דו"ח מבקר המדינה שהתפרסם היום (רביעי) בנושא השירותים המוניציפליים בערים מעורבות מעלה תמונה מעורבת, ומוכיח שעדיין קיים פער בין השירותים של האוכלוסיה היהודית לאוכלוסיה הערבית בערים המעורבות.   

מבקר המדינה מצא כי בערים לוד, עכו ורמלה יש יחס הפוך מובהק בין הדירוג החברתי-כלכלי של האזור לבין שיעור התושבים הערבים המתגוררים בו, כך שככל ששיעור התושבים הערבים גבוה יותר, הדירוג החברתי-כלכלי נמוך יותר. המצב שונה בנוף הגליל שם האוכלוסיה אינה נפרדת והתושבים הערבים כלל במצב סוציו-אקונומי דומה או טוב יותר מזה של התושבים היהודים. 

המבקר מצא כי האוכלוסיה הערבית סובלת מתת-יצוג במוסדות העירייה בערים המעורבות, זאת על אף תקנת הייצוג ההולם החלה גם על מוסדות מוניציפליים. שיעור העובדים הבכירים הערבים קטן ביחס לחלקם באוכלוסיה. בעיריות לוד, נוף הגליל ועכו שיעור העובדים הערבים קטן משיעורם בקרב תושבי העיר (13%, 11% ו-20% בהתאמה), ובעיריות חיפה ותל אביב-יפו שיעורם בקרב העובדים גדול משיעורם בקרב התושבים (15.7% ו-5.3% בהתאמה).  

ייצוגה של האוכלוסיה הערבית לוקה בחסר לא רק במוסדות העירייה, גם במרחב הציבורי בערים אלה המבקר מצא כי שיעור שמות השכונות והרחובות שלהם זיקה להיסטוריה או לתרבות הערבית, קטן ונע בין 0.5% בנוף הגליל ל-6% בחיפה, לעומת שיעור שמות שכונות ורחובות להם זיקה יהודית העומד על15% בנוף הגליל; 40% בעכו; 50% בחיפה ולוד ו-60% ברמלה. בנוסף, בחלק מהשכונות הערביות בלוד ובעיר העתיקה בעכו לא ניתנו שמות לרחובות ואלה מסומנים במספרים. 

אך הפערים בין האוכלוסיות בערים המעורבות קיימים גם מעבר למישור הסמלי. מבדיקת המבקר עולה כי הנכסים העירוניים שהוקמו בשנים 2010 עד 2020 ויועדו לאוכלוסייה הערבית ולשימושה היה קטן משיעורם באוכלוסייה. המחסור העיקרי הוא במבני תרבות ודת וכן בהקצאת שטח בלתי קברות. עוד עולה מהדו"ח כי בנוף גליל אין בית קברות שאינו יהודי, ובערים חיפה, לוד רמלה ועכו לא הוסדר תחום הקבורה לאוכלוסיה הערבית. 

המבקר מצביע על כך ששיעור התמיכות בגופים ערביים בערים חיפה, נוף הגליל, עכו ורמלה היה קטן מ-6%. העיריות לא בחנו את צורכי האוכלוסייה הערבית המתגוררת בתחומן לרבות בנושאי הדת, הרווחה, הנוער והתרבות. נמצא כי העיריות לא בחנו את הגורמים למיעוט הבקשות המוגשות לתמיכה, ואת החסמים הקיימים בפני האוכלוסייה הערבית להגשת בקשות. עוד עלה כי הרשויות שנבדקו לא פרסמו את התבחינים למתן תמיכות בשפה הערבית.  

ההשקעה בתלמיד יהודי גבוהה ב-20%-10% לעומת תלמיד ערבי

בתחום החינוך נמצא כי בעיריות חיפה, לוד ורמלה מספר בתי הספר הערביים גדול לעומת שיעור התושבים הערבים המתגוררים בעיר, ובעיריית עכו מספר בתי הספר קטן לעומת שיעור התושבים המתגוררים בעיר. בעשור האחרון שני בתי הספר שנבנו בעכו יועדו לחברה הערבית; ברמלה שלושה משבעה בתי הספר שנבנו יועדו לחברה הערבית; ובלוד שלושה מחמישה. יש לציין, כי בעיריית לוד לא היה תיכון ערבי-ממלכתי עד שנת 2014. 

המבקר מצא גם כי בלוד, נוף הגליל, עכו ורמלה אין בתי ספר דו-לשוניים ממלכתיים, וכי בנוף הגליל אין בית ספר ערבי, ושני בתי הספר החדשים שהקימה העירייה בעשור האחרון הם בתי ספר עבריים. זאת, אף שבסוף שנת 2019 היו התושבים הערבים 28.7% מתושבי העיר. 1,892 תלמידים ערבים שהתגוררו בנוף הגליל למדו במוסדות חינוך מחוץ לעיר, לעומת 293 תלמידים ערבים שלמדו במוסדות חינוך בעיר.  

העלות הממוצעת לתלמיד במוסד חינוך עברי גבוהה מהעלות הממוצעת במוסד חינוך ערבי בכל הערים המעורבות שנבדקו: בחיפה העלות לתלמיד גבוהה ב-9.2%; בלוד העלות גבוהה ב-12.1%; בעכו העלות גבוהה ב-20.3% וברמלה העלות גבוהה ב-21.6%. פערים אלה משליכים על פערי הצפיפות בכיתות הנעים תוספת של 0.6 לכ-3 תלמידים בממוצע בכיתת לימוד בחינוך הערבי. 

התמונה משתנה מעט בתחום המחשוב. בעיריות חיפה ורמלה קיים פער קטן לטובת החינוך הערבי או לא קיים פער כלל בין מוסדות חינוך עבריים לערביים במספר המחשבים לתלמיד. לעומת זאת בעיריות לוד ועכו יש יותר מחשבים לתלמיד במוסדות החינוך העבריים בהשוואה למוסדות החינוך הערביים: בעיריית לוד יש לכל 100 תלמידים 15 מחשבים במוסדות חינוך עבריים לעומת 7 במוסדות חינוך ערביים (פער של 115%); ובעיריית עכו יש לכל 100 תלמידים 35 מחשבים במוסדות חינוך עבריים לעומת 27 במוסדות חינוך ערביים (פער של 30%).  

המבקר מצא כי בעיריות נוף הגליל ורמלה אין תקן ייעודי האחראי על החינוך הערבי בתחומן וכי הרכב העובדים במטה מחלקות החינוך שלהן אינו כולל כמעט עובדים מקרב החברה הערבית. זאת לעומת עיריית חיפה שהקימה את מטה "תנופה" לקידום החינוך הערבי בעיר ועיריות לוד ועכו שמינו בעל תפקיד בכיר מהחברה הערבית האחראי על החינוך הערבי בתחומן.