לצד ליקויים וכשלים במעקב ובבקרת התקציבים המועברים ממשרד החינוך לבתי הספר ולרשויות המקומיות, מצא מבקר המדינה, עפ"י הדו"ח שהתפרסם אתמול, סימנים מדאיגים של חוסר שוויון במערכת. לפי הדו"ח למרות שהחל משנת התשע"ה מערכת החינוך היסודית מתוקצבת באופן דיפרנצאלי – כלומר, תקצוב ממשלתי עמוק יותר לישובים ברמה סוציו-אקונומית נמוכה יותר – הרי שכמעט ולא מתקיים תקצוב דיפרנציאלי בחטיבה העליונה.
תקציב משרד החינוך, הוא מהגדולים שבסעיפי תקציב המדינה. ועדיין, על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שליש מההוצאה על החינוך מגיע ישירות מכיסי האזרחים. בשנת 2015 הסתכמה ההוצאה הלאומית לחינוך, לרבות ההוצאה להשכלה גבוהה ב-93.4 מיליארד שקלים, בעוד תקציב משרד החינוך, לרבות עבור השכלה גבוהה, הסתכם באותה שנה בכ-61.9 מיליארד שקלים, שהם כ-66.3% מההוצאה הלאומית לחינוך.
"לא זו בלבד שהתלמידים הנמנים עם השכבות החלשות ביותר אינם נהנים מהעדפה מתקנת רציפה בתקצוב ביחס לתלמידים הנמנים עם השכבות המבוססות יותר, אלא שתקצובם בפועל אף נופל במידה ניכרת מזה שהתלמידים בני השכבות המבוססות יותר נהנים ממנו. כך הסיכוי לתת הזדמנות שווה לכל תלמיד, נפגע."
בין השנים 2015-1996 גדל שיעור ההוצאה על חינוך מכלל הוצאות הממשלה בכ-3.5%, מכ-14% לכ-17.5%. "הדוח מדגיש שמאז 2008 עלה תקציב החינוך באופן חד וגם היקף ההוצאה לתלמיד, אך אם זאת לא נראה שבשטח, לפחות מבחינת הישגי התלמידים, ישנם שינויים גדולים", מדגיש המבקר. "בחינת האפקטיביות של הגידול בהוצאה לתלמיד מלמדת שאמנם הישגי התלמידים במבחני פיזה בשנים 2006-2012 השתפרו, אולם מדינת ישראל עדיין לא הצליחה להתברג בין המדינות המובילות בהישגי תלמידיה".
הדוח מציין לטובה את משרד החינוך על תחילת הפעלת התקצוב הדיפרנציאלי בחינוך היסודי, אך מותח ביקורת על כך שהמשרד לא החל את התכנית גם בחטיבה העליונה. "לא זו בלבד שהתלמידים הנמנים עם השכבות החלשות ביותר אינם נהנים מהעדפה מתקנת רציפה בתקצוב ביחס לתלמידים הנמנים עם השכבות המבוססות יותר, אלא שתקצובם בפועל אף נופל במידה ניכרת מזה שהתלמידים בני השכבות המבוססות יותר נהנים ממנו. כך הסיכוי לתת הזדמנות שווה לכל תלמיד, נפגע."
בקרה תקציבית
משרד החינוך, כך לפי הדוח, אינו קובע נוהלי בקרה מובנים לחישוב התקציב המועבר למוסדות החינוך ולא מגדיר את מאפייני הדיווח הנדרשים ממוסדות החינוך לבקרה על תקציבים אלו. בנוסף לכך, בידי הגזברויות המחוזיות לא ניתנו נהלים ברורים לביצוע ביקורות תקופתיות במוסדות החינוך שבאחריותן. גם השלטון המקומי, כך קובע המבקר, לא מבצע בקרה מספקת על התקציבים המועברים אליו ורישום כל הכספים המועברים למוסדות החינוך שברשותו, לרבות תרומות, תקציבים של קרנות ועוד.
