ענף ההייטק רושם גל פיטורים של כ-2,500 עובדים מאז אפריל, לאחר שבראשון האחרון הודיעו במקביל חברות הטכנולוגיה 'סולוטו' ו'איד גנומיקס' על סגירת פעילותן בישראל ופיטוריהם של 520 עובדים בשתי החברות. זה קורה בזמן שכבר חודשים הכותרות זועקות על משבר בהייטק ועל גלי פיטורים רוחביים בענף, ולא ברור אם הזעקה בישרה את השבר או השבר את הזעקה.  

אולם לדעתו של יקי חלוצי, יו"ר איגוד עובדי הסלולר, האינטרנט וההיי–טק בהסתדרות העובדים הכללית החדשה, ומי שחתום על התאגדויות של העובדים בחברות טק כגון SAP ,Ribbon ועוד, המשבר הוא לא הפתעה של ממש. זהו שפל בשוק שטיפס גבוה באופן חסר פרופורציה בשנים האחרונות.

בראיון ל'דבר' הוא מסמן ממה דווקא כן כדאי להיזהר כעובדים בתחום, ומסביר למה התאגדויות עובדים בענף יכולות להיות הנחשול שיבלום את הגל. 

"היה צפוי שהמשבר יגיע" 

"יש כ-300 אלף עובדים בענף ההייטק מצד לצד", אומר חלוצי, "ואם מדברים על הנדסת תוכנה בהייטק – מדובר בעשרות אלפי עובדים. תופעת הפיטורים בשוק התעסוקה הזה עולה בימים אלו לכותרות כי היא מאוד מסקרנת, נוצר באז גדול סביב הענף וההתרחבות הגדולה שלו, גיוסים גרנדיוזיים, יוניקורנים והנפקות מטורפות. ופתאום הגלגל מתהפך ויש תחושה תקשורתית של צניחה חופשית. מה קרה כאן? כל הגיוסים האסטרונומיים של כסף ועובדים נעלמו בין לילה״. 

אז יש משבר בהייטק?
"יש משבר כלכלי עולמי שמתפתח לנגד עינינו. אינפלציה, ריבית ומיתון. בהייטק זה מתהווה. זה עוד לא משבר, אבל מתחילים אולי להרגיש את הצינה. בהחלט אפשר להעריך שכגובה הנסיקה של הענף, הסחרור למטה יהיה כואב יותר". 

למה הכוונה?
"השוק הקפיטליסטי, שההייטק הוא חלק ממנו, הוא שוק לא יציב מייסודו. הוא מתאפיין במחזורי גאות ושפל, כל הזמן יש בו עליות וירידות. ככה שוק חופשי עובד, אחרי עלייה יש ירידה שהיא משבר, אין באלאנס. בשנים האחרונות, ובמיוחד בתקופת הקורונה, היה גל עצום גם של גיוסים של מיליארדים וגם של גיוסי עובדים. אז עכשיו זה משנה כיוון, למטה, למשבר שאין לדעת מה יהיה עומקו. לחשוב שבשוק כזה רק ימשיך לטפס למעלה ולהתנפח זה אשלייתי". 

חלוצי גם מציין שלצד גלי הפיטורים, עדיין יש ביקושים גבוהים ומשרות פנויות, מה שמערער עוד את ה״משבריות״ האמיתית של הסיטואציה: "חברות עדיין מגייסות. לא מזמן מיקרוסופט אמרה שהיא מעוניינת לקלוט עוד כ-2,000 עובדים בישראל, שזה המון". 

בנוסף, לדעתו, הכל עניין גם של ׳הייפ׳. "הרבה מהחברות של גיוסי ההון הגדולים מפטרות עכשיו כי הן רואות את האחרות מפטרות. מדובר בחברות שגייסו מיליארדים, זה לא שאין להן יכולת להתמודד עם המיתון או הירידה בהשקעות, וזה גם לא שהן לא צריכות את העובדים. כן, כשיש משבר כלכלי ואינפלציה יש עצירה בהשקעות, זה גם חלק מהעניין, אבל זה לא שיש חוסר, לדעתי הן מפטרות גם כי הן לא רוצות להישאר מאחור". 

"ברגע שיש מי שיכול לשלם סכומים גדולים, המחירים עולים גם לשאר" 

יש כאלה שאומרים שהפיטורים בהייטק דווקא עושים טוב למשק. אתה חושב שזה נכון?
"אפשר להגיד ששוק התעסוקה בהייטק רווי לעת הזו. אמנם יש ביקושים גדולים, אבל בגדול, כל מי שיכול לעבוד בהייטק, עובד בענף. לא סתם יש מחסור במורים למתמטיקה ופיזיקה". 

אבל מי שאמר שהוא רוצה "מיליון ישראלים בהייטק", שזה יותר מפי שלוש ממה שיש עכשיו, יושב עכשיו בכיסא ראש הממשלה.
"זו שאיפה יפה, אבל לא מאוד רציונאלית. יש בישראל, בסך הכל, טיפה יותר מ-3 מיליון שכירים. זה לא מספיק כוח עבודה ליישם את השאיפה הזו. מאוד יכול להיות שהרבה שכירים במשק צריכים את היכולות הדיגיטליות הבסיסיות של הייטקיסט, אבל משם ועד שהענף יהפוך להיות שליש מהשכירים בארץ? צריך להיות הגיוניים. מה גם שכבר עכשיו הגל המאסיבי של הגיוסים והביקושים הגבוהים שהיו בהייטק בשנים האחרונות יצרו מצב חסר פרופורציה מבחינת השוק הישראלי".

