דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום ראשון י' באב תשפ"ב 07.08.22
26°תל אביב
  • 21°ירושלים
  • 26°תל אביב
  • 24°חיפה
  • 25°אשדוד
  • 24°באר שבע
  • 33°אילת
  • 25°טבריה
  • 19°צפת
  • 25°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
חינוך

ניתוח / הפערים בין האוצר למורים גדולים ומהותיים; במרכזם: מבנה השכר

שכר המורים המתחילים לא מוסכם בין הצדדים, אבל המחלוקת העמוקה יותר נוגעת לשכר המורים הוותיקים | באוצר רוצים לשטח את עקומת הגידול בשכר המורות הוותיקות: צמצום של עד פי 5 בתוספות השכר

הפגנת הסתדרות המורים במוזיאון תל אביב. מערכת החינוך היא לא תוכנית טלוויזיה בפריים טיים (צילום ארכיון: תומר נויברג, פלאש 90)
אסף צבי

העימות האחרון בין הסתדרות המורים למשרד האוצר, שנחשף אתמול (ב׳), לאחר פרסום הצעת האוצר בתקשורת, חושף את אחד מסלעי המחלוקת הקשים בין הצדדים: שכר המורים הוותיקים. סוגייה שנוגעת במבנה השכר של המורים, שמבוסס על ותק ודרגות. גם על שכר המורים המתחילים עוד אין הסכמה. אלו הפערים בין עמדת האוצר והמורים:

שכר המורים המתחילים: עלייה משמעותית, פחות מדרישת המורים

באוצר מיהרו לפרסם לכלי התקשורת את הצעתם החדשה לשכר המורים, תוך הבלטה של עליות השכר המרכזיות שהציעו, שממוקדות במורים המתחילים: העלאה של 30% בשכרם כך שיעמוד על 9,000 שקלים במקום 5,800 שקלים כיום. בהסתדרות המורים לא נסוגים מדרישתם לשכר התחלתי של 10,000 שקלים, והמזכ"לית יפה בן דוד אמרה שהדרישה בעינה עומדת.

מענק שימור: מזמין את המורים ללמד 3 שנים בלבד

הצעת האוצר כוללת מענק שימור בסך 18 אלף שקלים לאחר שלוש שנות עבודה. היא הופכת את מערכת החינוך לאטרקטיבית עוד יותר למורים חדשים, אך משמרת ואף מעצימה את הבעיה הקיימת גם כיום במערכת החינןך: חוסר ההתמדה של מורים במערכת, שמורים חדשים רבים עוזבים אותה לאחר שלוש שנים. המענק בפני עצמו יכול להיות חיובי ורצוי, אך ללא מענקי התמדה נוספים בהמשך, ולאור הפגיעה בעליות השכר של מורים ותיקים, המשמעות של מתן המענק היא תחלופה של מורים חדשים במערכת ולא שימור מורים שנכנסים אליה.

הגדלת גמולי תפקיד

ההצעה כללה גם הגדלה ב-90% לגמולי התפקיד, כך שיעמדו על 1,100 שקלים בחודש, עבור תפקידי ליבה נוספים שמבצעים מורים רבים כמו חינוך כיתה או ריכוז שכבה, תוספת שמשקלה גבוה עבור מורים מתחילים שמבצעים תפקידים אלו. באוצר מציעים שהתוספת הזו תהיה שקלית, כך שהיא תהיה משמעותית למורים צעירים, אך בעלת משקל נמוך בהרבה למורים ותיקים ביחס למצב כיום, שבו התוספת היא אחוזית ויכולה להגיע אצל גם ל-1,300 ש"ח אצל מורים ותיקים. כלומר, למורה ותיקה יהיה כדאי פחות לקחת על עצמה תפקידים נוספים.

