דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שלישי י"ב באב תשפ"ב 09.08.22
29°תל אביב
  • 25°ירושלים
  • 29°תל אביב
  • 27°חיפה
  • 28°אשדוד
  • 26°באר שבע
  • 32°אילת
  • 29°טבריה
  • 22°צפת
  • 29°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
מגזין דבר

הכי גבוה בעולם

ארמנד דופלנטיס בגמר אליפות העולם באתלטיקה ביוג'ין, אורגון, השבוע. "אני רוצה לנצח בכל מה שיש לנצח ולעשות את זה יותר פעמים מכל אחד אחר" (צילום: AP Photo/Charlie Riedel)

עם שיא עולם חמישי בקפיצה במוט, ארמנד (מונדו) דופלנטיס, לא מתבייש להצהיר שהוא רוצה לקחת את הספורט לרמה שאיש לא חושב שהיא אפשרית. השבוע, בגיל 22, באליפות העולם ביוג'ין, אורגון, הוא הצליח לעשות את זה

מאור הוימן

האצטדיון ביוג'ין, אורגון, היה שקט בערב האחרון של אליפות העולם באתלטיקה, ביום ראשון השבוע. התחרויות כמעט הסתיימו, ועיני הקהל כולו היו נשואות אל הספורטאי היחידי שנותר על המסלול: ארמנד (מונדו) דופלנטיס.

אחרי שהפיל את הרף בניסיון הראשון לעבור 6.21 מ', ולקבוע שיא עולם, נותרו לקופץ המוט שש דקות של הפוגה להחליט אם הוא קופץ פעם נוספת.

ערב התחרות חסר לרשימת התארים שלו (שיאן עולם ואלוף אולימפי) תואר גדול אחד – אלוף עולם, ואותו הוא כבר השיג בתחרות הזו כשעבר 6 מ', והותיר את מתחריו מאחור. שדר ערוץ הספורט, רן מלובני, הטיל ספק בכך שמונדו יקפוץ שוב, "אני מכיר אותו", הוא אמר. הפרשן גלעד ויינגרטן חשב אחרת. וצדק. מונדו ניגש אל עמדת הזינוק, ליפף את מוט הקפיצה בשני מקומות בסרט פלסטיק לבן, ויצא לדרך. השאר היסטוריה.

בגיל 22 קבע דופלנטיס בפעם החמישית שיא עולם. הקהל יצא מגדרו ונעמד למחיאות כפיים, ויינגרטן פלט "וואו", מונדו הרים אצבע, קיפץ על המסלול כגדי בשדה, עשה סלטה, מיהר אל חברתו לנשיקה ארוכה, התחבק עם אביו, התעטף בדגל שבדיה, הניף אגרוף מנצחים וקיבע את מעמדו ככוכב-העל של האתלטיקה העולמית.

ארמנד דופלנטיס ומדליית הזהב מאליפות העולם באתלטיקה ביוג'ין, אורגון. "זו הייתה המדליה שחסרה לי" (AP Photo/Charlie Riedel)

"זה נהדר", אמר לאחר הזכייה (הראשונה שלו במדליית זהב באליפות עולם באצטדיון ולא באולם), "אני לא יכול להתלונן. לא חשבתי היום יותר מדי על השיא, רציתי כל כך לזכות בזהב, זו הייתה המדליה שחסרה לי".

"יש לו קשר מדהים עם המוט"

לא משנה מה גודל מסך הטלוויזיה שבו צופים בתחרות אתלטיקה, קשה לדמיין כמה גבוה ילד הפלא קפץ. אולי מילים יוכלו לעזור: שישה מטרים ו-21 סנטימטרים זה יותר משתי קומות של בניין מגורים. אבל גם אחרי כל ההסברים על גמישותו של מוט הפיברגלס, האיכות האקרובטית בהיפוך הגוף וכל השאר, קשה לתפוס איך בחור בגובה 1.81 מ' מצליח לעוף ככה.

