"הרבה מהחינוך לחברה משותפת נשען על ההנחה שאם רק ניפגש, הכל יסתדר", אומר ד"ר גלעד וינר, מנהל ארגון 'הקונגרס הישראלי', שעוסק במציאת דרכים להתמודדות עם משברים בחברה הישראלית. "בעיני, המפגשים האלה יוצרים במקרים רבים יותר נזק מתועלת. יש הרבה כוונות טובות, ומעט מאוד השפעות ארוכות טווח שעומדות במבחן המשבר".

לדברי וינר, שעבודת הדוקטורט שלו חוברה במסגרת התכנית לניהול ויישוב סכסוכים באוניברסיטת בר אילן, הדרך הנכונה היא להתמודד עם הקונפליקטים ולא לדחוק אותם מהשיח. "ישנם קונפליקטים, ויש דרכים לפתור אותם, גם בשדה הפורמלי ובשדה הבלתי פורמלי. צריך לדבר את הקונפליקט בסביבה בטוחה, על בסיס עובדות מוצקות ולא רק תחושות. לא רק להתמקד במפגש אלא במתודולוגיה של פתרון הקונפליקט".

הקונגרס הישראלי יערוך היום (חמישי) כנס בנושא חינוך לחברה משותפת, שיפגיש ארגונים ויוזמות שעוסקים בתחום ויאפשר להם לשתף ידע. הכנס נערך יחד עם 'פורום חברה משותפת' שמאגד כ-60 ארגונים חברתיים שמקדמים חיים משותפים, והוקם בעקבות האירועים הקשים במהלך מבצע 'שומר החומות' במאי שעבר. לדברי וינר, "מטרת הכנס היא ליצור סדר בשדה החינוך לחברה משותפת".

"לאפשר לחברה הישראלית להתכנס עם כלים לפתרון הקונפליקטים"

שניים מהמיזמים שיוצגו בכנס הן מיזמים שהקונגרס מעורב בהם: קורס גישור למנהלי בתי-ספר ו'פרויקט 21'. על פרויקט הגישור מספר וינר: "למנהלים אין כלים להתמודד עם מחלוקות וקונפליקטים חינוכיים בתוך בית-הספר, למשל בין מורה ערבי לתלמידים יהודים. הקורס נותן להם כלים פרקטיים".

בשונה מקורס הגישור הממוקד בתחום החינוך, 'פרויקט 21' מופנה ליזמים בכל התחומים  הרוצים ליצור מיזמים של חברה משותפת ומציע להם הכשרה וליווי בהקמת המיזם. כדוגמה לכך הוא מציין פרויקט שבו בתכנית 'קטיף ישראלי', תכנית קיץ שמציעה לסטודנטים להגיע ליישוב חקלאי בפריפריה ולעסוק בקטיף, רצו ליצור שיתופי פעולה עם חקלאים ערבים בסביבת התכנית. מלווה מטעם הפרויקט סייע למנהלי התכנית בהכשרה וביצירת החיבורים השונים.

הקונגרס הישראלי הוא מיזם משותף של אוניברסיטת בר-אילן וקרן מנומדין. מטרת הקונגרס היא  להציע לחברה ישראלית דרכים להתמודד עם המשברים שבתוכה. "מטרתנו היא לאפשר לחברה הישראלית להתכנס יחדיו עם כלים ופרקטיקות להתמודד עם הקונפליקטים שבה" אומר וינר. "אנו מתייחסים לארבעה שסעים בחברה אותם סימנו כמהותיים: השסע הלאומי, השסע הדתי, השסע העדתי, והשסע האידיאולוגי".

לחשוף את אזורי ההסכמה

לווינר ישנן השגות על פרדיגמת השבטים מנאומו של הנשיא לשעבר ראובן ריבלין. "מצד אחד ברור שאנו חברה אחת, אבל מצד שני אנו מבינים שהחברה מורכבת יותר מחלוקה לארבעה שבטים. האמירה הרווחת היא שיש קרע חברתי עמוק. ישנן כיום שתי מגמות בהתייחסות אל הדרך לאחות אותו: האחת היא לפתח מדיניות ממשלתית, או התארגנויות מהשטח היוצרות מפגשים. כל אחד מהפתרונות אינו מספיק".

הקונגרס נשען על פרקטיקות גישור, הלקוחות מעולם העסקים. "אנו מנסים לפתח ידע, להבין מי הן הקבוצות, מה הן חושבות, מה הציבור חושב, איפה הבעיות ומה כואב", מסביר וינר. "זאת כדי להבין מה יש לעשות".

לשם כך עורך הקונגרס משאלים וסקרים על אודות סוגיות מרכזיות בחברה הישראלית כשלב ראשון לפעילות בנושא. "אנו פועלים ליצור מפגשים בין אנשים שחולקים אחד על השני. אנו חותרים להגיע להסכמות, לחשוף אזורי הסכמה. זאת בעזרת מועצות הסכמה המקבלות ידע וכלים ליצירת מיזמים משותפים", הוא אומר.

הכנס יפגיש בין מיזמים שונים בתחום החינוך לחברה משותפת. "אנו מנגישים לציבור יוזמות חינוך לחברה משותפת על מנת לתכלל את הדבר הזה, וליצור קווים מנחים לעיסוק בתחום: מה הם האתגרים המרכזיים בתחום, ומה הן הפרקטיקות להתמודד עם אתגרים אלו", אומר וינר. "חוסר סבלנות כלפי ערבים גוזר חוסר סובלנות לאחר העדתי. מי שעוסק בחינוך לחברה משותפת ערבי-יהודי יהיה עיוור לשדה העדתי, לכן עושים זאת יחד".

"החברה הישראלית מתקשה לפעול במצבי אי הסכמה" אומר וינר. לדעתו, צריך להכיר בהבדלים בין הקבוצות ובקשיים שביניהן. "צריך להסתמך על ידע ופרקטיקות להתמודד, זה ידע קיים. אנו רוצים ללמוד מההצלחות ולדבר על האתגרים ודרכי ההתמודדות. צריך לשתף בידע. זה לא מספיק לקיים פרויקט אחד. צריך ליצור מתודולוגיה פדגוגית כיצד להתמודד עם הקונפליקט".