שכר המנהלות יעלה, אבל מנהלות בתי ספר גדולים לא ייהנו מכך

עוד כללה ההצעה עלייה של 18% בשכר המנהלות. אך מה שמשרד האוצר 'שכח' לספר הוא שהעלייה תצמצם מאוד את התוספת שכיום זכאים לה מנהלי בתי הספר הגדולים. כיום שכר המנהלות נקבע לפי ארבע דרגות (שמושפעות מוותק ומהכשרה), ומשמונה רמות 'מורכבות', שמחושבות לפי מספר הכיתות בבית הספר ומשתנים נוספים.

לפי טבלת השכר הנוכחית, מנהלת מתחילה (דרגה א') של בית ספר ברמת המורכבות הנמוכה משתכרת 13,953 שקלים, בעוד מנהלת בית ספר ברמת מורכבות גבוהה משתכרת 17,575 שקלים – הפרש של 3,600 שקלים (כ-500-600 שקלים לכל רמת מורכבות). לפי הצעת האוצר, מנהלת מתחילה תשתכר 18,000 שקלים, וההפרשים לפי רמות המורכבות צפויים להיות קטנים בהרבה מהמצב כיום. התוצאה היא שמנהלות בתי הספר המורכבים יותר ימצאו את עצמן עם עלייה קטנה בהרבה בשכר.

לוח החופשות: המורים בבתי ספר שלא מלמדים בשישי ייפגעו

באוצר הציעו גם לערוך שינויים בלוח החופשות: החלפת ימי החופשה של 3 ימי אסרו חג, ל"ג בעומר ותענית אסתר לימי שישי סמוכים, והקטנת פער של 3 ימים נוספים על ידי קיצור החופשה שלפני חג הפסח והעברת הימים לגשר בין יום כיפור לסוכות. אלו שינויים בהיקף קטן בהרבה ביחס להצעה שהכריז עליה האוצר מלכתחילה – ביטול החופש הגדול ביולי והעברתו לתקופת חגי תשרי, והפיכת חלק מימי האסרו חג לימי בחירה. עם זאת, מורים בבתי ספר בהם לא מלמדים בימי שישי ייפגעו מהעברת ימי האסרו חג לשישי, שמשמעותו בפועל היא צמצום ימי החופשה שלהם.

בהסתדרות המורים מסרבים לדון כרגע בשינוי ימי החופשות עד להחלטה על שינויים נרחבים יותר בחופשות העובדים במשק.

הרחבת סמכויות המנהלים: בזמן מחסור אדיר במורים, מקלים על הליך הפיטורים

ההצעה כוללת גם מהלך שהסתדרות המורים התנגדה אליו בעבר – הרחבת סמכויות המנהלים לתגמל מורים (באמצעות גמול תפקיד נוסף בסך 600 שקלים בחודש), לפטר אותם או לעכב מתן קביעות. ביחס לגמול הנוסף, בהסתדרות המורים אומרים שלא ברור כרגע האם מתן הגמול ייתן למורה עוד שעות עבודה כדי לבצע את אותו תפקיד ייחודי שיינתן לו. ללא שעות, מדובר בתוספת עומס לעבודה ולא ב'בונוס' כפי שהוא הוצג על ידי האוצר.

ביחס להקלה על פיטורי מורים, באוצר מהדהדים בשנים האחרונות את האג'נדה של פורום קוהלת לפיה ה-בעייה של מערכת החינוך היא הליך פיטורי המורים, שכולל גם ועדה פריטטית עם האיגודים המקצועיים.

בפועל, גם אם נדרשים שינויים מסוימים בתהליך, לא ברור מדוע באוצר מבקשים דווקא כשחסרים במערכת החינוך אלפי מורים להתעקש על פיטורי מורים, במקום מנגנונים אחרים למורים שאינם מתאימים לתפקיד כמו פרישה מרצון או העברה לתפקיד אחר.

מ-50% ל-70%: העלאת היקף המשרה המינימלי למורים חדשים

מרכיב נוסף בהצעה הוא העלאת היקף המשרה המינימלי למורים חדשים מ-50% ל-70%. זאת מכיוון שבמקרים רבים, מורים חדשים אינם מקבלים את מלוא המשרה ונאלצים לעבוד בעבודות נוספות. בהסתדרות המורים דורשים מינימום של 80% משרה למורה, בצמוד להפיכת שכר המורים לאטרקטיבי מספיק כדי שיהיה משתלם למורים לעבוד בהיקף משרה גבוה ולא להזדקק לעבודות נוספות.

