בין מאות המורות, הגננות והאמהות שהפגינו אמש (שלישי) מול מעון ראש הממשלה יאיר לפיד ברחוב בלפור בירושלים עמדה רויטל חזם, סגנית מנהלת בית הספר היסודי 'קשת תלפז' בירושלים ומחנכת כיתה. "אני רוצה שיקשיבו לזעקה שלנו", היא אומרת ל'דבר'. אחרי 26 שנה במערכת החינוך ותואר שני, חזם מרוויחה 10,000 שקלים בחודש במשרת אם. היא מודאגת מנטישת מורים עקב השכר הנמוך, ומחוסר ההערכה שהוא משקף לעשייה החינוכית האינטנסיבית של המורים.

שלושה שבועות לתוך חופשת הקיץ, ומאבק המורים להעלאת שכרם לא עוצר. באין אפשרות לשבות, הסתדרות המורים מתמקדת בהפגנות מול מעון ראש הממשלה שזה עתה נכנס לתפקידו, יאיר לפיד, מתוך תפישה שרק התערבותו תוכל לדרבן את האוצר להגיע להסכמות עם הארגונים. לדברי הסתדרות המורים, למרות הצהרתו של לפיד על כך ששוחח עם שר האוצר אביגדור ליברמן, מאז תחילת חופשת הקיץ לא התקיימה אפילו פגישת משא ומתן אחת.

מורות וגננות מסניפי נצרת, אשדוד וירושלים של הסתדרות המורים מפגינות מול מעון ראש הממשלה יאיר לפיד ברחוב בלפור בירושלים (צילום: מיכל מרנץ)

שעות לפני ההפגנה הודיעה מזכ"לית הסתדרות המורים יפה בן דוד על עיצומים בהיערכות לפתיחת שנת הלימודים, במסגרתם המורים לא יגיעו לימי ההיערכות.

מדי ערב בשבועיים האחרונים מגיעות אל המדרכה הצנועה בבלפור עשרות ומאות מורות וגננות, מכל רחבי הארץ, להפגנות מחאה שעצרו רק ליומיים בגלל ביקור נשיא ארה"ב ג'ו ביידן. בכל יום מגיעות למקום חברות מסניפים אחרים של הסתדרות המורים, על פי סבב שנקבע מראש. אתמול היו שם חברות הסניפים של אשדוד, ירושלים ונצרת. הן הרעישו עם דרבוקות וכלי נגינה, וקראו לעבר ראש הממשלה 'יאיר, יאיר תתעורר החינוך שווה יותר' ו'בושה! בושה! בושה!'. בפעמיים בהן חסמו את הכביש, הן קיבלו תגובות אוהדות מהנהגים במכוניות. גם חגית משה, סגנית ראש עיריית ירושלים ומחזיקת תיק החינוך בעירייה, הגיעה להפגנה לתמוך ולהזדהות.

"יש ימים שאין זמן לשירותים"

חזם מרגישה שהציבור לא מבין איך נראית עבודת המורים בפועל. "קצב העבודה שלנו אינטנסיבי, יש ימים שאין זמן לשירותים", אומרת חזם, "ההפסקות שלך מיועדות למציאת פתרונות בשביל התלמידים שלך. מעבר לכך, אחרי יום הלימודים בשלוש את עובדת גם בבית, מכינה שיעורים, בודקת מבחנים מדברת עם הורים. זה לא נגמר, והשחיקה גדולה. הדרישות מאתנו רק הולכות וגדלות, ואולי בצדק, אבל לצד זה יש חוסר הערכה כלפינו מהציבור, ומדברים רק על החופשות שלנו, שהן אוויר לנשימה בשבילנו".

רויטל חזם. "הפסקות שלך מיועדות למציאת פתרונות בשביל התלמידים שלך" (צילום: מיכל מרנץ)

לדברי חזם, העבודה השוחקת והשכר הנמוך יוצרים תנועה של מורים אל מחוץ למערכת החינוך. "שש מחנכות עזבות את בית הספר השנה, ואני לא מכירה בית ספר שלא חסרות בו מחנכות או מורות מקצועיות".

לפי הסתדרות המורים, החוסר במורות הוביל את משרד החינוך להורות למנהלים לשבץ מורה אחת לחינוך של שתי כיתות. חזם מקווה שבבית הספר שלה לא יצטרכו להגיע למצב כזה, "אבל ייתכן שבקצה הזה לא תהיה ברירה, כי את שנת הלימודים נצטרך לפתוח. אין ספק שכך או אחרת, זה יבוא על חשבון התלמידים".

