הגמלאים נפגעו יותר מהעלייה ביוקר המחיה, לפי מחקר חדש שערך מכון מאקרו עבור הסתדרות הגמלאים. העלייה בהכנסות של גמלאים נמוכה משמעותית מהעלות של סל הצריכה שלהם.

המחקר בחן את סל הצריכה הספציפי שמאפיין גמלאים, בהשוואה לזה שמאפיין את האוכלוסייה הכללית, ומצא שבין ינואר 2014 לינואר 2022 עלה מחיר הסל הממוצע לגמלאים בכ-5%, בעוד מדד המחירים עלה ב-3%.

הוצאות הדיור שהתייקרו ב-16% בתקופה זו מהוות עבור הגמלאים (נכון ל-2019) 27.33% מסל הצריכה, לעומת 22.26% מסל הצריכה של האוכלוסייה הכללית. הוצאות התחבורה והתקשורת, שדווקא הוזלו ב-6.5% בתקופה זו, מהוות עבור גמלאים 16.12% מסל הצריכה, בעוד עבור האוכלוסייה הכללית הן מהוות 19.33%. בין היתר הצביעו החוקרים על כך שגמלאים נדרשים להוצאות נוספות בגין עזרה בבית והוצאות בריאות.

ב-2019-2014 עלתה ההכנסה הממוצעת של גמלאים בישראל ב-9.5% בלבד, בעוד ההוצאה הממוצעת שלהם על תצרוכת עלתה בכ-58%.

להעלות את הקצבה, ולהצמידה למדד מיוחד

עוד מצא המחקר שהכנסות הגמלאים בישראל מפולחות מאוד. 21% מהגמלאים נהנים מהכנסות במקביל מכלל הערוצים, עבודה, הון, פנסיה וקצבאות, ומעלים בשיעור ניכר את ההכנסה הממוצעת של הגמלאים לכ-12 אלף שקלים בממוצע.

לעומתם, כ-400 אלף גמלאים, כ-35%, מתקיימים מ-5,819 שקלים בחודש בלבד, שמגיעים מפנסיות ומקצבאות. עבור גמלאים רבים בעשירונים התחתונים, שלא נהנים מהכנסות מהון ומעבודה, ההכנסה מפנסיות ומקצבאות היא זעומה. הכנסתם החציונית של גמלאים אלו היא 6,035 שקלים בלבד, בעוד הוצאתם הממוצעת עומדת על 12,172 שקלים. כוח הקנייה של גמלאים אלו, שמהווים חלק משמעותי מהגמלאים, נשחק לאיטו, מכיוון שההוצאה הממוצעת לתצרוכת עולה, בעוד משכורתם נשארת זעומה.

בדיקת שיעור ההוצאות החודשיות מההכנסה החודשית מפנסיה ומקצבאות מלמדת שדווקא בעשירונים התחתונים, שתלויים יותר בהכנסה מפנסיה וקצבאות, שיעור ההוצאה מההכנסה הוא הגבוה ביותר.

לפיכך, ממליץ מכון מאקרו על העלאת סכום קצבאות הזקנה כך שיעמדו על סכום שמאפשר מחיה בכבוד – 7,780 שקלים לזוג ו-4,668 שקלים ליחיד (בהתאם למסקנות ועדת שישנסקי), וכן על הצמדתו למדד מחירים שמותאם לסל הצריכה של גמלאים, במקום למדד הכללי.