הקו האדום של הסתדרות המורים: העסקה בחוזים אישיים

מרכיב נוסף בהצעה, שמבחינת הסתדרות המורים הוא קו אדום, הוא העסקת מורים בחוזים אישיים במצבים של קושי בגיוס מורים, או בקליטה של מורים 'איכותיים'. בהודעת האוצר השתמשו בכינוי המביך 'גיוס טאלנטים', משל הייתה מערכת החינוך תוכנית טלוויזיה בפריים טיים והמורה הוא הכוכב הראשי שיביא את הרייטינג למערכת החינוך.

הניסוח הזה משקף את התפישה הרווחת באוצר, שהוראה טובה אינה תוצאה של הכשרה, התנסות בשטח, התפתחות מקצועית וחניכה של מורים אחרים, אלא מעין כישרון מולד של יחיד סגולה שמערכת החינוך רק מחכה שיבואו ויקבלו שכר גבוה בהרבה מעמיתיהם שעושים את העבודה הקשה הזו כבר שנים. הם 'סתם מורים', לא 'טאלנטים'.

הסתדרות המורים מתנגדת בתוקף לדרישה לחוזים אישיים, מכיוון שמשמעותה היא פגיעה קשה בשוויון בין המורים, ובעיקר בכוח הארגוני של המורים. לכן, אף שבאוצר ממשיכים להעלות אותה, קשה להאמין שהם עצמם סבורים שהסתדרות המורים תסכים לה.

סוגיית הליבה: שכר המורים הוותיקים

מה שנאמר בצורה עמומה בהודעת האוצר הוא הסוגיה המרכזית עבור הסתדרות המורים ועבור רוב המורות: שכר המורות הוותיקות. בהודעה אמנם נאמר שכלל המורים יקבלו תוספת שכר, אך בניגוד לכל התוספות שכן הוצגו באותה הצעה (מורים חדשים, גמולי תפקיד, שכר המנהלים), כאן לא צוין כל מספר, ורק הודגש ש"יינתן תעדוף משמעותי של משאבי ההסכם לטובת המורה המתחיל".

מי שכן הציגה את המספרים היא מזכ"לית הסתדרות המורים יפה בן דויד. מפוסט שפרסמה אמש בעמוד הפייסבוק שלה עולה שהאוצר הציע שיטוח דרמטי של עקומת הוותק של המורים, כלומר הקטנת התוספות שמשולמות במעבר מדרגה לדרגה מסכומים של1,200-450 שקלים כיום (עלייה של 7.5% בין דרגה לדרגה) ל-250 שקלים בלבד, כלומר, צמצום של עד פי 5 בעלייה בדרגות הגבוהות.

זאת לצד עלייה של 50 שקלים בשכר על כל שנת ותק, במקום תוספת של 2% בשבע השנים הראשונות ולאחריה 1% כיום, כלומר, תוספת שנעה בין 90 ל-150 שקלים (תלוי במספר שנות הוותק). המשמעות עלולה להיות פגיעה נוספת בתוספות השכר למורות הוותיקות וקושי לשמר מורות במערכת עקב היעדר אופק בעליית השכר.

צמצום התוספות בדרגות יגרום לכך ששכר מורה עם תואר ראשון ו-10 שנות ותק שעולה מדרגה 3 ל-4 יעלה ב-250 שקלים במקום ב-580 שקלים – פער של יותר מפי 2. שכרה של מורה עם 20 שנות ותק שעולה מדרגה 6 לדרגה 7, יעלה ב-250 שקלים במקום ב-800 שקלים – פער של מעל פי 3. שכר מורה עם 36 שנות ותק ששכרה יעלה מדרגה 8 ל-9 (הגבוהה ביותר) יעלה ב-250 שקלים במקום ב-1,200 שקלים, פער של כמעט פי 5. (לטבלת השכר הקיימת כיום הקישו כאן).

