אחרי נצחונו המוחץ בבחירות האחרונות לראשות הסתדרות, עם קרוב ל-80% מקולות הבוחרים, ארנון בר-דוד מסמן להסתדרות שני אתגרים מרכזיים: העלאת שכר המינימום; והסכם מסגרת להעלאת שכרם של מאות-אלפי עובדים בישראל. וגם אתגר שלישי: הגדלת מספר חברי ההסתדרות מ-800 אלף למיליון.
יש אנחת רווחה אחרי הניצחון בבחירות?
״אין ימים קלים בתפקיד שלי. תראה באיזה תקופה מטורפת אנחנו פועלים עכשיו. יש שוב מערכת בחירות על הראש, יש אינפלציה, יוקר מחייה. יש לנו מדינה שיש לה כסף והיא לא מוציאה אותו על האזרחים שלה.
״יש לנו ציבור עובדים שאנחנו צריכים לטפל בו, וציבורים מוחלשים שאנחנו צריכים לטפל בהם. ויש דרך קשה וארוכה לעשות בתפקיד הזה כיו״ר הסתדרות בקדנציה החדשה. אני מקווה שנעמוד במשימות״.
מה אתה אומר לעובדים, לשכבות החלשות, על האינפלציה המשתוללת, על ההתייקרויות?
״אנחנו עובדים כל הזמן כדי לתת פתרונות. כל הסכם שאנחנו עושים נועד לעלות את השכר לעובדים. למרות התקופה הקשה שאנחנו נמצאים בה חתמנו על קרוב ל-800 הסכמים במגזר הציבורי והפרטי, למאות אלפי עובדים.
״במסגרת עסקת החבילה, חצי מיליארד שקלים הלכו בחצי השנה האחרונה לסקטורים של העובדים הכי חלשים במשק. קידמנו הרבה מאוד סקטורים שנזנחו במשך שנים. העובדים של בתי החולים וקופות החולים; עובדי מנהל ומשק, עובדי הבריאות; העובדות הסוציאליות שהגענו להסכמים מדהימים עבורן; הובלנו רפורמות שגם שיפרו שירות, וגם שיפרו שכר בחברת חשמל, במקורות ובנמלי הים; גם ברכבת אנחנו קרובים לחתימה על ההסכם המורכב והמסובך ביותר״.
הסכם מסגרת, שיעלה אחרי שנים את שכר העובדים במגזר הציבורי, הוא דבר קרוב, בהישג יד?
״זה היעד הכי חשוב שלי. יש לי שני יעדים מרכזיים: אחד, הסכם המסגרת שכרגע נתקל בקשיים בגלל הממשלה שנפלה, אבל אנחנו מחפשים פתרונות יצירתיים. והנושא השני הוא העלאת שכר המינימום, שגם הוא נתקל כרגע בבעיה בגלל פיזור הכנסת, ואנחנו מחפשים פתרונות להעלאתו בדרך אחרת, אולי דרך צו הרחבה. אנחנו מטפלים בזה כרגע.
״בהסכם המסגרת יש לי רעיון שיכול לתת מענה לממשלה שנפלה. אבל זה המקום לומר, שבמידה ואראה שאני לא מצליח להביא פתרונות בדרך של משא ומתן ושיחות והצעות שאני יודע להעלות, נצטרך לצאת פה לרחובות״.
אתה רוצה להגיע להסכם העלאת שכר במגזר הציבורי עוד בממשלה הזו?
״כן. ממשלת מעבר זה לא אומר שהיא לא שולטת ולא יכולה לעשות כלום״.
אם לא יהיה הסכם, תשבית את המשק?
״אם לא נפרוץ, ואם אראה שאנחנו לא מתקדמים – כי אני רואה בפריצה הזו מלחמה ביוקר המחייה ובאינפלציה – נאבק״.
עד מתי אתה נותן לזה?
״כרגע אני נותן לזה זמן עד סוף אוגוסט. תאריך היעד שלי הוא 1 בספטמבר. יכול להיות שיהיה שיתוף פעולה עם המורים. נראה אם אנחנו יודעים להתקדם בדרך אחרת של משא ומתן״.
עד תחילת ספטמבר אתה נותן לתחילת משא ומתן או להסכם חתום?
