו מסוגל להגן על עצמו. נשים קשישות, יותר מגברים, חשופות להתעללות ולהזנחה; (2) תלות של הקשיש במטפל. ככל שהתלות גדולה יותר, ובעיקר כשהמטפל גר עם המטופל במשק בית משותף, גדלים הסיכויים להתעללות; (3) היסטוריה של אלימות במשפחה. אלימות מילולית, רגשית־נפשית, פיזית ומינית עשויות לנבא התעללות של בן המשפחה המטפל בקשיש.
ממצאי המחקר של לבנשטיין ורון (2000) לא הצביעו על גורם סיכון אחד או על מאפיין ייחודי של הקורבן או של המתעלל. לטענתם, ההתעללות תיגרם על ידי שילוב של אפיונים תפקודיים ואישיותיים של השניים, דינמיקות של היחסים הבין־אישיים, הסדרי מגורים ומשתנים חיצוניים נוספים.
בובליל (2020) ואלגרבלי ואלון (2011) מדגישים אפיונים נוספים: חוסר איזון נפשי של בן המשפחה המטפל, בשילוב העומס הכרוך בטיפול בזקן, נמצאו כגורם סיכון למצב של התעללות בזקן. גם הם מציינים שהיסטוריה של אלימות במשפחה או של יחסים בעייתיים וקונפליקטואליים בעבר בין המטפל למטופל הזקן, עלולה להתבטא אחר שנים בהתעללות. כמו כן, מצבי לחץ מתמשכים בחייו האישיים של המטפל (גירושין, גיל מעבר, פיטורין), כמו גם שחיקה נפשית כתוצאה מטיפול מתמשך ולא מתגמל ודימוי עצמי ירוד – כל אלה עלולים לדחוף בן משפחה להתעלל בזקן.

קרדיט: שאטרסטוק

אינס קניג, אלון ובן דוד (2007) מוסיפות על האפיונים של המטפל הפוגע את היותו בעל רשת תמיכה מצומצמת, וכן התמכרות שלו לסמים או לאלכוהול. לדבריהן, התעללות עלולה לפרוץ כאשר קיימים יחסי תלות בין המטפל למטופל וכאשר קיימות תחושת שחיקה והיסטוריה של דינמיקה משפחתית בעייתית על רקע קשיים ביחסי הורים-ילדים או אלימות בין בני זוג.
לדברי רזניצקי וכהן (2020), נמצא כי 22% מהמועסקים בארגוני עבודה שונים מטפלים בבן משפחה במקביל לעבודתם בארגון. השלכות של הטיפול על התעסוקה מתבטאות בארבעה מישורים: עזיבת מקום העבודה או אי כניסה לעולם העבודה, הפחתה של שעות העבודה או היעדרויות, הפחתה בפרודוקטיביות ופגיעה בקריירה.
ברג־ורמן, רזינסקי וברודסקי (2018) טוענות כי בשל העלייה בתוחלת החיים, צפוי לעלות גם שיעורם באוכלוסייה של המטפלים בבן משפחה זקן. בצד ההשלכות החיוביות שיש לטיפול, בני משפחה מטפלים משלמים לעיתים מחיר כבד כתוצאה מהטיפול שהם מעניקים, בעיקר מחיר בריאותי ונפשי.
במסמך של הצוות הבין־מגזרי בנושא בני משפחה מטפלים נוכח משבר הקורונה (משרד ראש הממשלה, אגף ממשל וחברה, 2021) נכתב שהתפרצות מגפת הקורונה הביאה לגידול משמעותי ומהיר במספר בני המשפחה שנדרשו באחת לסייע ליקיריהן עקב הסיכון והדגישה את תפקידם ההכרחי, בחירום ובשגרה, בשמירה על בריאותם ורווחתם של הקשישים המטופלים. אתגרי התקופה העצימו את העומס המוטל על בני משפחה מטפלים.
שנור (2020) טוען שהנחיות הבידוד החברתי בעת משבר הקורונה יצרו קשיים באספקה של שירותים פורמליים ולא פורמליים, כמו מתן טיפול סיעודי בבית הזקן, קושי בהגעת מטפלות לבית הזקן וחשש הדדי של הזקן והמטפלת מכניסתה של המטפלת לבית. עובדות אלו אילצו את בן המשפחה המטפל לספק את כל הטיפול הנדרש לקשיש. מצב זה עשוי להיות מקור לתחושת סיפוק מחד גיסא, אך מאידך גיסא גם מקור לתחושת עומס רב למטפלים, שמסיבות שונות מתקשים להתמודד עם המשימות הפיזיות והרגשיות. מקום זה עלול לפגוע באיכות הטיפול של בן המשפחה בקשיש.

