בית המשפט העליון קבע היום (חמישי) כי לא נפל פגם חוקתי בהסדר המאפשר לשלול את אזרחותו של מי שביצע מעשה שיש בו משום הפרת אמונים למדינת ישראל, כגון מעשה טרור, מעשה המהווה בגידה או ריגול חמור, או רכישת אזרחות של זכות לישיבת קבע במדינה עוינת או בשטח עוין.
בקביעת בית המשפט הודגש כי הדבר תקף גם אם כתוצאה משלילת אזרחותו הוא נותר חסר אזרחות כלשהי, ובלבד שבמקרה כזה תפורש חובתו של שר הפנים ליתן לאותו אדם "רישיון לישיבה בישראל" – כמורה על הענקת מעמד של תושבות קבע או מעמד ייעודי קבוע אחר.
שופטי ההרכב כללו את הנשיאה חיות, המשנה לנשיאה (בדימ') הנדל, המשנה לנשיאה פוגלמן והשופטים עמית, סולברג, ברק-ארז וברון.
השופטים עמדו על היותה של הזכות לאזרחות כחשובה, אך סברו כי במקרה בו הפגיעה נעשית לשם הגשמת תכלית ראויה – הצגת מסר הצהרתי ברור וחד משמעי של התנערות המדינה ממי שהפר את חובת האמונים הבסיסית ביותר שלו כלפיה.
בית המשפט העליון ביטל גם שני פסקי דין של בתי המשפט לעניינים מנהליים אשר דנו בבקשות לשלילת אזרחות, וזאת בשל פגמים מהותיים שנפלו בהן כבר בשלב הגשת הבקשות. מדובר בדחיית ערעור שהגישו ארגוני זכויות אדם נגד החלטת שר הפנים אריה דרעי לשלילת אזרחות של שני אזרחים ערבים שהורשעו בעבירות טרור.
השופטים קבעו שנפלו פגמים מהותיים בהליכים אלה כבר בשלב הגשת הבקשות לביטול אזרחותם, ולכן ביטלו את ההחלטה בעניינם, אך שרת הפנים איילת שקד תוכל להגיש מחדש את הבקשות לשלילת האזרחות.
חלק משופטי ההרכב אף התמקדו בכך שהבקשות הוגשו לבית המשפט לעניינים מנהליים, אף שניתן היה להגישן במסגרת ההליכים הפליליים שהתנהלו נגד השניים.
