שר האוצר אביגדור ליברמן ביקש מראשי הבנקים בישראל להמשיך בקשרים עם בנקים ברוסיה למרות העיצומים הבינלאומיים שהוטלו עליהם, על מנת להמשיך את העברת תשלומי הפנסיות ליוצאי חבר העמים שמתגוררים בישראל. העיצומים שהוטלו על בנקים ומוסדות פיננסיים ברוסיה בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה, ולהם שותפה ישראל, שיבשו את העברת הכספים למעל 50 אלף פנסיונרים שעלו מחבר העמים.
הרקע לפגישה הוא ככל הנראה שיבושים בהעברת הפנסיות המשולמות על ידי הפדרציה הרוסית לחשבונות הבנק הישראלים, שהתחילו מאז כניסתן של הסנקציות הבין לאומיות על המערכת הפיננסית של רוסיה, ובינהן הוצאת המערכת הבנקאית ברוסיה ממערכת ה-SWIFT שמנהלת את ההתקשרויות בין בנקים בעולם, וסנקציות פרטניות על הבנקים הגדולים במדינה.
שיתוף הפעולה הסוציאלי בין ישראל לרוסיה מתקיים מכוח הסכם שנחתם ביוני 2016 בין ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו לנשיא רוסיה ולדימיר פוטין. בעקבות ההסכם החל תהליך הקמת מערכת להעברת פנסיות לגמלאים שעלו לארץ עד שנת 1993. גמלאים אלו חיו בתקופת השלטון הקומוניסטי בברית המועצות ולא היה להם חסכון לפנסיה.
לפי הערכות, מתוך 190 אלף הגמלאים יוצאי ברית המועצות בישראל, כ-50 אלף זכאים לקצבה. באוקטובר 2017 החלה העברת הכספים מרוסיה לישראל, לאחר ששר הרווחה חיים כץ ומקבילו הרוסי, חתמו ביולי של אותה שנה על אגרת המסכמת את סעיפי ההסכמה בין ישראל לרוסיה. סכום ההעברות עומד על כ-300 שקלים בחודש לכל פנסיונר.
דרישתו של ליברמן מהבנקים תהיה לייצר ערוצים פעילים למעבר הכספים מרוסיה לארץ, שנעשים על ידי תשלומים ישירים ממשרד הרווחה הרוסי למדינה ומשם לפנסיונרים. המהלך יזכה ככל הנראה להתנגדות מטעם הבנקים, מכיוון שהוא חושף אותם לסכנה בכל הקשור להתקשרויות עתידיות עם בנקים בארה"ב ואירופה. עם זאת, בנק ישראל, הרגולטור של הבנקים בישראל, לא אסר עליהם במפורש לנהל קשרים, ישירים או עקיפים, מול בנקים ברוסיה. בתחילת יוני פרסם בנק ישראל מסמך המפרט את הסכנות השונות בהתקשרויות מול מדינות תחת סנקציות, אך השאיר את האחריות בידי הבנקים כיצד, אם בכלל, להמשיך בהתקשרויות.
נכון להיום יכולים לקוחות פרטיים בארץ ובעולם לנהל קשרים פיננסיים מול רוסיה, בהתאם למדיניות הבנק בו הם מנהלים את החשבון. זאת פרט להגבלות שנוצרו בתשלומים נקובים ברובלים, איתם לא עובדים הבנקים בישראל, והם מקשים על עולים חדשים ותושבים ישראלים עם עסקים ברוסיה להמשיך לבצע העברות. אך בסוגיית הפנסיות המצב שונה, שכן מדובר בעסקה בין אזרחים פרטיים מול כספים של ממשלת רוסיה, בתיווך בנקים רוסים, מצב שמגביר את הסיכון של הבנקים הישראלים להיכנס לרשימה השחורה של המערכות הפיננסיות במערב בטענה לשיתוף פעולה עם מוסדות פיננסיים ברוסיה.
בבנק ישראל אמרו בתגובה לפרסום הפגישה: "המפקח על הבנקים הציג את תהליך פתיחת חשבון וקליטת כספים של תושבי חוץ באשר הם במערכת הבנקאות הישראלית, וזאת בכפוף להוראות הרגולציה הישראלית, ובדגש על התאמה לחוק איסור הלבנת הון ומימון טרור וניהול הסיכונים של הבנקים המסחריים. הרגישות והחשיבות ברורים לפיקוח על הבנקים ולמערכת הבנקאית, וזו פועלת ברגישות והכל בכפוף למסגרת החוקית והרגולטורית.
"בכל מקרה יודגש ויובהר כי בנק ישראל והמערכת הבנקאית לא יאפשרו עקיפת הסנקציות הבין לאומיות בהקשר של כספים מרוסיה או מכל מקור אחר, וכל תהליך שייבחן על מנת לסייע לאזרחים המתקשים בהעברת כספיהם למערכת, בין אם כספי פנסיה או רכוש לצרכי עלייה, יהיה בכפוף לעמידה והלימה לסנקציות שהושתו בנושא זה.״
