מספר דורשי העבודה המתייצבים בלשכות התעסוקה ירד בחודש יוני בכ-2.1 אלף איש, ירידה של 1.5%, כך דיווחה היום (שני) רשות התעסוקה. זאת לאחר שבחודש מאי עלה מספר דורשי העבודה המתייצבים בלשכות בכ-3.7% לעומת חודש אפריל.  בחודש יוני התמודדו תשעה דורשי עבודה בלבד על כל משרה שהייתה רשומה בשירות התעסוקה, זאת לעומת תחילת משבר הקורונה במרץ 2020, אז התמודדו כ-17 דורשי עבודה על כל משרה.

במהלך חודש יוני הצטרפו כ-27.7 אלף דורשי עבודה חדשים (לעומת 26.7 אלף במאי). סך הכל היו רשומים בלשכות התעסוקה 75.8 אלף תובעי דמי אבטלה, ו-61.6 אלף תובעי הבטחת הכנסה ו-5.7 אלף דורשי עבודה שאינם תובעים קצבה.

בשירות התעסוקה ציינו כי עיקר הירידה במספר דורשי העבודה ביוני הייתה ירידה של 1,600 תביעות להבטחת הכנסה, וכי מספר תובעי הבטחת ההכנסה ביוני היה  הנמוך ביותר מאז פרוץ משבר הקורונה וקרוב מאוד למספר שנרשם ערב המשבר.

בין אפריל ליוני נרשמה דווקא עלייה משמעותית במספר מבקשי העבודה בעלי משלחי היד הדורשים הכשרה – עליה של 6.7% במספר דורשי העבודה שהם הנדסאים וטכנאים, של 4.4% בדורשי העבודה שהיו מנהלים, ועליה של 3.1% במספר דורשי העבודה האקדמאים. מספר דורשי העבודה בקרב מפתחי תוכנה ומנתחי יישומים עלה בין אפריל ליוני ב-16.5%, מצב שניתן לייחס להאטה בענף ההייטק.

במהלך יוני נרשמה ירידה קלה במספר דורשי העבודה בכל קבוצות האוכלוסייה, אך המשמעותית ביותר נרשמה בקרב היהודים שאינם חרדים שעמדה על כ-2%, זאת לעומת ירידה שולית של כ-0.5% בקרב דורשי העבודה הערבים. שיעור דורשי העבודה מקרב אשכולות ההכנסה הנמוכים (1-3) עמד ביוני על 45%, ועודנו גבוה משמעותית משיעורם ביוני 2019 אשר עמד אז על 42.4%.

לראשונה מאז פרוץ המשבר, אין אף עיר עם שיעור דורשי עבודה הגבוה מ-10%. אולם, גם בחודש יוני, הערים בהן שיעור דורשי העבודה הוא הגבוה ביותר הן ערים ערביות או מעורבות – כאשר בדומה לחודש מאי, אום אל פחם מוסיפה להוביל את הרשימה עם 9.1% ואחריה רהט עם 8.8%. עם זאת, מבין 15 הערים המובילות, 8 הן יהודיות, 5 ערביות ו- 2 מעורבות.  במהלך חודש יוני, הירידות המשמעותיות ביותר במספר דורשי העבודה נרשמו באלעד (10.7%-), ביתר עילית (10.2%-) ובת ים (7%-).