״עד אז אני רוצה לראות כבר תוצאות של הסכם. זה לא בשמים, אפשר להגיע לזה״.
אתה רוצה הסכם מסגרת שלם או זמני עד להקמת הממשלה הבאה?
״יש שתי אפשרויות. או שאני הולך להסכם מסגרת שלם, שזה קצת יותר בעייתי כשיש ממשלת מעבר, או הסכם מסוים שממשלת מעבר יכולה לקבל, וזה ייתן פיצוי לעובדים על שחיקת השכר״.
הסכם לשנה?
״משהו באזור הזה, זה חלק מהפתרונות״.
בכמה אתה רוצה לעלות את השכר?
״אני לא נכנס למספרים כרגע. ברור שצריך תוספת שכר משמעותית, שתיתן מענה לאינפלציה וליוקר המחייה. הסכם מסגרת, במידה וייחתם כמו שאני רוצה, ייתן פה באמת סוג של פיצוי כמעט לכל המשק, כי בסופו של דבר כולם צמודים לזה.
״אני מצפה מהממשלה שתלך איתנו. היינו מאוד אחראים בשלוש וחצי שנים האחרונות, ובתקופת הקורונה. ייצבנו את המשק דרך עסקת החבילה. ברבעון אחד, המדינה פה כיסתה את כל הגירעונות שנוצרו בזמן הקורונה. אז עכשיו אני מצפה שהמדינה תכניס את היד לכיס, תוציא מעודפי התקציב, ותיתן לעובדים במשק בישראל מה שהם צריכים לקבל״.
דיברת עם ראש הממשלה על זה?
״ראש הממשלה לפיד נכנס לתפקיד לפני שבוע. כרגע יש לו את ביידן על הראש. אני בקשר אתו, ואפגוש אותו בשבוע הבא. יוקר המחייה זו נקודה בעייתית ביותר. אני מצפה שראש הממשלה יבין את זה. לא אתן שתהיה פה מדינה עשירה, עם עודפי הכנסות מטורפים שרק הולכים וגדלים מדי חודש, לצד עובדים ואזרחים עניים״.
מה עולה בשיחות עם ליברמן על זה?
״ליברמן מכיר את זה, אבל כרגע זה לא זז במהירות שאני רוצה. לכן קצבתי את הזמן הזה עד ה-1 בספטמבר, בכדי להתנהל ולנסות לייצר פתרונות. במידה ולא, נצטרך לפרוץ בדרך אחרת״.
"אני מכיר את יפה, היא מנהיגת עובדים מהמעלה הראשונה"
הסתדרות המורים היא לא חלק מההסתדרות החדשה בהנהגת בר-דוד, אבל האיגודים משתפים פעולה. בשבוע האחרון ללימודים, ניסו במשרד האוצר לשבור את שביתת המורים באמצעות סייעות הגנים, שיחליפו מורים שובתים. יו״ר ההסתדרות, שהסייעות תחת הנהגתו, מנע את זה. ״הניסיון להטיל את נטל מערכת החינוך על גב הסייעות״, אמר, ״לא יצלח״.
אתה תומך במאבק המורים?
״צריך לעלות את שכר המורים. זה מקצוע חשוב מאוד. צריך לעשות אולי איזו רפורמה מסוימת, לטפל במקצוע הזה. הסייעות נמצאות בתוך המערך הזה, הן תחת אחריותי, ואני דואג להן בתוך המהלכים האלה.
״מדובר פה בהרבה מאוד כסף, שהמדינה כבר מבינה שצריך להשקיע. בסוף נצטרך להביא את הכסף הזה, ושכר המורים הוא מבחינתי דבר שצריך להשתנות. אנחנו בתקופה לא פשוטה מבחינה פוליטית, צריך לראות איך הדברים יתקדמו ולאן הם יגיעו. יש פה מאזנים בין כל ארגוני העובדים, זה לא פשוט, אבל אני מצפה שאפשר יהיה לשפר ולתקן את שכר המורים״.
מה אתה אומר על ההכפשות על יפה בן-דוד בעקבות המאבק שהיא מובילה?
