קיצור שבוע העבודה איננו פוגע בפריון ולעיתים הוא אף משפרו, כך עולה מסקירת מחקרים שערך מרכז המחקר והמידע של הכנסת לבקשת יו"ר השדולה לאיזון חיי בית ועבודה ח"כ נעמה לזימי (עבודה). מרכז המחקר של הכנסת התבסס על מחקרים שנעשו על ידי ממשלות איסלנד, שוודיה, איחוד האמירויות, סקוטלנד, בלגיה ומדינת יוטה בארה"ב, וכן על שורה של ניסויים שנעשו על ידי חברות עסקיות בשוק הפרטי בבריטניה, ניו-זילנד, ארה"ב, יפן ועוד להפחתת מספר שעות העבודה השבועיות או מספר ימי העבודה בשבוע.
המסמך הצביע על מספר מסקנות ראשוניות באשר לקיצור שבוע העבודה העולים מניסויים אלו. על סמך מספר ניסויים שהוצגו, פריון העובדים לא בהכרח ירד ולעיתים עלה, הן עקב קיצור השעות ביום והן בעקבות קיצור שבוע העבודה. עם זאת, ציינו כי קיצור שבוע העבודה ל-4 ימים באמצעות הארכת שעות העבודה היומיות עשוי להביא להפחתת פריון העבודה בשל עיקרון התפוקה שולית הפוחתת – כלומר שעות העבודה האחרונות ביום פוריות פחות מאלו הראשונות (כשהעובדים בישראל עובדים גם כך שעות ארוכות).
משיפור היעילות עד הגדלת הצמיחה במשק: ההשפעות האפשריות לקיצור השבוע
קיצור שבוע העבודה צפוי לדחוף מעסיקים לקצר ישיבות, לתעדף משימות ולבדוק תפוקה לפי ביצועים ולא רק על סמך שעות העבודה. המחקרים שליוו את הניסויים מצאו גם, לדברי החוקרים, כי במקומות שקצרו את שבוע העבודה חלה ירידה בניצול ימי המחלה לצד שיפור ברווחת העובד, ואלה עשויים גם כן לתרום לתפוקה בטווח הארוך.עוד נקבע כי הקיצור עשוי לדרוש גיוס עובדים נוספים, הכרוך בעלויות נוספות ודורש היצע של עובדים פנויים בענפים השונים. עם זאת הוא עשוי גם להגדיל את התמריץ של חברות להגדיל השקעותיהן בהון הפיזי, בתהליכי אוטומציה, בטכנולוגיות וברובוטיקה בכדי להחליף את תשומת העבודה דבר שעשוי לתרום אף הוא להעלאת התפוקה והפריון.
מהמחקרים שנבדקו עלה כי קיצור שבוע העבודה יכול להותיר בידי העובדים שבחופשה את האפשרות לנצל את יומם החופשי לבילוי ופנאי לרבות קניות. החוקרים העריכו כי הדבר עשוי להגדיל את הצריכה בייחוד בענפי התרבות והפנאי. עוד ציינו כי העובדה שמהלך שכזה יכול לצמצם את הפערים בין חופשות ההורים והילדים עשוי לחסוך כסף למסגרות עבור הילדים – שייתכן שיופנה אף הוא לצריכה.
עוד ציינו החוקרים שקיצור שבוע העבודה עשוי לסייע בהורדת האבטלה, ולפיכך להגביר את הצמיחה. השפעה שכזו צפויה להיות בייחוד בעת מיתון כלכלה. ימי עבודה קצרים יותר עשויים לעודד השתתפות אוכלוסיות ששיעורי התעסוקה שלהן נמוכים בשוק העבודה. הורים לילדים קטנים עשויים להשתלב כך בקלות רבה יותר בשוק העבודה. ככל שהמעבר לשבוע עבודה מקוצר יהיה וולנטרי, הרי שהוא עשוי להוות גורם משיכה בתחרות על עובדים וגיוס כוח אדם איכותי.
שעות העבודה הממוצעות בשבוע ובשנה בישראל גבוהות בכ-9% לעומת רוב המדינות ב-OECD, כשבישראל עובדים בממוצע 40.6 שעות בשבוע, לעומת 37.3 בממוצע המדינות המפותחות (שבוע העבודה הרשמי בישראל עומד על 42 שעות, בעוד במרבית מדינות ה-OECD הוא עומד על 40).
גם שיעור העובדים למעלה מ-50 שעות בשבוע גבוה יותר – 14.1% לעומת 10.2%. מספר ימי העבודה המינימליים בישראל עומד על 25 לעומת 30 בממוצע ה-OECD. גם העובדים בישראל מעידים בסקרים ומחקרים שנעשו על חוסר שביעות רצון מהאיזון שבין העבודה לחיים האישיים. מנגד, הפריון הממוצע של העובד הישראלי היה נמוך ב-9.17% מהפיריון הממוצע לעובד במדינות ה-OECD.
״יחד עם ארגוני העובדים נביא את הסוגיה לשר האוצר״
"כולם מדברים על יוקר המחיה, אבל לא מספיק מדברים על השעות השוחקות וחוסר האיזון בין בית ועבודה – אנחנו עובדים קשה מדי ומקבלים מעט מדי" מסרה יו"ר השדולה לאיזון חיי בית ועבודה, ח"כ נעמה לזימי, שביקשה את כתיבת המסמך.
"אנחנו בני אדם עם רצונות, צרכים ושאיפות מגוונות, ומגיעה לכולנו הזדמנות לממש אותם, לצד השקעה במשפחה, בחיי חברה ופנאי. לחיות כמשועבדים לעבודה פוגע בנו פיזית ונפשית ואנחנו מתרגלים לחשוב שזו המציאות ואין אלטרנטיבה אבל זה לא. המחקר שיזמתי מוכיח את הטענה שעובד מאושר יותר זה עובד טוב יותר, הוא מאשש שקיצור שעות העבודה בשבוע מסייע למצבו הנפשי של העובד ולתפוקות שלו, יום חופש מאפשר לציבור לצאת לצרוך יותר ולסייע למשק, ומהמחקר עולה שאפילו זיהום האוויר מפחית״.
לזימי הבטיחה כי ״יחד עם ארגוני העובדים והמעסיקים שמובילים את הנושא, אני מתכוונת לגשת לשר האוצר עם תוצאות המחקר ולייצר קואליציה שתוביל לאיזון נכון יותר בין חיי המשפחה לעולם העבודה. נכון שזה נשמע עוד רחוק, אבל אני מאמינה שזו הדרך להתמודד עם שוק עבודה גלובלי ומשתנה לצד הצורך באיזון חיי בית עבודה, למען חברה בריאה יותר״.