|| בניית השאלון ושיטת העבודה בשטח

בבדיקה שערכנו במחלקה, מצאנו שברוב המשפחות המובאות לצוות "אד־הוק" הדן במצבים מורכבים המסכנים את הקשיש, בולט הרצף שבין עשייה משמעותית לבין אי־עשייה של בני משפחה מטפלים ולעיתים אף פגיעה בקשיש המטופל. גם בצוות הרב־מקצועי האזורי, רוב המקרים המובאים לדיון עוסקים בטיב הטיפול שהקשיש מקבל מבן המשפחה המטפל בו.
לכן, חיפשנו כלי שיוכל לסייע לנו במיקוד הקשר שבין הטיפול בקשיש על ידי בני משפחה לבין סוגיית ההתעללות בו, ניצולו הכספי ו/או הזנחתו. ציפינו שהדרך האופרטיבית לניתוח הקשר שבין שני הנושאים תדליק לנו "נורה אדומה", או "רמזור אדום", במצבים שבהם הטיפול שהקשיש מקבל מבני משפחתו מסכן אותו. השאלון שיצרנו נבנה על פי שאלון הערכת סיכון בהסתמך על Illinois Risk Assessment Protocol (אינס קניג, אלון ובן דוד, 2007). המאפיינים בשאלון שבנינו מסתמכים על הסקירה הקצרה שהובאה לעיל ועל ניסיוננו בשטח.
הפעלנו את השאלון באופן אינטנסיבי בשנת 2011, ואחר כך שוב ב־2019/20 (רק עד תחילת 2020). חשוב לציין שבמשך השנים הוספנו משתנים לכלי המקורי, בהתייחס למציאות המשתנה. לכן, הכלי דינמי, תלוי־תקופה וכנראה גם תלוי־מקום וסביבה תרבותית. אנו משערים שביישוב אחר, או במגזר החי על פי תרבות וערכים אחרים, המאפיינים שבכלי יקבלו הערכה שונה של מידת הסיכון. כמו כן, יתכן שיתווספו עוד משתנים, ובמקביל – אולי יוצאו משתנים שאינם רלוונטיים להשפעה על יכולת ההתמודדות של בן המשפחה המטפל.
דוגמה אחת לשינויים בתקופה ובזמן הוא השינוי בחוק הסיעוד מנובמבר 2018, המאפשר לילדים ובני/בנות זוג לקבל גמלה כספית עבור הטיפול בקשיש. בני משפחה רבים מעדיפים לקבל את הגמלה ולהעניק חלק משמעותי מהטיפול (גם טיפול פיזי) בעצמם. כך מוגברים המגע וההתחככות של המטפל העיקרי עם הקשיש. במשפחות עם בעיות מורכבות, מצב זה עלול לסכן את המטופל.

