דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום ראשון י' באב תשפ"ב 07.08.22
26°תל אביב
  • 21°ירושלים
  • 26°תל אביב
  • 24°חיפה
  • 25°אשדוד
  • 24°באר שבע
  • 33°אילת
  • 25°טבריה
  • 19°צפת
  • 25°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
כלכלה

אקלים, בריאות ומיסוי עשירים: מה נותר בחבילת החוקים השאפתנית של ביידן

הושגו הסכמות עם הסנאטור הדמוקרטי ג'ו מנצ'ין שבלם את התכנית עד כה, לאחר שהיא קוצצה בצורה משמעותית | בעבור ביידן שמתקרב לבחירות האמצע, יתכן שזו ההזדמנות האחרונה לחקיקה גדולה

נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן וג'ו מנצ'ין (צילום: AP Photo/Carolyn Kaster, AP Photo/Alex Brandon, File)
ארז רביב
ארז רביב
כתב
צרו קשר עם המערכת:

ממשל ביידן במאמצים אחרונים לאשר חבילת השקעה באנרגיה ואקלים של 369 מיליארד דולרים בעשור, במה שמסתמן בתור ההזדמנות אחרונה לקדם את מדיניותו בתחום זה. מולו ניצבים כל המפלגה הרפובליקנית והסנטור הדמוקרטי ג'ו מנצ'ין, שרק לאחרונה נעתר להצביע בעד תכנית אקלים מקוצצת.

ההסכמות הפוליטיות בין סנטור ג'ו מנצ'ין מוירג'יניה המערבית, למנהיג הרוב בסנאט צ'אק שומר לאישור "החוק להפחתת האינפלציה" סוללות את הדרך לאישור הסופי של התכנית, שבעבר זכתה לכינוי "לבנות מחדש טוב יותר". החוק המעודכן מאפשר להוציא בעשור הקרוב 369 מיליארד דולר על תחום האנרגיה והמאבק במשבר האקלים, ועוד 64 מיליארד דולר על תכניות בתחום ביטוחי הבריאות. במקביל, התכנית מאפשרת להעלות את המסים על תאגידים ועל עשירים בהיקף חזוי של מעל 300 מיליארד דולר והגדלת הכנסות כוללת של 739 מיליארד דולר. חלק ניכר, בזכות תוספת תקציב של 80 מיליארד דולר לרשות המסים האמריקנית, לחיזוק המאבק בהעלמות מס.

369 מיליארד בעשור הוא סכום משמעותי לכלכלה האמריקאית, אך הוא נמוך משמעותית מההצעה המקורית של הנשיא בכ-180 מיליארד דולר.

"סך החוק קוצץ באופן דרמטי בחלק הנוגע לאקלים" אומרת מעיין אפרת, פרשנית לפוליטיקה אמריקאית. "צ'אק שומר ישב עם מנצ'ין, והם לקחו את העסקה הישנה, הוסיפו לה דברים שקשורים להתמודדות עם האינפלציה, צמצום הגירעון הלאומי ועוד דברים שמנצ'ין ביקש, כאדם יותר שמרן כלכלי, וחתכו מתוכה סעיפים. המצב הוא שכל הסנטורים הרפובליקנים מתנגדים לחקיקה, וזה העניק כח פוליטי גדול מאוד לשני הדמוקרטים ה'מתנדנדים', ג'ו מנצ'ין וקירסטן סינמה"

ואחרי שהושגו הסכמות ?
"כעת יש לזה סיכוי לעבור. הליך החקיקה מאפשר להעביר חקיקה תקציבית במצב של 50 תומכים מול 50 מתנגדים בסנאט, בזכות הקול של סגנית הנשיא. ההערכה במפלגה הדמוקרטית היא שסינמה לא תמשיך להתנגד לבד לרוב במפלגה, אחרי הפשרות ששומר עשה כדי לרצות את מנצ'ין".

מנצ'ין סופג ביקורת רבה בתוך המפלגה, בארצות הברית ואפילו בעולם, על הכרזתו מסוף שנה שעברה, שבה אמר כי לא יצביע בעד חקיקה תקציבית זו. "מנצ'ין מגיע ממדינה שמרנית ואדומה, אבל בגלל שהוא דמוקרט והצליח להיבחר שם זה מדהים" אומרת אפרת, "אז יש טענה שיש לו קשיים משמעותיים בבית. בינתיים, צריך אותו למינויים ומינויי שופטים, מה שביידן עושה בקצב מאוד גבוה. מבחינת המפלגה הוא נתפס כאחד שמקשה על החיים, אבל אין ברירה, בלעדיו אין רוב בכלל". 