״הכפשות זו לא הדרך. קודם כל, מה שהציגו כשכר שלה, זה לא השכר שלה. תמיד אנחנו, כמנהיגי עובדים, נתונים להשמצות כאלה ואחרות. אני מכיר את יפה, היא מנהיגת עובדים מהמעלה הראשונה. אני סומך עליה.
״צריך גם להגיד שזכותה לחתן את הילד שלה מתי שהיא רוצה, ואיך שהיא רוצה. אף אחד לא תכנן חתונה מראש כך שתהיה ערב השביתה. גם לראשי איגודים יש חיים פרטיים. אי אפשר לערב את זה בעבודה״.
איך התקשורת מתייחסת אליך, יש הרבה השמצות?
״האמת שלא. זה תלוי איזה כלי תקשורת. יש את האג׳נדות של כלי התקשורת, בחלקם רואים את זה בולט יותר. אני חושב שחלקם מפספסים את השינוי שההסתדרות עוברת, מתוך תפיסות העולם המאוד ימניות כלכלית שלהם. הם מפספסים את השינוי ההיסטורי שחל בהסתדרות, בדי.אן.איי הארגוני שלה, בשקיפות, בשירותיות, באיך שהיא מנוהלת.
״אנחנו שקופים. התקנות של האגודות העות'מאניות שונו. אנחנו הגוף היחיד שהגיש כבר דיווחים כספיים. אף אגודה לא הגישה כמונו. אפשר לבדוק את זה ברשם העמותות. אנחנו הגשנו, אנחנו שקופים, ואין לנו בעיה עם הדבר הזה. זה חלק מהשינוי שההסתדרות עוברת. אבל הדברים האלה לא מעניינים אותם. הם על אוטומט״.
"ביידן איש מדהים שבא מתוך האיגודים"
הראיון עם בר-דוד מתקיים ביום ביקורו של נשיא ארה״ב, ג׳ו ביידן, בישראל. יו״ר ההסתדרות מספר שפגש אותו בעבר, והוא שומר חסד למי שמכונה בפי האמריקאים 'הנשיא של האיגודים', ומזכיר את חשיבות העבודה המאורגנת והתאגדויות העובדים, כמעט בכל נאום שלו.
״ביידן איש מדהים שבא מתוך האיגודים״, אומר בר-דוד, ״אני זוכר שאת הקמפיין שלו בפריימריז של המפלגה הדמוקרטית הוא החל בנאום מול הכבאים. גם בהשבעה שלו הוא הזמין כבאית להשתתף ולעמוד לצידו כאות הוקרה לעובדי המגזר הציבורי.
״זה מאוד מרגש אותי שנשיא ארה״ב, מנהיג האומה הכי חזקה בעולם, מוביל קו כזה של תמיכה באיגודים. אני חושב שאיגודים מקצועיים בעולם עוברים תהליך של שינוי. יש מטוטלת בהיסטוריה. לעיתים הימין שולט, ולעיתים השמאל. היום המטוטלת נוטה מעט יותר שמאלה. האיגודים המקצועיים בעולם, אם יתנהלו נכון, כמונו (צוחק), יהיו רלוונטיים. בטח בתקופה של קפיטליזם ושווקי הון מטורפים. כרגע הכול זז. לכן היציבות שלנו חשובה״.
המנהיגים בישראל למדו שאיגודים מקצועיים הם הפתרון למשבר, ולא הבעיה?
״הם למדו לחיות עם זה שיש הסתדרות ושיש ועדים. חלק מהם הם אנשים פוליטיים, הם ניזונים ונתמכים על ידי אותן קבוצות עובדים. בסוף, האיגודים והפוליטיקה הולכים יחד, בכל העולם. ביידן נתמך על ידי איגודים במפלגה הדמוקרטית. אצלנו, הוועדים נמצאים בתוך כל המפלגות. בסוף, השילוב הזה עובד לטובת העבודה המאורגנת בעולם כולו, וגם במדינת ישראל״.
"לצערי, אני לא מוצא כיום בית במפלגת העבודה"
בר-דוד הוביל עסקת חבילה במשק במסגרתה שכר המינימום היה צריך לעלות ל-6,000 שקלים עד שנת 2025. כיום עומד השכר על 5,300 שקלים בלבד. חברי כנסת ממפלגת העבודה חשבו שהשכר צריך לעלות מהר יותר, ופעלו נגד העסקה עליה חתמה ההסתדרות עם המעסיקים והאוצר.
