תכנית חדשה שהשיק משרד החינוך בשנת הלימודים האחרונה מעודדת את בתי הספר לרכוש שירותים מחברות מסחריות, במקום לחזק את הצוות החינוכי הקבוע. עקב ההעדפה לגורמים חיצוניים, מנהלי בתי ספר חוששים מזליגה של מורים בבתי הספר לחברות הפרטיות, שמציעות תנאים טובים יותר. תחת מערכת גפ"ן (גמישות פדגוגית ניהולית), שמלווה בכותרות כמו 'אוטונומיה' ו'חיזוק המנהלים' הופכת מערכת החינוך לחלשה ומסחרית יותר.
"הגפ"ן הופך את הניהול והחשיבה הפדגוגית לחוויה של מסחור", אומרת דנה גרסון, מנהלת בית הספר היסודי תל"י-גאולים בירושלים, "הסיבה שבחרתי בניהול בית הספר כדי שאני אגיד מה הצרכים החינוכיים של התלמידים, המורים והקהילה שלי ואתן להם מענה. אני לא הצופים ולא מתנ"ס, ולא צריכה מדריכים שיגיעו פעמיים בשבוע וילמדו קסמים."
תכנית גפ"ן הושקה בשנה שעברה בהיקף מצומצם, ופעילותה צפויה להתרחב בשנת הלימודים הקרובה בתמיכתה של שרת החינוך, יפעת שאשא ביטון. התכנית כוללת הקצאת תקציב גמיש למנהלי בתי הספר, שמנוהל במערכת נפרדת ממערכת ניהול התקציב הרגילה, ומיועד לרכישת שירותים שונים עבור בית הספר, כמו הדרכות ופעילויות העשרה, מספקים וגופים שעברו אישור של משרד החינוך.
מאות אלפי שקלים, מתכנית העשרה ועד ציוד משרדי
תקציב בית הספר בתכנית נע בין שלוש מאות אלף למיליון וחצי שקלים ונקבע לפי גודל בית הספר והמצב הכלכלי חברתי שלו. בבתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים כל הסכום מועבר לבית הספר בבת אחת, ובבתי הספר השש שנתיים הסכום מועבר דרך הבעלות (רשות מקומית או רשת חינוך) ומועבר במספר תשלומים לאורך השנה. לפי משרד החינוך, מטרת התוכנית היא "לאפשר למנהלי בתי הספר ולרשויות המקומיות לממש באופן מיטבי את יעדי החינוך, מתוך כבוד והכרה ביכולת שלהם להתאמת המשאבים והמענים לצרכים הייחודיים של קהילתם."
התקציב המנוהל דרך גפ"ן מיועד לכלל הצרכים של בית הספר, החל מציוד משרדי וכלה בהשתלמויות מורים. למנהל בית הספר יש יכולת לתקצב כל צורך לפי ראות עיניו, אם כי חלק מהצרכים מוגבלים בתקצובם עד 5% מהתקציב. ההשתתפות בתוכנית מותנית מיועדת בדיווח מלא למשרד החינוך, השתתפות במחקרים בין לאומיים וסקרים של משרד החינוך, ומדידה במבחני הערכה רוחביים. בתי ספר שאינם יכולים לעמוד בתנאים אלו יכולים להצטרף בתשפ"ד, התוכנית אינה פועלת בבתי הספר של החינוך המיוחד.
מנהל בית ספר יסודי מהצפון מספר שהתכנית מסיטה את הקשב שלו מהצוות, התלמידים והתהליכים החינוכיים בבית הספר לניהול התקציב. "הגדרת התפקיד שלי השתנתה. אני הוכשרתי לניהול פדגוגי של המורים והתלמידים, ועכשיו אני נדרש להיות רואה חשבון. שכרתי רואת חשבון בשביל ניהול התקציב, ועדיין אני מעריך ש-30% מהזמן שלי הולך על ניהול תקציב."
שני המנהלים מדווחים על קשיים בירוקרטיים גדולים. השבוע פורסם למנהלים מדריך בן שישים עמודים עם נהלי ההפעלה של התכנית, אותם הם צריכים ללמוד ולהפנים, והפעולות במערכת עצמה, כמו סריקת קבלות או מילוי דו"ח ביצוע, הן לדבריהם מסורבלות. במקביל הם מוצפים בטלפונים, מיילים והודעות ווטסאפ מנציגי 16,000 התוכניות הכלולות בגפ"ן.