דופלנטיס בתחרות באליפות העולם באתלטיקה. אברבוך: "הוא מרגיש כל רגע מה בדיוק צריך לעשות עם המוט. זה דבר שמאמן לא יכול להסביר" (צילום: AP Photo/David J. Phillip)

דופלנטיס שובר את שיא העולם באליפות העולם באולמות בבלגרד, סרביה, במרץ 2022. "התאהבתי בזה, והרבה לפני שהייתי מהיר, חזק או גבוה, רכשתי את המיומנויות" (צילום: Photo by Maja Hitij/Getty Images for World Athletics)

"שלושה דברים הופכים את ארמנד דופלנטיס לספורטאי גדול", מסביר ל'דבר' אלכס אברבוך, שיאן ישראל בקפיצה במוט (5.93 מ') ולשעבר סגן אלוף עולם ופעמיים אלוף אירופה. "הראשון הוא מהירות הריצה העצומה שלו. הוא רץ 100 מטר ב-10.57 שניות. השני הוא העובדה שהתחיל להתאמן בגיל מוקדם, התגבר על הפחדים, ולמרות גילו הצעיר יש מאחוריו כבר הרבה שנות ניסיון. והשלישי הוא הטכניקה שלו, הקואורדינציה. הוא מרגיש כל רגע מה בדיוק צריך לעשות עם המוט. זה דבר שמאמן לא יכול להסביר. יש לו קשר מדהים עם המוט".

"לשמור על התחושה של המוט בידיים"

דופלנטיס נולד למשפחה ספורטיבית. אביו, גרג דופלנטיס, היה בעצמו קופץ במוט (שיאו 5.80 מ'); אימו, הלנה הדלנד, הייתה אתלטית בקרב שבע, ושחקנית כדורעף. בחצר ביתם בלאפייט, לואיזיאנה, היה מתקן אימונים, שכלל בור קפיצה, מזרן ומסלול ריצה קצר של 38 מטרים. מונדו החל להתאמן כבר כשהיה בן שלוש.

"הייתי חוזר כל יום מבית ספר, מחליף בגדים, ויוצא לחצר לקפוץ במוט", סיפר באחד הראיונות, "זה לא נראה לי חריג. זה היה עניין שבשגרה. התאהבתי בזה, והרבה לפני שהייתי מהיר, חזק או גבוה, רכשתי את המיומנויות. בהמשך התחזקתי, גבהתי ונהייתי מהיר יותר, ואז יכולתי להגיע לשמים".

דופלנטיס בליגת היהלום בפריז 2021. "הייתי חוזר כל יום מבית ספר, מחליף בגדים, ויוצא לחצר לקפוץ במוט" (AP Photo/Francois Mori)

בראיון אחר, אמר לו המראיין: מלקולם גלדוול (מחבר הספר "מצוינים" שעוסק בניתוח של הצלחה – מ.ה) מדבר על עשרת אלפים שעות אימון כדי להיהפך למאסטר בכל תחום. אתה חושב שכיסית את זה כבר בחצר האחורית?

"אני לא יכול לחשוב על מקום אחר בחיי שביליתי בו יותר זמן מאשר בחצר האחורית הזאת ועל המסלול הזה", השיב דופלנטיס, "לפני שנים אני ואבא דיברנו יום אחד על המתמטיקה של כמה קפיצות קפצתי שם, וזה חייב להיות אלפים. אלפי אלפים".

אל המתקן הביתי של ימי ילדותו הוא חזר בתקופת הקורונה הראשונה כשתחרויות הספורט בוטלו. "קפיצה במוט זה ענף טכני מאוד", הסביר בראיון למגזין "רדבול" ב-2020, "הייתי צריך לשמור על התחושה של המוט בידיים. זה חשוב להמשיך לקפוץ. לא יכולתי להגיע שם ל-6 מטרים כמו שאני רגיל, אבל הרגשתי בנוח עם חמישה או חמישה מטרים ועשרה… לחזור למקום שבו הכול התחיל גרם לי להרגיש אסיר תודה. זאת הייתה תחושה נוסטלגית. לשוב לתקופות הפשוטות, של ילד בן 10 שקופץ שוב ושוב רק כדי להשתפר ולהגיע הכי גבוה שאפשר, ואכן עשיתי את זה".

לעקוף את סרגיי בובקה

דופלנטיס נולד בארצות הברית, אך מוצאה השבדי של אימו אפשר לו לייצג את מולדתה בתחרויות בינלאומיות. לשבדיה זה השתלם: כבר מגיל 7 הוא הגיע לתוצאות הטובות ביותר לגילו בעולם, רשם שיאי נוער, וזכה במדליות בזו אחר זו, רובן מוזהבות.

הוריו מסורים לקריירה שלו. האב מאמן אותו, האם מלווה אותו. על פי אחד הסיפורים, פעם, בדרכו לתחרות במונקו, סירבו בנמל התעופה בשבדיה להעלות את מוטות הקפיצה שלו למטוס, אז אימו הרכיבה אותם על גג המכונית המשפחתית ונהגה כ-2,500 ק"מ, 27 שעות, כדי להביא לו אותם לתחרות.

