בשש בבוקר, תחילת השבוע, ביחד עם הציפורים והחתולים, מתעורר המרכז המסחרי הוותיק בשכונת קריית יובל בירושלים; בין הפועלים הסינים, הערבים והאוקראינים שנעים בעייפות לאתרי הבנייה ואוספים לחמניות ליום עבודה, עומד מאיר בן לולו, בעל מאפיית קפה ומאפה הוותיקה ושוטף את הכניסה למאפייה. "מאפיה עובדת על רווח של 15% אבל כרגע אנחנו נמצאים על 8%", הוא מספר. "אנחנו מעלים מחירים לאט–לאט כי לאנשים מאוד קשה לשלם".
שיטת העלייה של בן לולו סלקטיבית, על פי מה שהוא מבין כצרכים הבסיסיים של תושבי השכונה. בגלל המלחמה באוקראינה, מחיר הקמח עלה בארבעת החודשים ב-60% בחודשים, השמן ב-50%. מחירי הדלק משכו את מחירי הסוכר והשומשום למעלה.
"אני לא יכול לעלות את מחיר המוצרים ב-50%, אני נמצא בלבה של שכונה פשוטה בירושלים, אנשים לא יכולים להרשות לעצמם כאלו עליות במחיר וגם אני לא יכול להרשות לעצמי שהם יברחו למשווקים הגדולים כמו רמי לוי ויוחננוף, שיכולים למכור לחם בשקל". בנוסף למחירי מרכיבי המזון, ההתייקרויות במחירי חשמל, שכירות מים ועוד מיסים, יצטברו ליותר מ-10% נוספים בהוצאות של בן לולו, אותם לא תכנן בתחילת שנת הכספים. על השלטים מעל הדלפק מדבקות עם מחירים חדשים מכסות מחירים ישנים. אותה התמונה בעמדות הבורקסים והלחמניות.
"הפיתות והלחמניות מקמח לבן, 50% מהמכירות היומיות שלי, אני מעלה בשיעור ממש מינורי. את העוגות ו"המותרות" העלנו ב-10%. אם המחירים ימשיכו לעלות, כמו שמבטיחים לנו הספקים, אז נצטרך לעלות עוד, על הכל".
בן לולו מרגיש שהשלטונות לא סופרים עסקים קטנים "אני עובד בעסק ומתפרנס ממשכורת. אם לוקחים לי מהרווח 30%-40% אני מרוויח פחות מ-7,000 ש״ח נקי, שזה פחות מהעובדים שלי. במצב כזה אתה נשלח רק לריבים בלתי פוסקים – מול הרשויות, מול ספקים, מול מי לא ובסוף, סוגרים. אני עסק בינוני, יכול לספוג את זה, אבל אם זה יימשך שנה – לא נשרוד״.
״מדינה בעודפים לא יכולה לעזור לעסקים שלה או להוריד את המע״מ?״
״בהתחלה האשם היה כמובן ליברמן", אומר שלום בן ישעיה – בעל הפיצוצייה במרכז המסחרי "הוא ייקר את המשקאות הקלים בגלל המס. אחרי זה כל האלכוהול נהיה יוקר יותר בגלל עלויות הייבוא ועליית מחירי החיטה. אחר כך הסיגריות וממתקים תוצרת חוץ, שזה גם קשור לייבוא". בן ישעיה רשם בחודשיים האחרונים עלייה של 10% ל 15% במחירים של רוב המוצרים אותם הוא מוכר.
"הדבר הראשון ששמתי לב אליו אלו הרגלי הקנייה – מתחילים לצמצם", הוא מספר. "אמא שקונה לילדים שלה קרטיב קרח במקום גלידת שמנת. פחות ממתקים לילדים. עשיתי חשבון, לפני שנה אפשר היה לקנות במשכורת ממוצעת 100 קופסאות סיגריות, היום רק 90".
בן ישעיה יושב בפיצוציה מעל ל-40 שנה, ועיניו כבר ראו הכל: לפחות שני משברים כלכליים גדולים ושתי אינתיפאדות. לפני 20 שנה, מחבלת התפוצצה בכניסה לשופרסל שצמוד לפיצוצייה שלו, ולטענתו "המצב בכללי מטריד אותי, אני לא חושב שהעסק שלי ייפול על זה אבל אם קונים פחות – מרוויחים פחות, שמעתי הבוקר ברדיו שהמדינה בעודפים. לראשונה מזה 15 שנה הכניסו יותר כסף מאשר הוציאו – יש עודף של 45 מיליארד ש"ח. למה זה לא יכול להיות מתורגם להורדה במס לעסקים או חלק מהמוצרים? אולי הורדה במע״מ אפילו, אני בטוח שאם הם רוצים – הם יכולים״.