משרד החינוך הופך לספק בתשלום
גם שירותים שעד היום בתי הספר קיבלו בחינם ממשרד החינוך, כמו הדרכות למורים על ידי צוות המחוז, ניתנים היום תמורת תשלום למשרד עצמו. המנהל מהצפון מציין שבפועל, על שירותים אלו יוצא רוב התקציב. "אני צריך שבע שעות הדרכה של שפה מהמחוז. בעבר, לא הייתי משלם על ההדרכה הזו, וכעת אני נאלץ לשלם עבורה 10,000 שקלים. כך גם בהשתלמויות המורים. בעבר, כל מה שהייתי נדרש לו הוא תיאום מנחה ממרכז פסג"ה (פיתוח סגלי הוראה) של משרד החינוך. עכשיו אני צריך לפנות לפסג"ה, ולרכוש דרכם את ההשתלמות". גרסון מציינת שרכישת השירותים פוגעת גם במערכת היחסים בין בית הספר למחוז: "היחסים הופכים ליחסי ספק לקוח".
"צוות המורות שלי פיתח תכנית מהממות, הייתי רוצה לתקצב אותן"
שני המנהלים מבקרים את התכנית על כך התקציב מאפשר רכישת שירותים מספקים חיצוניים בלבד, במקום לעודד יוזמות ותכניות של מורי בית הספר עצמם. "אני מתנגדת לאאוטסורסינג (מיקור חוץ) לחינוך", אומרת גרסון, "צוות המורות בבית הספר שלי פיתח בשנים האחרונות תוכניות מדליקות ומדהימות. הייתי רוצה להשקיע את התקציב בתוכניות הללו". לדברי המנהל מהצפון, "אני רוצה לתקצב שעות נוספות למורות בבית הספר, ואני לא יכול לעשות זאת".
במשרד החינוך ציינו בתגובה שישנה אפשרות במערכת לתקצוב יוזמות חינוכיות בית ספריות, בסכום של עד 150 אלף שקלים או 20% מתקציב המוסד החינוכי, בצורה של תוספת שעות הוראה בית ספריות או רכש ציוד או פעילות שאינה חלק ממאגר התכניות. עם זאת, מדובר במסלול מוגבל, ובית ספר שרוצה לערוך פעילות משמעותית עם הצוות הקבוע יתקשה לעשות זאת.
סכנה נוספת שגרסון מזהה בתכנית היא נטישת מורות במערכת החינוך לעבודה בחברות שפועלות דרכה, עקב השכר הנמוך של המורים בבתי הספר. "היום הייתה לי פגישה עם תוכנית שהתחברתי אליה", היא מספרת, "עלות המפגש עומד על 750 לשעה, עם דרישה לחצי כיתה. מי מרוויח סכומים כאלה בתנאים האלו? העומדת בראש התוכנית היא מורה לשעבר. אני יכולה לראות מורים חושבים לעצמם לעשות אותו דבר – להרוויח יותר כסף, עם תנאים טובים יותר בכיתה, בלי לחשוב על תהליכים חינוכיים, בלי התמודדות עם הורים". היא עצמה לא פוסלת אפשרות כזו: "יש לי ניסיון בתיכון וביסודי ואני יצירתית, אין סיבה שאני לא אצליח".
משרד החינוך: "מהלך פורץ דרך שמעמיד את בתי הספר במרכז"
תגובת משרד החינוך: "התכנית לגמישות פדגוגית ניהולית (גפ"ן) היא מהלך פורץ דרך, שמעמיד את מנהלי בתי הספר במרכז העשייה החינוכית, ומעניק להם סמכויות וכלים לנהל את המוסד החינוכי באופן עצמאי, בהתאם לצרכים של התלמידים. במסגרת התכנית, מנהלי בתי הספר מקבלים סכום גדול ומשמעותי, שנע בין 300 אלף לש"ח למיליון וחצי ש"ח, המאפשר להם לרכוש שורה של שירותי חינוך איכותיים לתלמידי בית הספר.
"מערכת גפ"ן, המשקפת למנהלים את התקציב העומד לרשותם, מאפשרת להם לתכנן את שנת הלימודים באופן מושכל, ובהתאם לצרכים, לאתגרים ולמשאבים שעומדים לרשותם. בנוסף, המערכת מאפשרת קידום יוזמות פדגוגיות עצמאיות של בית הספר באמצעות מסלול ייעודי.
"נבקש להדגיש כי על אף שמערכת גפ"ן היא נגישה וידידותית למשתמש, המשרד עומד בקשר שוטף עם מנהלי בתי הספר וקשוב היטב לטענותיהם, כדי לבצע במערכת את השיפורים וההתאמות הנדרשות."