"החינוך של ילדי ישראל הוא אחד האתגרים החשובים למדינה. החינוך הוא המפתח לניידות חברתית, לצמצום פערים חברתיים וכלכליים, לשמירה על מעמדה של ישראל בקדמת הטכנולוגיה, והוא מרכיב בחוסן הלאומי והחברתי."
בשנת 2013 קראה ועדת החינוך לשר החינוך שי פירון, להביא לשקיפות ובקרה מלאה את תקציב משרדו על ידי הקמת מערכת מידע שתאגור בתוכה את נתוני כל ההוצאות וכל ההכנסות של כלל מוסדות החינוך בארץ שתחת פיקוח משרד החינוך. "כל בית ספר וכל מגזר צריך לדעת מהם המרכיבים ממנו הורכב תקציב בית הספר, מהו ה-100% שהוא המכנה המשותף ממנו נגזר התקציב עבור כל בי"ס על פי ייחודו. אז יתהווה בסיס משותף ושפה משותפת לדון בנתונים ונגזרותיהם", קבע המבקר.
גם 13 מיליארד השקלים, אותם מעביר משרד החינוך לרשויות המקומיות, מחולקים על ידי הרשויות ללא כל מערכת בקרה מצד משרד החינוך, המוודאת כי הם אכן מושקעים באופן הראוי ומכוונים ליעדים אליהם כוונו מראש.
ההמלצות: צמצום פערים וריכוז המידע
המבקר ממליץ למשרד החינוך, משרד הפנים ומשרד האוצר לפעול להקמת מערכת שתציג מידע מלא ושלם על ההוצאה הלאומית בתחום החינוך. המערכת צריכה לרכז את המידע על כלל המשאבים המממנים את מערכת החינוך, ובכלל זה על תקציבי הרשויות המקומיות, כמו גם כספים ממקורות חוץ-תקציביים – תשלומי הורים, תרומות ותקציבי פעילות שבמימון המגזר העסקי והמגזר השלישי. כך יוכלו המשרדים לשפר את תהליך קבלת ההחלטות ולהגביר את השקיפות כלפי המחוקק וכלפי הציבור.
וכמו כן, ממליץ המבקר להפעיל מערכת לגיבוש של דגם דיפרנציאלי כולל לתקצוב החטיבה העליונה על בסיס חברתי-כלכלי וליישומו. בנוסף לכך, כותב הדוח, ראוי שמשרד החינוך יתחשב בכל המקורות והמשאבים שכלל הגורמים מפנים למערכת החינוך כדי לצמצם את הפערים החברתיים-כלכליים בין התלמידים.
עוד ממליץ הדוח על קביעת מנגון תקצוב שיעזור למשרד להגיע ליעדיו הפדגוגיים, שיפור תכנון התקציב והתאמתו לתוכניות העבודה המשרדיות, ויצירת מנגון מדידה לבקרת ביצוע תקציב.
בסיכום הדוח, מציין המבקר שמערכת החינוך היא תשתית אסטרטגית לאומית החיונית לבניית חברה חזקה ומתקדמת, ולכן המדינה מקצה לה עשרות מילארדים כל שנה. אך עם זאת, הפער בין החזקים לחלשים במדינה הוא מהגדולים במדינות ה-OECD. המבקר מציין את הפערים הללו כסכנה לעתיד החברה "העמקת הפערים בלימודים בין תלמידי ישראל מחייבת את משרד החינוך ביתר שאת לשלב בתכנון התקציב שיקולים דיפרנציאליים בכל שכבות הגיל".
"הדואג לימים זורע חיטים, הדואג לשנים נוטע עצים, הדואג לדורות מחנך אנשים" כתב המחנך היהודי-פולני, יאנוש קורצ'אק, וכך בוחר לסכם המבקר את דוח הביקורת שלו על משרד החינוך. "החינוך של ילדי ישראל הוא אחד האתגרים החשובים למדינה. החינוך הוא המפתח לניידות חברתית, לצמצום פערים חברתיים וכלכליים, לשמירה על מעמדה של ישראל בקדמת הטכנולוגיה, והוא מרכיב בחוסן הלאומי והחברתי."