מה האינטרסים של מנצ'ין עצמו ?
"בוירג'יניה המערבית אין הרבה תעשיות. יש שם בולטות לפחם ולגז. טענו שהוא מושפע מהתרומות של התעשייה הזו, אבל גם בלי תרומות, אלו הדרישות של המצביעים שלו. זה כמו שסנטור מניו יורק לא פתאום יתהפך נגד המגזר הפיננסי, בלי קשר לכמה תרומות יש או אין לו מהם".

במרץ האחרון, כשהיה נראה שחקיקת האקלים האמריקאית תקועה סופית, פרסם הניו יורק טיימס תחקיר על מנצ'ין, ועל האינטרסים שלו בתעשיית הפחם. לטענת העיתון, מנצ'ין מרוויח באופן אישי מתחנת כח ספציפית, אשר רוכשת שיירי פחם מחברה שהוא בעל מניות משמעותי בה. יתרה מכך, החוזה בין תחנת הכח והחברה מעניק למנצ'ין לא רק תשלום בעד חומר הגלם, אלא גם אחוז מההכנסות ממכירת חשמל.

בטיימס טוענים שמנצ'ין השפיע על מצבה הכלכלי של תחנת הכח באמצעות ייקור תעריפי החשמל במדינה. בנוסף, כהתגוננות מפני חקיקת האקלים, ביקשה תחנת הכח הקדמת תשלומים עצומה, כדי להבטיח את הכנסותיה מפני תקנים סביבתיים מחמירים בעתיד, שיכולים להפוך אותה למפעל כושל כלכלית. שיירי פחם הם כנראה הדלק המזהם ביותר שנמצא בשימוש, ולא ראוי אפילו להגדרה "פחם". ערימות של שיירי פחם מזהמות כיום את הקרקע ואת הנהרות, בסמוך למכרות פחם פעילים או נטושים והברירה היא בין לזהם איתם את הקרקע או להזין אותם לתחנות כח, הגורמות לזיהום אוויר משמעותי.

שבועות ספורים הפרידו בין דחיית הבקשה להקדמת תשלומים בוירג'יניה לבין ההכרזה של מנצ'ין כי לא יחתום על הצעת החוק של הנשיא והרוב במפלגה בסוף השנה שעברה. כיום, מנצ'ין שינה את דעתו, אך הביא הישגים משמעותיים לטובת האג'נדה שלו בהצעת החוק – הקטנת הגירעון הפדרלי, הבטחת המשך השקעות בתעשיית הדלקים במקביל להשקעות במעבר לאנרגיה נקיה, לצד צעדים שתמך בהם ממילא כמו סבסוד תשלומי הבריאות לאזרחים.

לו היה מנצ'ין פוליטיקאי בישראל, סביר להניח שלא יכול היה להרוויח באופן כה בולט ממפעל ספציפי ובעת ובעונה אחת להשתתף בהחלטות פוליטיות הקובעות את גורלו. בארצות הברית, לעומת זאת, לא מדובר בהפרת חוק.

הדמוקרטים בשלטון , אבל ידיהם כבולות 

הדמוקרטים מחזיקים כיום בנשיאות וברוב בשני הבתים, אך יכולתם לשלוט מוגבלת מאד. בית המשפט העליון בארצות הברית נמצא ברוב שמרני בולט לטווח ארוך, והרוב ממנו הם נהנים בסנאט דחוק ושברירי.

"זה קרב שמתנהל בעליה, בלי רוח גבית" אומרת אפרת. "יש פחד אצל הדמוקרטים שזה הדבר האחרון שיעבור בשנים הקרובות, כי חקיקה כלכלית צריכה שני בתים. אם הדמוקרטים יאבדו את אחד הבתים בסבב הקרוב, אז ביידן יסיים לחוקק בשנתיים הקרובות ומעט מאוד דברים יוכלו לעבור. הוא יצטרך לבקש טובות מהרפובליקנים".

לא ככה דמוקרטיה אמורה לתפקד ? עם פשרות
"זה נכון. אבל זו גם לא כל התמונה. בארצות הברית יש כח לא קטן למדינות עצמן. גם בתחומי סביבה. כשטראמפ הוציא את ארה"ב מהסכם פאריז, יש מדינות שהעבירו בבתי המחוקקים שלהן צ'ארטר שאומר – אנחנו קליפורניה, נשארים מחויבים ליעדים שנקבעו בפאריז, בתוך קליפורניה, בחלקנו היחסי ממה שארצות הברית כולה התחייבה.

"אבל בסך הכל המצב הוא שנשיא שנבחר ברוב גדול, עם רוב בשני בתי הקונגרס, בסוף צריך להתחנן לסנאטור של מדינת פחם, כדי להסכים להעביר את חקיקת האקלים. זה לא מיטיב עם כדור הארץ".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!