התפרצות מגפת הקורונה הביאה לגידול משמעותי ומהיר במספר בני המשפחה שנדרשו באחת לסייע ליקיריהן עקב הסיכון והדגישה את תפקידם ההכרחי, בחירום ובשגרה, בשמירה על בריאותם ורווחתם של הקשישים המטופלים

דוגמה נוספת, בימים אלה של קורונה, היא התרחבות התופעה של מגורים משותפים של הקשיש עם המטפל העיקרי שלו. אם בן משפחה מטפל פוטר מעבודתו (בשל המגפה) והפך לחסר אמצעים כלכליים וכתוצאה מכך עבר להתגורר עם ההורה המטופל – אזי במצב זה עלול להיווצר "סיר לחץ" המסכן את ההורה הקשיש. המתח יעלה ויתעצם אם קיימים במשפחה משתנים נוספים כמו קונפליקטים שלא נפתרו, יחסים בין־דוריים טעונים ו/או אלימות, ובמיוחד במצבי בידוד וסגר. לכן, בתקופת הקורונה מאפיין זה צריך להיות מוערך בניקוד גבוה יותר.
את השאלון ממלאת העובדת הסוציאלית (ללא נוכחות של בני המשפחה או של המטופל) לאחר שרכשה היכרות עמוקה עם הקשיש המטופל, עם המטפל העיקרי שלו ועם מערכת היחסים במשפחה. התוצר של השאלון (סיכום הניקוד) מדליק "רמזור", שצבעו משתנה בהתייחס לשלושה מצבים: (1) ירוק – התמודדות מאפשרת וסבירה עם נושא הטיפול בקשיש; (2) צהוב – התראה על מחיר בריאותי/נפשי, ולעיתים כלכלי, שהמטפל עלול לשלם באם לא תתקיים התערבות מקצועית תמיכתית. במצב זה טמון פוטנציאל לפגיעה בקשיש המטופל; (3) אדום – סיכון ממשי למטופל בשל הזנחתו, התעללות בו ו/או ניצולו הכלכלי על ידי המטפל העיקרי.
לכל אחד משלושת המצבים אנו מציעים דרכי התערבות אפשריות – לשיפור יכולת ההתמודדות, למניעת מצבי סיכון למטפל ולמטופל ולהפסקת התעללות במטופל הקשיש.
השאלון נסרק לתיק הקשיש המטופל. ניתן למלא אותו פעם נוספת לאותו בן משפחה מטפל במקרה שחל שינוי משמעותי בחיי הקשיש או בחיי המטפל העיקרי, וכך לבדוק אם חל שינוי ברמת הסיכון. נתוני השאלון מוזנים לטבלת אקסל, שבאמצעותה כל משפחה מקבלת ניקוד.
אנו משתמשים בשני שאלונים: האחד לבנים/בנות מטפלים והשני לבני/בנות זוג מטפלים. מאחר שחלק מהמאפיינים זהים בשני השאלונים, מובא להלן שאלון אחד, המכיל את שניהם. המאפיינים הראשונים זהים בשני השאלונים ומופיעים בשחור; המאפיינים הייחודיים של בנים/בנות מטפלים מובאים בצבע כתום; המאפיינים של בני זוג/בנות זוג מטפלים מובאים בצבע סגול.
השאלון מצורף בנספח.

|| אופן החישוב של הניקוד:

