שונית האלמוגים באילת איבדה 5% מכיסוי האלמוגים בשנת 2021, ומתקשה להשתקם מנזקי סופת החורף של 2020, שפקדה את המפרץ וגרמה לשבירה ולכיסוי בחול של מושבות האלמוגים בשונית.
תמונת המצב המדאיגה הזו נחשפה היום (רביעי) בממצאי הניטור הלאומי במפרץ אילת לשנת 2021 שערך המשרד להגנת הסביבה. שונית האלמוגים באילת, היא השונית הצפונית בעולם. לאורך השנים, הראתה השונית סימני יציבות בעיקר בכיסוי מושבות אלמוגי אבן ובצפיפות וגודל המושבות, זאת למרות התחממות המים והעלייה בחומציות, בהשוואה לשוניות אלמוגים אחרות בעולם דבר שנתן לחוקרים תקווה.
אולם כאמור, סופת החורף הקשה של 2020 פגעה קשה בשונית וגרמה לאובדן של בין 6% ל-22% מכיסוי האלמוגים בשונית, ממנו מתקשה כעת, לפי ממצאי הניתוח העדכני, השונית להשתקם.
עוד חושף הדו"ח, שבוצע על ידי ד"ר יונתן שקד ופרופ' אמציה גנין מהמכון הבין-אוניברסיטאי למדעי הים באילת, מגמה מדאיגה נוספת היא המשך העלייה בטמפרטורת המים העמוקים שתועדה בסקרים הקודמים. במקביל, גם טמפרטורת פני הים נמצאת בעלייה מאז 1988, בקצב ממוצע של כ-0.045 מעלות צלזיוס לשנה. קצב זה גבוה פי 2.5 מהממוצע העולמי שחושב על ידי ה-IPCC.
גם המגוון הביולוגי במפרץ אילת חווה פגיעה קשה, כאשר נצפתה ירידה של כ-50% במספר קיפודי הים ביחס לשנת 2019 ובסדר גודל יחסית למספרם בשנת 2004, כשהחל הניטור. לקיפודי הים תפקיד חשוב בניקיון השונית מאצות המתחרות עם האלמוגים על אתרי התיישבות בשונית.
כמו כן, כ-1% מאוכלוסיית החוריריות באזור שפך תעלת הקינט נצפתה עם עיוות בשלד הגירני, שלא התרחש בעבר. ממצא נוסף שמעלה הדוח הוא כי לא ניתן עוד לצפות בעשב ים בעומק של כ-10 מטרים. היעלמות עשב הים בעומק זה, מהווה פגיעה אנושה בבית הגידול לדגים צעירים וחסרי החוליות.
תמר זנדברג, השרה להגנת הסביבה, ציינה כי "ממצאי הניטור מדאיגים. הם מצביעים על המשך הידרדרות במערכת האקולוגית הרגישה של מפרץ אילת. השונית באילת היא לא רק מוקד המשיכה העיקרי של העיר אילת, אלא גם אוצר טבע בעל חשיבות עולמית, ובאחריות כלל הגורמים לשמור עליה. אי אפשר להשאיר נכס כל כך נדיר ושברירי בניהול מקומי בלבד. צריכה להיות מעורבות גדולה יותר של משרדי הממשלה בשמירה על המפרץ אל מול איומים, שהמקור של הרבה מהם הוא מקומי.
"ממצאים אלו מחזקים את הצורך בהמשך אימוץ מדיניות 'תוספת אפס סיכון למפרץ אילת', שאותה מתווה המשרד להגנת הסביבה וכן בהפחתת הלחץ האנושי ברמה המקומית – דבר שיסייע לשפר משמעותית את המערכת הימית כך שתצלח גם את אתגרי משבר האקלים", הוסיפה השרה.
"הפיתוח באילת המתבצע בימים אלה, ובמיוחד לאורך חופיה, צריך להיעשות בצורה רגישה יותר מכפי שנעשה כיום. עבודות הפיתוח המתקיימות כיום בחופי אילת מתעלמות משיקולים סביבתיים בצורה שאינה יכולה להיחשב כסבירה במצב של הידרדרות המערכת האקולוגית".
פרופ' נגה קרונפלד שור, המדענית הראשית של המשרד להגנת הסביבה, ויו"רית הוועד המנהל של תכנית הניטור: "ממצאי הניטור מראים כי למרות שים סוף הוא גוף מים גדול המשותף למספר רב של מדינות, עיקר ההשפעה על המערכת בשטח הימי של ישראל נובעת מפעילות שמקורה בישראל, ובנוסף לאלו ניכרים בדוח גם השינויים שעוברת המערכת הימית בשל משבר האקלים. מדובר במערכת רגישה וחשובה, ועלינו לעשות ככל שביכולתנו כדי למנוע את המשך הפגיעה בה".
תגובת החברה להגנת הטבע: "לצערנו, במקום לספק למערכת האקולוגית הרגישה ולחיות הבר הייחודיות של הים האדום, את כל התנאים, המשאבים והזמן, כדי להתאושש ולהשתקם, מקודמות תכניות להגדלת שינוע הנפט של חברת קצא"א, פעילות שתעמיד את השונית בסכנה ממשית וחמורה. מצב השונית, כפי שבא לידי ביטוי בניטור, הוא הוכחה נוספת, לכך שאת הסכם קצא"א יש לבטל, באופן מיידי ואנחנו קוראים לרה"מ לפיד, לעשות זאת. בנוסף, הסופה הבאה, יכולה להביא להרס הבנייה שמתבצעת בימים אלה, על קו החוף, שיש לה פוטנציאל גדול, לפגוע בשוניות האלמוגים בעתיד. אנחנו קוראים לראש העירייה, לשבת עם אנשי המקצוע ולמצוא פתרון תכנוני בר קיימא, לפיתוח חופי אילת, שלא יסכן את שוניות האלמוגים".