״מנסים לצמצם בהוצאות כדי להצליח לשרוד ולקיים את העסק״
"המחירים ממש מכים בנו, זה התקופה הכי קשה שהייתה לנו בכל השנים שאנחנו פה", אומר אסף בצלאל, בעלי האטליז 'אסתי ובן' . צהריים, תחילת השבוע, הוא יושב בעסק שלו וממיין סחורה נכנסת, בחדשות דיווחו על הנחות מס לבשר מיובא, אבל לו זה לא עוזר, שכן אחד מסמלי הדגל של החנות הוא הבקר הישראלי.
"העלו לנו את השכר דירה של העסק ב-17%, מחירי הבשר העופות והדגים עלו משמעותית. אם היינו מוכרים 30 סטייקים בשבוע אנחנו מוכרים היום 4-3. אני לא יכול לעלות יותר מחירים, אנשים נרתעים".
בצלאל אמנם חייכן אך פסימי, לדבריו, אם המגמה תימשך כשנה, ללא התערבות כלשהי של השלטון, הוא לא יחזיק מעמד. "אנחנו חושבים כל הזמן על עוד אופציות – איך מגדילים את סל המוצרים, איך עושים שיתופי פעולה עם יצרנים ומשווקים אחרים – אני לא מפסיק לחשוב איך להזיז ולשנות, מוציא דברים מהמחסן, מנסה לאלתר איך אפשר לחסוך. את העובדים אני בינתיים מחזיק אבל גם זה נמצא בדיבור – אני לא רוצה לפגוע לא בהם ולא בשירות – אבל המחשבה על צמצום עולה כל הזמן".
״אנשים מסתובבים בחנות, שואלים מה המחיר ולא קונים״
"העליות הם פשוט בהכל, כולל העלייה בשכירות", אומר יששכר לוי, עובד ותיק בטמבוריה השכונתית. לפי הרישומים שלו, עליות המחיר בחנות שלו התחילו לעלות בקצב משמועתי עוד באמצע 2021, עם עליית מחירי מוצרי הבניין למיניהם, ובראשם – מוצרי הברזל. "זה לא רק תשומות הבנייה ומחירי הדירות – ברזל זה רוב האינסטלציה, שזה חלק גדול מהמכירות, ושם המחירים עלו במעל לשליש -אבל את הרוב אני סופג, נכון לכרגע".
רוב המוצרים שהוא מוכר, מיובאים, ועליות המחיר הגדולות רשם בעיקר הצבע – שהוא גם המוצר הנמכר ביותר של החנות. לוי מספר שהמשלוחים נהיו יקרים יותר בגלל מחירי הנפט. תמחור המוצרים המיובאים נעשה על פי נפח ולכן הצבא, שזול יחסית למוצרים אחרים בתחום הבניין, הפך, לאחר עלייה של כ-15% במחיר, ליקר. "דברים שהיו זולים ממש כמו פחים גדולים או כלי אחסון – קפצו בעשרות אחוזים בגלל ההובלה".
"זו תמונה שחוזרת על עצמה – אנשים מסתובבים בחנות, שואלים מה המחיר נעצרים לחשוב פעמיים – ולא קונים". את המחירים של המוצרים לאיטום לוי החליט להקפיא, למרות העליות – לטענתו המוצר פופולארי מאוד, כך שזה ממזער נזקים, אבל בשאר החנות הספיגה מכבידה ובחודש האחרון העבירה את החנות למינוס.
החנות ממשיכה להיות עמוסה בשעות הצהרים. "אין ברירה, נצטרך להתחיל להעלות מחירים בקרוב", אומר לוי. "אני לא בטוח בכלל מה מדינה יכולה לעשות, פעם זה הקורונה, פתאום המלחמה באוקראינה – זה משפיע הרבה. הברזל יקר ובגלל המלחמה, שלפי החדשות לא הולכת להסתיים בקרוב, יהיה יקר עוד יותר".