ועדת השרים לענייני החברה הערבית אישרה אתמול (שני) את התכנית לחיזוק ופיתוח כלכלי-חברתי ליישוב ג'סר א-זרקא בעלות של כ-200 מיליון ש"ח ל-5 שנים (2022-2026) כ-165 מיליון ש"ח מתוך תקציב ההחלטה, הם במסגרת החלטה 550 והיתר מתוך תקציבי משרדי הממשלה השונים.

"ההחלטה היא פרי המאבק של המועצה והישוב במשך שנים לתקן את העוול", אומר סמי אלעלי ראש הוועד הציבורי בכפר, "אך לטעמי זה מאוחר יחסית. אנחנו במצב קטסטרופלי"

התוכנית לחיזוק ולפיתוח כלכלי-חברתי של ג'סר א-זרקא אושרה במסגרת החלטת ממשלה 550 לצמצום פערים בחברה הערבית, שבה נקבע כי תגובש תכנית לפיתוח והעצמה כלכלית של המועצה המקומית, אשר מטרתה להביא לפיתוח הרשות המקומית ולהשגת שיפור משמעותי באיכות החיים של תושבי הרשות המקומית. את ההחלטה הגישה השרה לשוויון חברתי, מירב כהן, והיא כוללת, לצד נושאי הגנת הסביבה, נושאי רווחה, תחבורה, חיזוק מוניציפלי, שיכון ודיור, תעסוקה, תקשורת, תיירות, חינוך, תרבות וספורט.

הכפר, השוכן לחוף הים, סובל ממחסור חמור בקרקעות ומתשתיות רעועות. הצפיפות בכפר היא 9,326 נפש לקמ"ר והוא היישוב הערבי הצפוף היותר בישראל. 15 אלף התושבים חיים בתחומי שטח השיפוט של הכפר, שמסתכם ב-1.61 קמ"ר, מרחב שבו ביישובים אחרים עם שטח שיפוט דומה, חיים בין 3,500 ל-7,000 בני אדם. שטח הכפר הכפר לא יכול להתרחב, היות והוא גובל מצפון בקיבוץ מעגן מיכאל ובשמורת נחל תנינים, מדרום בקיסריה וממזרח בכביש 2 (כביש החוף).  עם זאת, לצד אישור התכנית הציג משרד התחבורה תכנית להסטת כביש 2 מזרחה על מנת לאפשר בניית כביש גישה לכפר והגדלת שטח השיפוט, אך לדברי אלעלי, ייתכן שגם זה לא יספיק.

סמי אלעלי (צילום: אלבום פרטי)

"לא מתייחסים הרבה להרחבת הישוב", אומר אלעלי, "תכנית המתאר תקועה בגלל תקציבים והסטת כביש 2. צריך לשים דגש על הרחבת הישוב ל2030. הסטת הכביש תוסיף 230 דונם. זה הרחבת רצועת המצור. זה מספיק לשכונה או שתיים. אולי יבנו לנו בים כמו אבו-דאבי. התביעה שלנו היתה ל-2,000 דונם , זה ייתן מענה עד 2040. להרבה אין מגרש או דירה והם גרים עם ההורים, שוכרים או עוברים לואדי ערה. באופן מיידי צריך 500 יחידות דיור. במערב יש קרקעות מנהל חלק תיירות וחלק מגורים"

כמו כן הוצגה תכנית רשות הטבע והגנים לפיתוח גן לאומי משמורת נחל תנינים ועד חוף הרחצה של הכפר. הגן הלאומי יכלול כפר דייגים. "החלטת הממשלה מאפשרת המשך פיתוח של כפר הדייגים בג'סר א זרקא לטובת התושבים, כך שיהווה עוגן תיירותי ומקור הכנסה לרשות המקומית. תחושת השייכות של התושבים לכפר הדייגים ולמקום עתידה לשמר את הסביבה החופית" אמרה השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג.

"התכנית לבניית כפר הדייגים החלה ב-2015 במסגרת הפיכת רצועת החוף מנחל התנינים עד לחוף של הכפר לגן לאומי", מספר אלעלי, "הם קיבלו 22 מליון ₪ לפיתוח. התכנית הראשונה היתה להרוס את הקיים ולעקור אותנו מאה מטר מהחוף. אחרי מאבק שלנו הם הגישו תכנית חדשה שמשמרת את הקיים וכוללת  שיפור התשתית, חיבור הצריפים לתשתיות ופיתוח המעגנה. זה יהפוך לכפר תיירותי. אנחנו במשא ומתן מול רשות הטבע והגנים לעגן את הזכויות שלנו, שהפיתוח בשיתוף מלא עם הדייגים שיובילו את הפיתוח והמיזמים".

"המגורים הם במחיר למשתכן . זה לא מתאים למצב ולתרבות", מסביר אלעלי את חומרת המצב, "זה מדיר את הנזקקים בגלל התנאים אי אפשר לעמוד בהם. אנשים איבדו אמון, הזכאים לא יכלו להמשיך בגלל תנאי המימון הקשים. בסוף יקנו את הדירות אנשים מחוץ לכפר. זה יתרום לכפר, אבל צריך לפתור את המצוקה של הדיור שלנו".

אלעלי מספר כי מתוך 160 דירות פנויות בכפר, רק 60 דירות משווקות בשוק, כאשר 100 הנותרות משווקות במסגרת תכנית מחיר למשתכן ורק ב-30% מהן זכו תושבי הכפר. "אנשים כועסים ודורשים לעצור ולשנות את שיטת השיווק" הוא אומר.

אחוז הפשיעה בג'סר א-זרקא גבוה, כאשר היקף העבירות ל-1000 נפש גדול פי שלושה מהממוצע בישובים הערביים. ההכנסה החודשית הממוצעת בכפר עומדת על כ-6,900 לעומת שכר כמעט כפול של כ-12,600 בממוצע הארצי, מה שמציב את הכפר באשכול כלכלי חברתי 2. אך שיעור התמותה בו (8.92 ל-1,000 נפש) גבוה ב-60% ביחס לממוצע באשכול. שיעור הזכאים לבגרות הוא 37.5% לעומת 50.95% באשכול 2.

"ההחלטה היא בזכות ולא חסד" אומר אלעלי. "זהו תיקון חלקי לעוול. אנו צריכים פי שלוש או ארבע כדי להיות במצב דומה לאור עקיבא. הסמוכה. זה צעד ראשוני וטוב. אנו בתקופת בחירות. אנו יודעים מנסיוננו שלפעמים אחרי בחירות הכל מתאדה. זה החשש שלנו שיישמו באופן חלקי את התכנית ויכשילו את זה בשנים הבאות. אני ממקווה שהתכנית תיושם עד הסוף".