"השירות במשטרה הפך לפחות אטרקטיבי", סבור ערן ישראל, מזכ"ל השלוחה הישראלית של ארגון השוטרים העולמי (IPA) והאחראי על קשרי החוץ שלה. "חייבים להעלות את השכר כך שיהיה אטרקטיבי לא ביחס למשטרות אחרות בעולם, אלא ביחס לאלטרנטיבות האחרות שעומדות בפני צעיר במדינת ישראל".

לדבריו, הבעיה האמיתית של המשטרה היא לא גל ההתפטרויות של שוטרים בכלל, אלא ספציפית ההתפטרות של שוטרים צעירים לאחר מספר שנות שירות בודדות, ובייחוד הקושי לגייס שוטרים חדשים ולמלא את שורות הארגון. "אם בעבר אנשים היו עומדים בתור כדי להתגייס למשטרה, היום זה כבר לא כך".

ישראל טוען גם שסוגיית השכר היא רק סוגיה אחת מבין כמה שמשפיעות על הנכונות להתגייס למשטרה. לצד השכר, הוא סבור שנדרש לטפל גם בתנאי השירות, סל השירותים התומכים בשוטר ובני משפחתו, ושעות העבודה הארוכות להן נדרשים השוטרים בישראל.

נציג ארגון השוטרים העולמי מדגיש כי גם טיב המשימות של השוטרים במדינה הטרוגנית ומורכבת כמו ישראל, שונה מאוד מזה שמתמודדים עימו עמיתיו בעולם. "איך אפשר להשוות את העבודה של שוטר בישראל לעבודה של שוטר במלטה או בניו-זילנד? יש לי למשל חברים שהם שוטרי יס"מ במשטרות במערב אירופה – 90% מהזמן הם לא עושים כלום, בעוד שוטר יס"מ בישראל עובד כל הזמן, ונמצא כל הזמן גם במגע עם אוכלוסיה אזרחית".

"העבודה במשטרת ישראל היא תובענית יותר מכל משטרה אחרת. זה אחד המקצועות היחידים שאתה עובד בו גם 20 שעות ביממה ואפשר להקפיץ אותך בכל זמן נתון – ועוד ללא כל תוספת שכר על הקפצה או על שעות נוספות. במשטרות אחרות בעולם שוטרים, לרבות מפקדים, מסיימים את המשמרת, סוגרים את מכשיר הקשר והטלפון והולכים הביתה. אי אפשר פשוט להקפיץ אותם, גם במשטרות עמוסות מאוד כמו בארה"ב".

בעוד שבמשרד האוצר טוענים כי שכר השוטרים בישראל גבוה מהממוצע בעולם, מדגיש ישראל, שנמצא בקשר עם שוטרים וארגוני שוטרים מכל רחבי העולם, כי גם הדרישות מהשוטר הישראלי גבוהות בהרבה.

ד"ר ערן ישראל, מזכ"ל איפ"א ישראל (תמונה באדיבות המצולם)

"אני מכיר את מצב השכר של השוטרים במרבית משטרות העולם", מוסיף ישראל, "זה נכון שבישראל השכר לכאורה גבוה מזה של משטרות במזרח אירופה. בקפריסין לדוגמה, השכר נמוך ב-40%-30%, אבל גם המחירים שם נמוכים בהרבה מבישראל. מעבר לכך, בחלק ניכר ממדינות מערב אירופה שוטר יכול לפרוש לפנסיה מוקדמת לאחר 20 שנות שירות, מתוך הכרה בשחיקת המקצוע, מורכבותו והכושר הנדרש אליו. בישראל הפרישה היא בגיל 57, ועדיין יש טענות כלפי המשטרה שהפרישה מוקדמת".

בסופו של דבר, טוען ישראל, כי על מנת לשמור על איתנות המשטרה והביטחון האזרחי, צריך לדאוג גם למעמד השוטר בציבור: "יש תחושה בשנים האחרונות ששוטרים מותקפים, מבוזים ואינם מקבלים גיבוי או פרגון מאף אחד – וזה משפיע על הרצון להצטרף למשטרה".

לדבריו, הדימוי של המשטרה נפגע בין אם על רקע שיח פוליטי ציני המונע מאינטרסים, או אופנה בשיח הציבורי: ״מגלגלים חלק גדול מהצרות של מדינת ישראל לחצר האחורית של המשטרה. האלימות בחברה הערבית למשל, היא לא רק תוצר של אוזלת ידה של המשטרה, אלא גם תוצר של אוזלת ידה של הממשלה ושל חוסר במנהיגות מקומית".