אתה כועס על מפלגת העבודה שלא תמכה בהעלאת שכר המינימום במסגרת עסקת החבילה?
״אני כועס על הכיוונים שמפלגת העבודה לקחה באופן כללי. לצערי, אני לא מוצא היום במפלגה הזו, שהייתה פעם הבית שלי, שום שארית לבית שהיה פעם. אנחנו טיפלנו, ומטפלים בשכר המינימום״.
יש ריחוק ממפלגת העבודה?
״אני מרגיש כיום בבית בכל המפלגות במדינת ישראל. גם במפלגת העבודה יש לי חברים. זה היתרון של ההסתדרות. אני כמנהיג ההסתדרות, חשבתי על הדבר הזה הרבה מאוד שנים, ההסתדרות לא צריכה שתהיה לה המפלגה האחת. זה לא נכון. הוועדים נמצאים בכל המפלגות, ולכן מן הראוי שאייצר פעילות בכל המפלגות.
״אנחנו פה בקואליציה מקיר לקיר. כל שבטי ישראל יושבים פה בהסתדרות, ויושבים יפה מאוד, וכולם חברים. זה עוד משהו שהתקשורת מפספסת. וזה דבר שאני מאוד מקפיד עליו. אני מאוד מקפיד שיהיה פה זכויות ביטוי לכולם, באמת לכולם. וראיתי את זה גם במערכת הבחירות. ראינו בוועידת ההסתדרות את השותפות, את החברות, את האחריות, בין חברי כל המפלגות, סביב עניין משותף. ככה גם המדינה צריכה להתנהל. פחות מריבות, ופחות איך להיבחר, ופחות לפזר את עצמם לדעת כל חצי שנה.
״הגוף היציב היחיד במדינת ישראל כבר כמה וכמה שנים זו ההסתדרות. צריך להבין איזה היפוך יש פה. וזו הגאווה שלנו, שהבית הזה שנוסד לפני 101 שנים, רלוונטי מתמיד. מלכד מתמיד. החברה הישראלית כולה נמצאת פה. הערים הגדולות, הערים הקטנות, מגזר ציבורי, מגזר עסקי, כולם פה״.
יש ציבורים שיותר קשה להגיע אליהם?
״לעולם ההיי-טק קשה מאוד להיכנס. אמרתי כבר בעבר שכרגע הכול נחמד וטוב ובסדר בהיי-טק, אבל כשהשגשוג פתאום ייעצר, ושאנשים יתחילו להבין שלא רק הכסף חשוב בחיים, אלא גם תנאים והבית, וגם קצת איכות חיים, יכול להיות שתהיה מהפכת התארגנות גם בעולם ההיי-טק״.
המשבר בהיי-טק הוא הזדמנות שאפשר לנצל לטובת התאגדויות עובדים?
״אני לא מכוון לשם יותר מדי, יש לנו מספיק עולמות שצריך להתרחב בהם. שמתי יעד לצוות שלי, לראשי האיגודים והמרחבים, להגיע למיליון חברי הסתדרות בחמש השנים הקרובות. אנחנו בדרך לשם. בבחירות הקודמות, ב-2017, היינו 600 אלף. היום אנחנו 800 אלף. אני רוצה להגיע למיליון, זה היעד שלי. אני רואה את ההסתדרות גדלה, מתפתחת ומרחיבה את השורות״.
"אני לא בא להקים מפלגת פועלים"
חשבת להיכנס לפוליטיקה?
״אני מכיר את הכנסת ומכיר פוליטיקה, ואני לא יכול להיות שם אפילו דקה״.
למה?
״זה לא מקום שמייצר דברים. מה שאנחנו עושים פה יותר חשוב מבכל מקום אחר. הכוח של ההסתדרות גדול יותר״.
אולי צריך מפלגת פועלים. נראה שהחלל הזה ריק.
״אני לא בא להקים מפלגת פועלים. אני בוגר 'עם אחד' (המפלגה שייסד בעבר עמיר פרץ כיו״ר ההסתדרות). פעם זו הייתה התלבטות. כיום אנחנו גדולים וחזקים ויודעים לייצר בכל מקום, בכל מפלגה, את העוצמה שלנו, ולייצר הגנה.