סרגיי בובקה באליפות העולם באתלטיקה בגטבורג, שבדיה, 1995. קבע 35 שיאי עולם (צילום: AP Photo/Michel Euler, File)

את שיא העולם באצטדיון פתוח הוא שבר לראשונה בתחרות ליגת היהלום ברומא ב-2020, כשקפץ לגובה 6.15 מ', בסנטימטר אחד יותר מהשיא בן 26 השנים של סרגיי בובקה האוקראיני, המלך המיתולוגי של הענף (שקבע שיאי עולם 35 פעמים – 17 באצטדיונים פתוחים, 18 באולמות).

(ציוץ של סרגיי בובקה מ-2017: "כל כך מדהים לעקוב אחרי עלייתו של הכוכב החדש ארמנד דופלנטיס. בהצלחה ותהיה חזק!")

"לא אוכל להיות יוסיין בולט"

האתלטיקה זקוקה לכוכבי-על. בובקה היה כזה. ואחרי פרישתו של יוסיין בולט הג'מייקני, האצן הכוכב המהיר בהיסטוריה, התפקיד מוטל על דופלנטיס. הוא מודע להשוואות שעורכים ביניהם. "לא אוכל להיות יוסיין בולט", אמר באוגוסט 2021 ל"איבנינג סטנדרט" הלונדוני, "אנחנו לא מתחרים באותו ענף, אבל אני רוצה להיות הקופץ במוט הטוב ביותר אי פעם".

דופלנטיס חוגג את זכייתו במדליית הזהב באולימפיאדת טוקיו 2020. "יש לי עוד הפתעות בקנה" (AP Photo/Francisco Seco)

דופלנטיס ביוג'ין, אורגון ושיא העולם החדש שלו. "לפני שנים אני ואבא דיברנו יום אחד על המתמטיקה של כמה קפיצות קפצתי בחצר האחורית, וזה חייב להיות אלפים. אלפי אלפים" (צילום: AP Photo\Charlie Riedel)

בראיון לסוכנות הידיעות רויטרס בשנה שעברה מתח את גבולות השאפתנות: "אני רוצה לנצח בכל מה שיש לנצח ולעשות את זה יותר פעמים מכל אחד אחר. אני תמיד מנסה להגיע לרמות חדשות. יש לי עוד הפתעות בקנה. אני מתכוון להגיע לגבהים חדשים בקרוב".

כיעד הציב לעצמו באותו ראיון קפיצה לגובה 6.20 מטרים, "כי זה נשמע כל כך הרבה יותר גבוה מכל דבר אחר". ובראיון אחר, בשבדיה, אמר שהוא שמח ששבר לראשונה את שיא העולם כשהיה בן 20, "כי 21 נשמע פחות טוב".

"למה לא אני?"

ההישגים המרשימים והנינוחות שלו בתחרויות גדולות מעוררים, מעבר לפעירת פה בהתפעלות, גם שאלות על יכולותיו המנטליות. לדופלנטיס, שמחוץ לאצטדיון נהנה בין השאר מצילומי דוגמנות, יש תשובות. "אם יש משהו שאני מאמין שאני יכול לעשות, אני הולך על זה ומנסה להשלים את העבודה", אמר בכתבת אופנה לבגדי גברים, "זה נשמע פשוט, אבל זה הלך הרוח שהביא אותי למקום שבו אני היום… בדרך כלל יש לי הבנה טובה של מה שאני מסוגל לו ביום מסוים, ואני רק מנסה להיות גאה בעצמי על כך שנתתי כל מה שיש בי ברגע הזה… בשבילי, השאלה אף פעם לא הייתה 'למה אני?', היא תמיד הייתה 'למה לא אני?'".

עם הקבלות שכבר הציג לעולם לא מפתיע שבחזונו הוא רוצה, כפי שהכריז, "לקחת את הספורט לרמה שאיש לא חושב שהיא אפשרית. ולא הייתי חושב כך אם לא הייתי מאמין שיש לי את זה בתוכי".

כשנשאל לאחר תחרות השיא באורגון לאיזה גובה הוא עוד יכול להגיע, אמר "יש בהחלט עוד. לא נראה שמיקסמתי כבר את מה שאני יכול לעשות". זו לא התרברבות.

אלכס אברבוך במשחקים האולימפיים בבייג'ינג 2008. "אפשר לשריין לדופלנטיס את המקום הראשון בחמש השנים הקרובות" (Photo by Stu Forster/Getty Images)

אלכס אברבוך משוכנע שההישג של דופלנטיס השבוע כל כך גדול ש"אפשר לשריין לו את המקום הראשון בחמש השנים הקרובות, כמו שהיו עושים עם בובקה".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!