בכל שורה של השאלון (כלומר, בכל מאפיין) מסמנים את האפשרות המתאימה. הניקוד שיינתן לבחירה שעשינו רשום בקטגוריות : 1 = לא קיים סיכון; 2 = סיכון נמוך; 3 = סיכון בינוני; 4 = סיכון גבוה. במאפיינים שמצוין בהם מספר אחר, מסמנים את הניקוד האחר הרשום בתוך המשבצת. למשל, במאפיין "מצב נפשי", בקטגוריה של סיכון גבוה רשום: "מחלת נפש, סירוב לקבל עזרה" ולידה המספר 5. לכן, אם סימנו משבצת זו, הניקוד שיילקח בחשבון יהיה 5 נקודות. במאפיין "באילו משימות מסייע לקשיש" – בכל תת־קטגוריה יש סעיפים רבים, ולידם מופיע ניקוד ספציפי. אם נסמן כמה תת־סעיפים, יהיה עלינו לחבר את הניקוד של כולם.
בשאלון בני/בנות זוג מטפלים, סכום הנקודות הנצבר נמוך יותר מאשר בשאלון בנים/בנות מטפלים, מאחר שקיימים פחות מאפיינים. המאפיינים התורמים ניקוד גבוה גם לבני/בנות זוג מטפלים וגם לבנים/בנות מטפלים הם "באילו משימות מסייע לקשיש?" ו"משך זמן הטיפול בקשיש" ("מדי פעם" עד "מסביב לשעון, כל הזמן"). מאפיין האלימות במשפחה מעלה מאוד את הניקוד. בשאלון של בנים/בנות מטפלים מצאנו יותר משפחות עם מאפיין של אלימות במשפחה, המעלה את הניקוד באופן משמעותי ומדליק "נורה אדומה".
לכל בן משפחה מטפל יש שורה בטבלת האקסל בציר המאונך. המאפיינים רשומים בציר האופקי. אנו מתעדים בשתי טבלאות אקסל: אחת של בנים/בנות מטפלים והשנייה של בני/בנות זוג. כמו כן, בטבלת האקסל מצוינים הג'נדר והגיל של כל בן משפחה מטפל.

מפתח פיענוח התוצאות לשנת 2019 ותחילת 2020 בכפר־סבא ויישום התוצאות להתערבות אפשרית
הניקוד מתייחס לניתוח השאלונים במחלקה בכפר־סבא ולתקופת זמן ספציפית. סביר להניח שהוא משתנה בין מקומות שונים ותקופות זמן אחרות.

קבוצה א' – "רמזור ירוק":
בנים/בנות מטפלים: 37-24 נקודות; בני/בנות זוג מטפלים: 37-28 נקודות.
הטיפול בקשיש סביר וראוי, ללא מצבי סיכון. המטפל העיקרי מסוגל להמשיך להתמודד עם הטיפול בבן המשפחה המבוגר. יתכן שנכון לו להסתייע בתיווך, קבלת מידע, מיצוי זכויות וסדנאות העשרה.

קבוצה ב'- "רמזור צהוב":
בנים/בנות מטפלים: 58-38 נקודות; בנות/בני זוג מטפלים: 46-38 נקודות
המטפל העיקרי משלם מחיר בריאותי/נפשי ואולי גם כלכלי כתוצאה מהטיפול בקשיש, בינתיים ללא פגיעה באיכות הטיפול בקשיש. במצב זה טמון פוטנציאל לפגיעה עתידית במטופל, אם המטפל לא יקבל תמיכה טיפולית ומענים נוספים לצרכיו.
מומלץ מאוד לגייס את המטפל העיקרי לקבוצת תמיכה ו/או לטיפול פרטני/משפחתי. תועיל גם הצמדת "מלווה־חונך" לבן המשפחה המטפל. המלווה הוא בעצמו בן משפחה מטפל, שצבר ניסיון רב בתפקידו והוא מסוגל להקשיב, לתמוך וללוות מטפל עיקרי אחר בסבך הביורוקרטיה וברגעים המורכבים בטיפול.
מתן תקופת הפוגה למטפל העיקרי, לרגיעה ולגיוס כוחות, עשוי לסייע לבני המשפחה המטפלים בקבוצה זו. ההפוגה/חופש יכולים להינתן על ידי בני משפחה אחרים, המסוגלים למלא את תפקידו ולהחליפו לזמן מוגדר. יתכן שבעתיד מענה זה יסופק לבני משפחה מטפלים גם על ידי רשויות המדינה.
בן משפחה מטפל בקבוצה זו יכול, כמובן, להסתייע גם במענים של קבוצה א'.

