הטמפרטורות במזרח התיכון עלו מהר יותר מאשר הממוצע העולמי בשלושת העשורים האחרונים. המשקעים פחתו, ומומחים מעריכים שהבצורות ייהפכו להיות חמורות ושכיחות יותר.

המזרח התיכון הוא אחד מהאזורים הפגיעים בעולם להשפעותיו של שינוי האקלים, וחלק מההשלכות כבר מורגשות בו.

בעיראק סופות חול קשות היכו בערים השנה, שיתקו את המסחר וגרמו לאלפים להתאשפז בבתי החולים. מליחות הקרקע בנייל דלתא במצרים מאכלת את שטחי המרעה. באפגניסטן הבצורת גרמה לצעירים לעזוב את כפריהם ולחפש עבודה. בשבועות האחרונים, הטמפרטורות בחלק מהאזור הגיעו ל-50 מעלות.

הוועידה השנתית של האו"ם לשינוי האקלים תיערך השנה במצרים בנובמבר, ותשים זרקור על האזור. ממשלות מרחבי המזרח התיכון חשות את הסכנה מפני שינוי האקלים, ובעיקר את הנזקים שהוא כבר גרם לכלכלות שלהן.

"אלה לא השפעות שנרגיש עוד 9 או 10 שנים", אומרת למה אל האטו, יועצת לענייני סביבה שעבדה עם הבנק העולמי והתמחתה במזרח התיכון ובצפון אפריקה. "אנחנו רואים את נזקי האקלים ממש מול עינינו. יותר ויותר מדינות מבינות שהן חייבות לפעול".

המזרח התיכון יבקש סיוע בהתמודדות עם נזקי האקלים

מצרים, מרוקו ומדינות נוספות באזור החלו לקדם פרויקטים של אנרגיה ירוקה. אבל המאמץ העיקר של ועידת האקלים יהיה לגייס מימון בינלאומי למדינות אלה, שיסייע להן להתמודד עם נזקי האקלים.

אחת הסיבות לפגיעות של המזרח התיכון היא שגם במצב נורמלי, אין בו מספיק מים למיליוני האנשים שחיים בו. נוסף על כך, הממשלות באזור מוגבלות ביכולת ההסתגלות שלהן, לפי דו"ח של קרן המטבע הבינלאומית. הכלכלה והתשתיות חלשות, ואין אכיפה מספקת של ההגבלות על זיהום האוויר. העוני פושה בכל מקום, ולממשלות חשוב יותר ליצור עוד משרות מאשר לשמור על הסביבה. ממשלות אוטוקרטיות, כמו במצרים, מגבילות את החברה האזרחית, מה שמקשה לגייס את הציבור לנושאים סביבתיים ואקלימיים.

בינתיים, המדינות המתפתחות מפצירות במדינות המזרח התיכון לצמצם את הפליטות, אף שהן בעצמן לא עושות זאת.

משבר האקלים עלול ליצור משבר חברתי

האיומים ממשיים. האזור מתחמם ומתייבש, והאו"ם התריע שהיבול עלול להיחתך ב-30% עד 2025. התמ"ג באזור צפוי לרדת ב-6%-14% עד 2050 בגלל מחסור במים, לפי הבנק העולמי. במצרים המשקעים ירדו ב-22% ב-30 השנים האחרונות, לפי נתוני הבנק.

בצורות צפויות להיות תדירות יותר וחמורות יותר. המזרח התיכון סבל מהבצורת הקשה ביותר ב-900 השנים האחרונות, לפי נאס"א, ומדינות כמו סוריה ולבנון, שבהן החקלאות תלויה במי גשמים, ספגו מכה קשה ביותר. הביקוש למים בירדן ובמפרץ הפרסי מרוקן את האקוויפר. בעיראק, העלייה ביובש גרמה להתגברות של סופות החול.

בינתיים, התחממות המים והאוויר גורמת ליותר ויותר אירועי מזג אוויר קיצוניים והרסניים, בהם שיטפונות קטלניים שהיכו בסודאן ובאפגניסטן. נזקי האקלים עלולים לגרום גם למצוקה חברתית. רבים מהאנשים שאיבדו את פרנסתם בחקלאות או בתיירות יעברו לערים כדי לחפש עבודה, אומר קארים אלג'נדי, עמית שותף בבית חת'ם וחוקר במכון המזרח התיכון. זה יגרום לאבטלה בערים אלה לעלות, יעמיס על שירותי הרווחה, יגביר את המתחים החברתיים ויפגע בביטחון, אומר אלג'נדי.

התאמתן של התשתיות והכלכלות לנזק הצפוי עלול להיות יקר מאוד, שווה ערך ל-3.3% מהתמ"ג של האזור מדי שנה בעשור הקרוב, לפי הערכות קרן המטבע. התקציב צריך להיות מושקע בתשתיות מים יעילות יותר, בשיטות חקלאיות חדשות, בבנייה בטוחה, בחיזוק רשת הביטחון החברתית ובקמפיינים להעלאת מודעות.

"המדינות העניות לא תרמו לשינוי האקלים, אבל הן אלה שסובלות ממנה"

מדינות המזרח התיכון ושאר המדינות המתפתחות ינסו בוועידת האקלים לשכנע את ארצות הברית, אירופה וכלל המדינות המבוססות לקיים את התחייבויותיהן ולסייע להן כלכלית. עד כה, המדינות המפותחות לא עמדו בהתחייבויות אלה. נוסף על כך, רוב הכסף שהועבר הושקע במדינות עניות יותר, שניסו לצמצם את פליטות גזי החממה.

הוועידה השנה תתמקד בקיום ההתחייבויות, לפי גורמים מהאו"ם, ממצרים המארחת ומקרב פעילי אקלים. המאמץ המשותף נועד לגרום למדינות לעמוד ביעדים שהציבו לצמצום פליטות, ואף להציב יעדים שאפתניים יותר, שכן מומחים טוענים שהיעדים שהוצבו לא מספקים.

המדינות המתפתחות ידרשו שהמדינות העשירות יתחייבו להעביר להן סיוע של 500 מיליארד דולר בחמש השנים הקרובות, ויבטיחו שהכסף יושקע בהסתגלות ולא בהקלה.

האירועים בעולם, עם זאת, מאיימים לגנוב את המומנטום מהוועידה. הזינוק במחירי האנרגיה והמלחמה באוקראינה גרמה לחלק ממדינות אירופה לחזור להפקת אנרגיה מפחם, אף שלדבריהן זהו צעד זמני בלבד. גם במזרח התיכון יש כמה מדינות שנסמכות על דלקים מאובנים, בהן ערב הסעודית והמפרץ הפרסי, וכן מצרים, שמרחיבה את השימוש בגז מחצבים.

האינפלציה המתמשכת והמיתון האפשרי עלולים לגרום למדינות להסס לפני שהן מתחייבות להשקעה כלכלית בסביבה.

אל חאטו מזכירה שאף שמדינות אפריקה, המזרח התיכון והעולם המתפתח לא תרמו רבות לשינוי האקלים, אבל הן אלה שסובלות ממנו. "אנחנו צריכים לדבר על מימון להסתגלות", אמרה, "להסתגל לבעיה שלא הם גרמו".