״ברגע שתקים מפלגה שתקבל 5-4 מנדטים, אם בכלל, אז אתה מצומצם עם המנדטים האלה, ובזה נגמר הסיפור. לכן, אני לא רוצה לכמת את זה לכוח פוליטי מפלגתי. אני חושב שזה לא נכון.
״המארג שבנינו פה של אנשים מכל המפלגות שנמצאים ביחד, זו העוצמה של ההסתדרות החדשה. אמשיך להוביל את זה. זה דבר ייחודי לאיגודים אחרים בעולם, שמזוהים בדרך כלל עם מפלגה אחת״.
"כולם יודעים שבשני טלפונים אני יכול לסגור את המדינה"
מדי פעם יש חברי כנסת שמעלים את האפשרות לפגוע בזכות השביתה של העובדים. מכוני מחקר ומעצבי דעת קהל מהימין הכלכלי העמוק, דוגמת פורום קהלת, מזינים חברי כנסת ונבחרי ציבור ברעיונות הללו.
יש איום על זכות השביתה בישראל?
״היה איום ב-2019. היום אין שום איום על זכות השביתה. הורדתי את זה מהפרק בכל המפלגות״.
יש חברי כנסת מטעם קהלת שמנסים לפגוע בזכות הזו.
״תמיד היו. אבל המשקל שלהם מאוד נמוך. ההסתדרות נמצאת היום בכנסת עם הרבה אנשים. יש לנו אנשים בכל המפלגות ובכל הוועדות בכנסת. יש לנו את פורום העצמאים שמזוהה איתנו בכל מה שקשור לנושא העצמאים; יש את מכון המחקר ׳פורום ארלוזורוב׳ שהקמנו כמשקל נגד לפעילים של קהלת. יש לנו מ״מ יו״ר ההסתדרות, רועי יעקב, שמנהל את לשכת התיאום מול הכנסת, הוא נמצא שם עם הרבה מאוד אנשים. אנחנו מאוד חזקים שם, כמו שלא היינו בשנים האחרונות. אני לא מוטרד״.
גם לא אם נתניהו יעלה?
״אני מוכרח לומר לך שיש לי בליכוד הרבה מאוד חברים, הרבה מאוד שותפים לדרך, ואני יודע לעבוד עם כל ראש ממשלה שלא יהיה. אנחנו רגועים. כולם מבינים את העוצמה של ההסתדרות. כולם יודעים שבשני טלפונים אני יכול לסגור את המדינה. זה ברור לכולם״.
"אני חושש שדור העתיד יברח מפה"
בר-דוד מוטרד מהמציאות הכלכלית שחווים צעירים בישראל. למשל בתחום הדיור. ״אני מוטרד מזה מאוד״, הוא אומר, ״הממשלות לא טיפלו במשבר הדיור במשך שנים. חייבים לתת תקווה לזוגות הצעירים, שיוכלו לקנות דירה״.
איך?
״צריך לתת להם מימון הרבה יותר גדול. 90% מהמשכנתא. בסוף הם צריכים ללכת לשוק הפרטי, ולקחת הלוואות. למה שהמדינה לא תיתן לזוג צעיר, שזו הדירה הראשונה שלו, פקדון בערבות מדינה?
״פעם הייתה לזוגות זכאות לדירה ראשונה. אני לא רוצה להחזיר את הגלגל אחורנית, אבל המדינה צריכה לטפל בזה. לשחרר יותר קרקעות. לראות איך בונים שכונות עם מחירים ברי השגה. אפשר גם לתת הלוואת של 90% במקומות שהמדינה רוצה שילכו לגור שם אנשים. אני חושש שדור העתיד יברח מפה, כי דירה בחו״ל עולה חצי מחיר. זו שערורייה. המדינה צריכה להכניס יד לכיס ולממן״.
״אנחנו צריכים אוצר שיהיה קצת פחות קפיטליסטי ויותר רחום"
איך היית מגדיר את עצמך אידיאולוגית?