למעשה, הצעת האוצר תוביל לכך ששכר של מורות ותיקות רבות יעלה מעט מאוד, והשכר של חלקן אפילו ירד ביחס לשכרן כיום. אם מתבססים על שכר התחלתי של 9,000 ש"ח, עליה של 50 ש"ח בוותק מדי שנה ו-250 ש"ח בלבד לדרגה, מורה עם 36 שנות ותק בדרגה 9 (הגבוהה ביותר) ותואר ראשון, תשתכר 2,811 שקלים פחות ממה שהיא משתכרת היום. מורה עם 28 שנות ותק בדרגה 7 תשתכר 585 שקלים פחות משכרה כיום; מורה עם 32 שנות ותק בדרגה 6 תשתכר 237 שקלים פחות משכרה כיום.

אין פלא שבהסתדרות המורים לא מוכנים אפילו לשמוע על הצעה כזו, שמורידה את שכר העובדים הוותיקים, במציאות שבה קופת המדינה שוחה במיליארדים של עודפי גביית מסים, שכר שנשחק מאז 2019 בתוספת גל התייקרויות במשק, וההתמודדות הקשה והשוחקת של המורים עם הגבלות הקורונה. חבל שאחרי כל אלו זה מה שבמשרד האוצר בחרו להציע להם, גם אם מדובר בעוד טקטיקה או עז במשא ומתן.

באוצר רוצים מורים צעירים, ולא מעריכים נסיון והכשרה

במבנה השכר הנוכחי של מקצוע ההוראה, התקדמות השכר מושפעת מוותק – מספר שנות העבודה, ומדרגה – שמבטאת את רמת ההכשרה וההתפתחות המקצועית של המורה. מעבר בין דרגה אפשרי אחת לשלוש שנים לפחות, ומותנה ב'צבירה' של שעות השתלמות (על חשבון המורה) וחוות דעת של מפקח על תפקוד המורה (לאחר צפייה בשיעור לדוגמה). המבנה הזה מאפשר למורים אופק מקצועי לאורך עשרות שנים של עבודה – יש לאן לשאוף, למרות העבודה היום-יומית השוחקת, מכיוון שהשכר יעלה. כך מערכת החינוך 'מרוויחה' מורים ותיקים, מקצועיים ומנוסים, שמעניקים לה יציבות ויכולים לחנוך מורים חדשים.

כחלק מהתפישה הזו, שכר המורים המתחילים היה נמוך יחסית ועומד כיום על 5,800 שקלים למורה עם תואר ראשון, כשהפיצוי מגיע בדמות שכר גבוה לאחר עשרות שנות עבודה. אך השינויים בחברה ובשוק העבודה כבר אינם מאפשרים שכר התחלתי כזה, גם אם השכר עולה בהמשך, ולכן ברור שנדרשת העלאה משמעותית בשכר המורים המתחילים.

אבל כאן בדיוק נמצא שורש המחלוקת: אם באוצר מעוניינים להעלות כמעט אך ורק את שכר המורים המתחילים ולצמצם מאוד את עליות השכר בהמשך, בהסתדרות המורים דורשים השקעה גם במורים הוותיקים – שהם רוב המורים כרגע, וגם המורים הצעירים של העתיד.

המורות הוותיקות של היום זקוקות להעלאת שכר אחרי שלוש שנים ששכרן הוא סטטי מול גל ההתייקרויות במשק, ואחרי שהתמודדו בגבורה עם הגבלות הקורונה וסיכנו את בריאותן; המורות הצעירות של היום יזדקקו להעלאה הזו בעתיד, אחרי שהשחיקה היום-יומית בעבודה תעודד אותן להסתכל הצידה ולבחון הצעות עבודה אטרקטיביות יותר. מי שיפסידו מכך יהיו קודם כל התלמידים.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!