"בחרתי להיות גננת מתוך שליחות, אבל המשכורת מבזה אותי ואת הבחירה שלי במקצוע"

לצדה של חזם עומדות הדס וליטל, שתיהן גננות מאשדוד, שש שנים במערכת החינוך. "השארתי את הילד הקטן שלי בן השלוש בבית כדי להגיע היום", מספרת הדס, "אני וונדר וומן, מנהלת את הצוות שלי, דואגת לציוד בגן, בקשר עם ההורים וכמובן אחראית על 35 ילדי הגן שהם ילדים טהורים. אני נלחמת להגיע לגן כי אני מאמינה במה שאני עושה. בחרתי להיות גננת מתוך שליחות, אבל המשכורת מבזה אותי ואת הבחירה שלי במקצוע".

הדס (מימין) וליטל, גננות מאשדוד, בהפגנת המורים בבלפור. ליטל: "אני גננת באהבה ענקית, אבל המשכורת לא שווה. אם נלך להייטק נשיג יותר" (צילום: מיכל מרנץ)

ליטל מתוסכלת מההשקעה הגדולה שלה בלימודים ובהכשרה לעומת השכר. "אני גננת באהבה ענקית, אבל המשכורת לא שווה. אם נלך להיי טק נשיג יותר. אני מלצרתי המון בשביל התואר שלי, למדתי קשה מאוד ארבע שנים, אבל התואר הנחשק הפך לנשחק. נקווה בעזרת השם למחר טוב יותר."

"הצלחתי למלא אוטובוס שלם בחופשה, אנשים רוצים לבוא"

לריסה למשוב, מורה ותיקה ויו"ר סניף אשדוד של הסתדרות המורים, מספרת על התגייסות גבוהה של המורות בסניף למאבק. "הצלחתי למלא אוטובוס שלם בחופשה", היא אומרת, "אנשים רוצים לבוא".

למשוב עובדת 28 שנים כמחנכת ומורה למתמטיקה במשרה מלאה. עם תואר שני ודרגה 9, הגבוהה ביותר, היא משתכרת 14 אלף שקלים בחודש ברוטו. למרות שביחס למורים מדובר בשכר גבוה יחסית, היא תעזוב בסוף השנה הקרובה את מערכת החינוך. "זו השנה האחרונה שלי כי מהמשכורת הזאת אי אפשר להתפרנס. הדרישות מאיתנו רק הולכות וגדלות, והמשכורת לא גדלה בהתאם. זה הפסד לתלמידים, להורים ולמערכת כולה, כי יש לי הרבה ניסיון".

לריסה למשוב, יו"ר סניף אשדוד בהסתדרות המורים. "הדרישות מאיתנו רק הולכות וגדלות, והמשכורת לא גדלה בהתאם" (צילום: מיכל מרנץ)

לדבריה, זו לא הפעם הראשונה שמשרד האוצר פוגע במורים, במקום להעריך את עבודתם. "עבדנו קשה מאוד בזמן הקורונה בין אם בבניית השיעורים מחדש לגמרי או בתרגול הנחיות שמשתנות חדשות לבקרים. ומה משרד האוצר רצה? לקצץ לנו את השכר ב50% כי היינו בבית. זה ממש זלזול".

"הצפיפות ותנאי העבודה לא מאפשרים לתת יחס ראוי לילדים"

סאלם נסאר, מורה למוזיקה 24 שנים בכיתות א'-ב' ורכזת שכבה בריינה, מרוויחה 9,500 ש"ח נטו בחודש. לדבריה, "באנו להגיד שמגיעה לנו העלאת שכר, ואנחנו צריכות את הזכויות שלנו". היא פעילה בסניף נצרת בהסתדרות המורים, ומספרת שלצד המורות והגננות מהאזור הגיעו גם אמהות לתלמידים שתומכות במאבק המורים: "הן מבינות את החשיבות".

סאלם נסאר, מורה מריינה. "באנו להגיד שמגיעה לנו העלאת שכר, ואנחנו צריכות את הזכויות שלנו" (צילום: מיכל מרנץ)

"בגילים האלו העבודה שלנו מאוד קשה", אומרת נסאר,  "צריך לעקוב אחרי התפתחות של כל ילד. לצערי, הצפיפות ותנאי העבודה הנוכחיים שלנו לא מאפשרים לנו לתת את היחס הראוי לילדים."

מנצרת הגיעה להפגנה גם זינה, מורה לחינוך מיוחד מנצרת. אחרי 25 שנות עבודה, היא מרוויחה 8,000 שקלים בחודש. "המורה הוא הבסיס למדינה. הוא זה שמלמד את הרופא ואת המהנדס, והוא הבסיס."

ריסן, מורה מריינה, בהפגנת הסתדרות המורים בבלפור. "יש לי ילדים ואני רוצה לפרנס אותם" (צילום: מיכל מרנץ)

ריסאן, מורה לעברית בבית הספר היסודי ריינה ב' עם שלוש שנות ותק, משתכרת 6,000 שקלים בחודש, "תלוי בכמות השיעורים שאני עושה". המסר שלה לראש הממשלה, יאיר לפיד, הוא פשוט וברור. "הגעתי היום כי המשכורת לא מספיקה. יש לי ילדים ואני רוצה לפרנס אותם."