״תמיד הייתי סוציאל דמוקרט. זה לא משתנה אצלי. מדינת ישראל צריכה להיות יותר מדינת רווחה. להשקיע יותר בכל המוצרים של רווחה. ההשקעות הלכו וירדו בשנים האחרונות. בסוף, אם תשקיע יותר בחינוך, בדיור ובבריאות, תצטרך להשקיע פחות במוסדות רווחה. צריך שמישהו יקום ויחלק את הכסף נכון.
״באיזשהו מקום קצת הזנחנו את מדינת הרווחה שנבנתה פה. הלכנו יותר מדי לקצה השני של השוק הפרטי. יש מדינות רווחה סקנדינביות, צריך ללמוד מהן, מה הן עושות, איך הן עובדות. מגרמניה אפשר ללמוד הרבה, איך מנהלים משק גם של רווחה וגם של דיור. יש לנו מה ללמוד, ולעשות את ההתאמות האלה למדינת ישראל״.
מדינת ישראל נמצאת בעודפי תקציב של עשרות מיליארדים. מכעיס אותך שבאוצר לא משחררים את הכסף לצרכים הבוערים?
״משרד האוצר לא בדיוק הומוגני. יש את אגף תקציבים שמחזיק את הכסף, שומר עליו, ולא נותן להוציא. שם תמיד מתכוננים למשבר הבא. אבל המשבר כבר פה. הוא פה עכשיו. קיים. לא צריך לחכות למשבר הבא. אנשים פה עוד מעט יתמוטטו.
״צריך להתחיל להשקיע באנשים בחזרה. בשביל זה יש מדינה. אם הדלק מתייקר, צריך לצמצם את זה; ואם המוצרים מתייקרים, צריך להכניס מוצרים נוספים לפיקוח, לוודא שהמחירים לא יעלו.
״אם המדינה רוצה היא יכולה לעשות הרבה, יש לה כלים. רק שמישהו שם תוקע את זה, וזה דבר שמכעיס אותי מאוד. מעצבן אותי. אבל יש לי גם שותפים באוצר שאני ידוע לעבוד איתם ולייצר איתם רפורמות, ובזה אני גאה מאוד.
״ברגע שאסיים את ההסכם של הרכבת גמרתי את כל הרפורמות הכי גדולות במדינת ישראל: חברת חשמל, מקורות, נמלים ורכבת ישראל. כל זה בתקופה שלי. אלה דברים שנגררים כבר 20 שנה. בסוף, תהיה פה רכבת שעובדת ונוסעת. אי אפשר להשוות את הרכבת של היום לזו של לפני 30 שנה. אנשים נוסעים היום ברכבות. אז יש גם מהלכים שאני מצליח לעשות עם האוצר״.
למה ידם של אנשי אגף התקציבים קפוצה כל כך? הם לא רואים מה עובר על אנשים שחיים פה?
״כמו שלנו יש די.אן.איי, גם לאוצר יש די.אן.איי. זה דור ממשיך של דור ממשיך של אותה מדיניות כלכלית. ׳לשמור את הכסף׳, ׳לשים מעצורים׳, ׳לעלות חסמים׳. בוא ניקח את חקירת אסון הכרמל, כדוגמה. לפני האסון הייתה המלצה להקים טייסת כיבוי. אחת התקציבאיות באגף התקציבים כתבה שאין בזה צורך. היא מנעה את זה בטענה שאין כסף, שלא צריך, שאין לזה התכנות כלכלית״.
אנשים נשרפו.
״אז אנחנו רואים שבסוף ההחלטות הכי קריטיות במדינת ישראל מתקבלות במשרד האוצר. שם נמצאים התקציבים. שם גם מתקבלות ההחלטות. הם בסוף מחליטים האם זה כלכלי או לא, האם אם יש התכנות או לא. אם רוצים רכבת לאילת, בסוף זה מגיע לאוצר. אם רוצים לבנות עוד בית חולים בבאר שבע, זה מגיע לשם.
״אנחנו צריכים אוצר שיהיה קצת פחות קפיטליסטי ויותר רחום על האזרחים במדינה. זה מה שאני מצפה ממשרד האוצר. יש ניצנים מסוימים, אני רואה את זה ברפורמות שעליהן אני חותם, אבל עדיין ידם קפוצה וצריך לשחרר יותר״.