קבוצה ג'-"רמזור אדום":
בנים/בנות מטפלים: 81-59 נקודות; בנות/בני זוג מטפלים: 54-47 נקודות
המטפל העיקרי מסכן את הקשיש במציאות – ביום יום, גם אם זה עדיין לא צף על פני השטח ואינו מדווח. נמצא כאן תופעות כמו מניעת טיפול, הזנחה, מחדל, רשלנות, ניצול כלכלי והתעללות רגשית, נפשית, מילולית ומינית.
במצב זה, יש הכרח לקיים מעקב אקטיבי על ידי הגורמים המטפלים: הרווחה, קופות החולים, המוסד לביטוח לאומי, בית חולים. במקרים מסוימים יידרש ליצור הפרדה חלקית או מלאה בין המטפל העיקרי לבין המטופל הקשיש – אם על ידי העברת הטיפול הפיזי לעובד זר ואם בהשמה של המטופל במסגרת יומית או מלאה. יהיו מקרים שתידרש בהם הפעלת חוקי הגנה על קשישים לשם מימוש ההפרדה.
קבוצה זו תוכל להסתייע גם במענים של קבוצה א' ושל קבוצה ב'.

קרדיט: אידאה

|| סיכום

במאמר זה הוצג כלי דינמי להתבוננות במהות הטיפול שבני משפחה מטפלים מעניקים לקשיש במשפחתם. הכלי מסייע לנו לזהות "נורה אדומה" או "רמזור אדום" המציינים סיכון למטופל או סיכון למטפל, המתמודד לעיתים עם עומסים כבדים. כמו כן, מוצעות שיטות התערבות העשויות לסייע למטפל ובכך למנוע מצבי סיכון למטופל.
מצאנו שהשימוש בכלי זה מעלה את הרגישות והמודעות של צוות העובדים הסוציאליים לנושא בני משפחה מטפלים. זאת משום שבמילוי השאלון נפרסים המאפיינים הרבים כ"מניפה פתוחה", המספקת הזדמנות לבחון חלקים נוספים ומשמעותיים להבנת המצוקה והקשיים. המודעות לקיומם של חלקים אלו מסייעת לאבחן את מצבם של המטופל הקשיש, של בן המשפחה המטפל בו ושל מערכת היחסים ביניהם, ומתווה דרך להתאמת כלי התערבות לצורך ההתמודדות.
הכלי מושפע ממאפייני מקום, תפיסות ערכיות, תרבות ותקופה. תיאור הכלי מתייחס לתקופה שלפני פרוץ מגפת הקורונה. ההשערה היא שהקורונה הוסיפה משקל יתר למאפיינים מסוימים כמו מגורים משותפים של בן משפחה מטפל וקשיש מטופל בתקופת סגר, חזרה של בן משפחה מטפל לבית המטופל הקשיש בשל קשיים כלכליים, ועוד. סוגית הקורונה והשפעתה על מתן הטיפול על ידי בני משפחה מטפלים בבן משפחה קשיש תיבדק במחלקה בהמשך. 

קרדיט: אידאה

 

 

רשימת המקורות

אינס קניג, א', אלון, ש', ובן דוד, ו' (2007). התעללות בזקנים: התערבות ומניעה. ירושלים: אשל – האגודה לתכנון ולפיתוח שירותים למען הזקן בישראל ולתחום זקנה.  

אלגרבלי, ד', ואלון, ש' (2011). מניעת התעללות בזקנים והזנחתם: מדריך לאנשי מקצוע במערכת     הבריאות. ירושלים: משרד הבריאות וג'וינט ישראל־אשל.

בובליל א' (2021). התעללות בזקנים – מאפייני הפוגע. מרכז מידע רעות.

https://www.reutheshel.org.il/%d7%94%d7%aa%d7%a2%d7%9c%d7%9c%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%96%d7%a7%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d7%90%d7%a4%d7%99%d7%99%d7%a0%d7%99-%d7%94%d7%a4%d7%95%d7%92%d7%a2/

ברג־ורמן א', רזינסקי, ש', וברודסקי, ג' (2018). מי מטפל במטפל? שירותי הבריאות, בני משפחה מטפלים ומה שביניהם. ירושלים: מאיירס־ג'וינט־מכון ברוקדייל, היחידה לחקר הזקנה.