מה זאת אומרת מצב חסר פרופורציה?
"הצד השני של 'אין שום איזון' זה ביקוש גבוה מאוד שיצר משכורות גבוהות בהרבה מהממוצע, פי 4-5 ויותר מהשכר הממוצע במשק. דבר כזה, כשהוא הולך ומתרחב ויותר ויותר אנשים מקבלים סכומים כאלה כמשכורת בכל חודש, לעומת כל השכירים האחרים שלא בהייטק, יוצר בסופו של דבר אנומליה בשוק". 

"לדוגמה, העלייה במשכורות בהייטק תרמה ועודנה תורמת רבות לאינפלציה ויוקר המחייה. זה מאוד פשוט: ברגע שיש מי שיכול לשלם סכומים גדולים, המחירים עולים גם לשאר שלא יכולים, של הדירות, של השירותים, של הכל. ובגלל שמדובר בסכומים שלא רלוונטיים כרגע לשום ענף אחר במשק היום, המשכורות שאחרים מקבלים נשחקות".  

"אי אפשר לבנות מדינה רק מהייטק. גם הייטקיסטים צריכים לחיות בתוך חברה, לקבל סביבה. הם צריכים גן לילדים וצריכים קופת חולים, והאנשים שאמורים לתת להם ולכולנו את השירותים האלה כרגע לא יכולים להתקרב למשכורות האלו. אנחנו מתחילים לראות את המאבקים של העובדים האלו, אבל זה עוד רחוק מרמות השכר בהייטק". 

אז מה שצריך זה איזון?
"האיזון יגיע בצורה כזו או אחרת, כואבת יותר או כואבת פחות, אבל זה בהחלט לא מצב בר קיימא. כמובן, יש גם איזון אמיתי במשק, שזו החלטה של המדינה. מדינה חכמה, בזמן מיתון, צריכה להזרים כסף למשק. כל עוד נועלים את הכיס וממשיכים לשחק בשוק חופשי ללא רסן– המשבר יחריף". 

"העובדים בחברות ההייטק המאורגנות מופקרים פחות"

יכול להיות שהפיטורים קשורים דווקא לתחרות עם העולם? הרבה מהפיטורים קורים בסטארטאפים שעשו אקזיט, נמכרו לחברות ענק והיוו מעין שלוחת פיתוח של החברות האלה בישראל. למה שגוגל תרצה להחזיק פיתוח בישראל כשהיא יכולה לעשות את זה ברבע מחיר בטיוואן?
"יש להייטק הישראלי הרבה יתרונות בשוק הבין לאומי בסביבה התחרותית. נכון, בהודו אפשר להחזיק ארבעה מפתחים בשכר של מפתח ישראלי אחד, אבל הרמה לא דומה בכלל. אם מדברים על מזרח אירופה התחרות כבר יותר רצינית, זה אמנם יקר יותר אבל זה עדיין באזור של שני מפתחים בעלות של מפתח ישראלי אחד, והרמה כן דומה. עכשיו, עם המלחמה באוקראינה, אולי קצת יותר קשה להעסיק עובדים ולנהל מרכזים גם עבור חברות גדולות.

"מה גם שישראל נמצאת באמצע, מבחינת הפרשי שעות, בין העובדים במזרח ללקוחות והחברות בארצות הברית. לחברות הענק זה הרבה יותר נוח לנהל כך. נוסף על כך, לא רק אנחנו במשבר כלכלי, זה נמצא בכל העולם." 

מתבקש או לא, בסופו של דבר מדובר כאן בעבודה של אנשים. מה העובדים יכולים לעשות כנגד גלי הפיטורים האלה?
"כמובן, להתאגד. אין דרך אחרת. עדיין יהיו גלים ומחזורי גאות ושפל, אבל רק באמצעות התאגדות אפשר למתן אותם. העובדים בחברות ההייטק המאורגנות הרבה פחות מופקרים לזרמים של השוק בתעשייה הזו. דווקא בעקבות משברים בחברות, שמביאים איתם צמצום בהייטק וזליגה למקומות אחרים בעולם, התאגדות יכולה להבטיח לעובדים יותר ודאות ובטחון תעסוקתי גבוה יותר". 

הרבה חברות ייבהלו מאוד ממה שאמרת.
"הן לא צריכות. בסוף היום גם העובד בהייטק הוא עובד שכיר שמביא הביתה משכורת שמממנת משכנתא, וגם הוא שואל את עצמו אם תהיה לו עבודה בעוד כמה שנים מהיום, וזקוק ליציבות". 

"כשיש התאגדות, גם כאשר חברות מתמודדות עם משבר, אפשר להתמודד איתו בצורה משותפת, ואנשים גם נאמנים יותר למקום העבודה שלהם כשרואים אותם. החברות הגדולות בסופו של דבר מבינות את זה, גם בארץ וגם בעולם. עד היום, אף חברה בה קמה התאגדות לא עזבה את הארץ או הפחיתה מפעילותה בעקבות ההתאגדויות". 

גם בעולם?
"למשל, בארצות הברית יש עכשיו גל גדול של התאגדויות בחברות גדולות, גם בהייטק. דווקא בארצות הברית, סמל השוק החופשי. גם שם יותר ויותר עובדים וגם חברות מבינים שזו הדרך היחידה להתמודד עם הגלים האלו".