״ישראל היא המדינה הדמוקרטית היחידה בעולם שלא מאפשרת לשוטרים להתאגד״

ארגון השוטרים העולמי, שישראל מייצגו בארץ, הוקם ב-1950 במטרה לקדם חברות, שיתופי פעולה ורווחה משותפות בין שוטרים ממשטרות שונות ברחבי העולם: "אנחנו איננו ארגון עובדים במובן המקובל, כלומר לא גוף יציג שחותם על הסכמים קיבוציים", מבהיר ישראל, "אבל במרבית מדינות העולם ישנם גם איגודי שוטרים. ישראל למעשה היא המדינה הדמוקרטית היחידה שאיננה מאפשרת לשוטרים את זכות ההתארגנות".

הוא מספר כי ראשיתם של איגודי השוטרים כבר בסוף המאה ה-19. עם איגוד השוטרים של הולנד שהוקם ב-1887, ובעקבותיו החל מאבק דומה גם בארה״ב. "נכון להיום בכל מדינות אירופה, ולא רק במערבה, יש איגודים מקצועיים של שוטרים. גם 750 אלף השוטרים בארה"ב, המועסקים בכ-30 אלף סוכנויות משטרה מאוגדים בארגונים מקומיים וארציים".

גם בארץ, לדבריו, נעשו בעבר ניסיונות להקמת ארגון שוטרים יציג, בהובלת שלושה שוטרים ממרחב תל אביב. השוטרים, בניגוד לחיילי צה"ל, מועסקים על ידי המשטרה במסגרת יחסי עובד-מעסיק, ובשעתו לא היה כל חוק או פקודה שאסרה עליהם להתארגן. אלא שמרגע שהמהלך יצא לפועל, הפעילה המשטרה לחץ כבד מאוד לפירוקו. תחילה שינה מפכ"ל המשטרה דאז את פקודות הקבע במשטרה, כך שתיאסר הצטרפות לארגון עובדים, ולאחר שהשוטרים עתרו לבג"ץ, תיקנה הכנסת את פקודת המשטרה כך שתאסור זאת עליהם לצמיתות.

"המאבק הזה הוליד בכל זאת שני הישגים משמעותיים – הראשון היה ההחלטה ששכר השוטרים יוצמד לשכר חיילי הקבע בצה"ל, והשני הוא הקמת מוסד קצין הקבילות לשוטרים", אומר ישראל. בפועל, הצמדת שכר השוטרים לשכר חיילי הקבע יושמה רק כעשור אחר כך, בעקבות מאבקו בנושא של מפכ"ל המשטרה דאז, הניצב בדימוס יעקב טרנר.כך למשל, תוספת של 7.3% שניתה על ידי המדינה תחת הכינוי 'אי ביטחון תעסוקתי' לחיילי הקבע בצה"ל החל ב-2007, ניתנה לשוטרים והסוהרים רק לאחרונה. 

בהיעדר ארגון עובדים יציג שיאבק עבורם, מי שהובילו את המאבק המשפטי והציבורי לתשלום התוספת הזו היה 'פורום הארגונים', אשר כלל את ארגון השוטרים הבינלאומי, נשות השוטרים והסוהרים, גמלאי המשטרה והשב"ס וקרנות השוטרים והסוהרים. המאבק נמשך לא פחות מ-12 שנים עד שבשנת 2019 נחתם הסכם להחלת התוספת ולהסדרת התשלום הרטרואקטיבי שלה. 

"בסופו של דבר, פורום הארגונים מייצג את השוטרים ונאבק עבורם, וגם המפכ"ל ואגף משאבי אנוש פועל כדי לשפר את שכרם. אבל סביר להניח שאילו לשוטרים היה ועד משלהם שמייצג אותם, כזה שמוכר בחוק והמדינה חייבת לנהל מולו משא ומתן, זה וודאי היה עוזר גם כן", אומר ישראל. הוא אינו אופטימי שדבר כזה יקרה בעתיד הנראה לעין: "זה דורש תיקון חקיקה, ולשם כך, צריך שמישהו בפוליטיקה הישראלית ייקח את זה על עצמו".

"משטרה אסרטיבית, איכותית, ושוטרים שמכבדים את הזכויות שלהם ומתגמלים אותם זה בסופו של דבר אינטרס ציבורי. רק כך ניתן להבטיח את הביטחון האישי של אזרחי ישראל. עם זאת, לצערי אני לא רואה היום מישהו בפוליטיקה הישראלית שמתעסק בזה או שאכפת לו מזה".