ברודסקי, ג', נאון, ד', רזניצקי, ש', בן־נון, ש', מורגנשטיין, ב', גרא, ר', ושמלצר, מ' (2004). מקבלי גמלת סיעוד – מאפיינים, דפוסי קבלת עזרה פורמלית ובלתי פורמלית וצרכים בלתי מסופקים.  ירושלים: מאיירס־ג'וינט־מכון ברוקדייל.

בר־טור ל' (2006). "הרוח של הגאומטריה" – הטיפול בהורה הזקן המוגבל. אתר פסיכולוגיה עברית. https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=1006

הנטמן, ש', וברנשטיין, מ' (2000). דור הסנדוויץ. ירושלים: אשל ומודן.

לבנשטיין, א' (2003). טיפול של בני משפחה בזקנים. בתוך:  א' רוזין (עורך): הזדקנות וזקנה  בישראל (עמ' 668-661). ירושלים: אשל.

לבנשטיין, א', ורון, פ' (2000). פגיעה בזקנים על ידי בני משפחה מטפלים: שכיחות התופעה בארץ, טיפולוגיה של הקורבן ושל בן המשפחה המתעלל ואטיולוגיה של התעללות. חברה ורווחה, כ(2), 192-175.

משרד ראש הממשלה, אגף ממשל וחברה (2021). צוות בין מגזרי בנושא בני משפחה מטפלים נוכח משבר הקורונה- מסמך מסכם.

https://caregivers.org.il/wp-content/uploads/2021/10/%D7%9E%D7%A1%D7%9E%D7%9A-%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%9D-%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A0%D7%99-%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%97%D7%94-%D7%9E%D7%98%D7%A4%D7%9C%D7%99%D7%9D-211021.pdf

נצר־לוינשטיין, נ' (2019). על תשומת הלב למטפל העיקרי בזקן. אתר "בשיבה בריאה".  https://healthyaging.co.il/%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%94_%D7%91%D7%91%D7%9F_%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%97%D7%94_%D7%9E%D7%98%D7%A4%D7%9C/

רזניצקי, ש', וכהן, י' (2020). תכנית שקד: מרכזים עירוניים לבני משפחה מטפלים – הערכה

מעצבת ומסכמת. https://brookdale.jdc.org.il/wp-content/uploads/2020/07/Heb_Report_817-20.pdf

רזניצקי, ש', וכהן, י' (2020) : בני משפחה מטפלים בעולם העבודה. מכון מאיירס ג'וינט ברוקדייל, ירושליים. HEB_Report_RR-838-20.pdf (brookdale-web.s3.amazonaws.com)

שנור, י' (2020): קורונה וזקנים – השפעת מגפת הקורונה על בני 65 ומעלה בישראל.

https://brookdale.jdc.org.il/publication/aging-and-corona

North Dakota State Data Center at North Dakota State University (2002). Informal Caregivers: 2002 – Outreach survey: Fargo, North Dakota.

Parrott, T. M., & Bengtson, V. L. (1999). The effects of earlier intergenerational

affection, normative expectations, and family conflict on contemporary

exchanges of help and support. Research on Aging, 21(1), 73-105.

Pillemer, K., & Moore, D. W. (1989). Abuse patients in nursing homes: Findings from a survey of staff. The Gerontologist, 29(3), 314-320.

Steinman, L. A. (1979). Reactivated conflicts with aging parents. In P. Ragan (ed), Aging parents (pp. 126-143). Los Angeles: University of Southern California Press.

Stevenson, O. (1989). Age and vulnerability: A guide to better care. Edward Arnold, London.  

World Health Organization (2020). Elder abuse.  https://www.who.int/news-room/fact-sheets/detail/elder-abuse

 

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
תגובות

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!