"הדרך הממלכתית היא הדרך שניצחה"
בר-דוד מכהן כבר שלוש שנים וחצי כיו״ר ההסתדרות. ב-2019 נבחר על ידי בית נבחרי ההסתדרות להחליף את אבי ניסנקורן, ובמאי 2022 נבחר בבחירה ישירה על ידי כ-200 אלף בוחרים, מתוך כ-250 אלף שהצביעו בסך הכול. תקופת הבחירות, שנמשכה מספר חודשים, הייתה סוערת, אבל בר-דוד רואה בה גם את הרגע המרגש ביותר שחווה במהלך כהונתו.
״אני בדרך כלל לא מתרגש יותר מדי״, הוא אומר, ״ודאי שכל הסכם שאני חותם עליו זה סוג של התרגשות, אבל רגע מרגש במיוחד היה בסוף הבחירות. הרגע של הכרזת התוצאות, ב-25 במאי, ב-02:00 בלילה. זה היה אחד הרגעים המרגשים בחיים שלי. אם לא הכי מרגש. והכי עוצמתי".
למה?
״ברגע אחד אתה גם מבין שעשית היסטוריה, וגם מקבל, סוף סוף, הכרה ואהבה על מה שאתה עושה בתפקיד כל כך קשה. אין פה הרבה רגעים של נחת. שבוע אחרי, אתה כבר צולל לעבודה סיזיפית מבוקר עד ליל. זה היה באמת רגע מיוחד שזיקק את כל התקופה האחרונה לשנייה אחת״.
איך אתה מסביר את הניצחון בפער כל כך גדול?
״הדרך שלי ניצחה. אני מרגיש שהעובדים מבינים שההסתדרות כיום היא משהו אחר, היא צריכה לשדר אחרת. והדרך הממלכתית, האחראית, המנהיגותית, של כולנו היא הדרך שניצחה.
״העובדים לא רוצים לראות את ההסתדרות כאיזה מתאגרף שהולך כל היום עם צמיגים ומגפונים ברחובות, שזועק זעקות בלי להביא תוצאות. העובדים מבינים מצוין שיש פה גוף שמייצג אותם בכבוד בתקופה מאוד קשה בעולם כולו.
״גם בתוך התקופה הזו, אנחנו מתקרבים ל-800 הסכמים קיבוציים שחתמנו גם במגזר הפרטי וגם הציבורי. הסכמים שקידמו מאות אלפי עובדים, ועשרות רבות של סקטורים שאנחנו יכולים להיות גאים שקידמנו בתקופה כזו״.
תרוץ לעוד קדנציה בהסתדרות?
״אני רק בתחילת קדנציה עכשיו. אם הכול יהיה בסדר, אז כן״.
איך נשארים בן אדם עם כל הפוליטיקה הזו, הפעלת הכוח, המאבקים?
״אני איש של אנשים. אני מוביל אחרי אנשים עוד מתנועת הנוער. זה הדי,אן,איי שלי. אני אוהב אנשים. בלי אנשים אתה לא יכול לעשות את התפקיד הזה. זה לא ילך ממני, כי זה אני. וככה אני אעשה עד היום האחרון שלי פה.
״אנחנו מובילים בהסתדרות שינויים גדולים בהרבה תחומים – בתחום השירות לחבר, מועדני הצרכנות שלנו נאבקים ביוקר המחייה. אני הולך להשקיע עוד יותר במועדון ׳ביחד בשבילך׳, דרכו הצרכן חבר ההסתדרות יכול לצרוך במחיר הרבה יותר נמוך.
״הקמנו את רשת מועדני ׳Friends׳ (אולמות ׳מופת׳ בעבר). זו הצלחה מסחררת. פתחנו את זה במאי, ואנחנו כבר עם עשרות אלפי כרטיסים שנמכרו. אנחנו מביאים את התרבות לפריפריה במחירים שווים לכל נפש.
״בשבוע הבא אני נוסע להשקה של הצגה ראשונה בירוחם, ׳בוסתן ספרדי׳, יחד עם נעם סמל, מנכ״ל הבימה. זה חלק מהחזון שלי, להביא את השירותים לחבר. אנחנו ממשיכים כל הזמן להתרחב ולהתפתח״.
