דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום ראשון י' באב תשפ"ב 07.08.22
26°תל אביב
  • 21°ירושלים
  • 26°תל אביב
  • 24°חיפה
  • 25°אשדוד
  • 24°באר שבע
  • 33°אילת
  • 25°טבריה
  • 19°צפת
  • 25°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
עבודה

פרשנות / פסיקת וולט חושפת את העולם ההפוך של כלכלת החלטורה

בית הדין לעבודה קבע שיש יסוד לתבוע מחברת המשלוחים יחסי עובד מעביד | הביקורת על המודל הבעייתי שמנהיגה החברה בולטת בפסיקה דווקא בעמדתו של נציג המעסיקים

הפגנת עובדי וולט (צילום: הדס יום טוב)
הדס יום טוב

67 עמודים הקדישה סגנית נשיאת בית הדין האזורי לעבודה ת"א, השופטת אריאלה גילצר כץ, כדי לנמק את החלטתה לאשר את התביעה הייצוגית של גולן חזנוביץ', שליח וולט לשעבר, נגד ענקית המשלוחים שטוענת שלא העסיקה אותו.

שנתיים חלפו מאז הגיש חזנוביץ' את התביעה בה הוא מבקש להכיר ביחסיו עם החברה כיחסי עבודה, ולקבל תשלום, סעדים וזכויות סוציאליות בהתאם, כתביעה ייצוגית. מאז זכתה התביעה לתשומת לב רבה, ובצדק: היא תעצב מחדש את הגבולות של עולם תעסוקת החלטורה בישראל.

הפסיקה היא צעד חד ומפתיע לכיוון הנכון, אבל אין עדיין צורך לשלוף את החצוצרות. הדרך עוד ארוכה: וולט מצידם כבר הודיעו כצפוי שיערערו על ההחלטה לבית הדין הארצי. מדובר בתיק תקדימי וחשוב כל כך, ובעל השלכות כלכליות כבדות, כך שברור היה שהצד המפסיד יערער. אתגר ההכרעה יעבור לבית הדין הארצי לעבודה.

בשלב זה עוד אין מנצחים סופיים למאבק, וגם לא מפסידים (אולי חוץ מג'רמי אזולאי, שליח שביקש לכאורה לעמוד לצד וולט עד שהתברר שהוא הגיש את הבקשה לפני שהתחיל לעבוד ונפסקו לו 5,000 שקלים הוצאות משפט). אבל מה שיהדהד מהפסיקה היום היא עמדתו החריפה של נציג הציבור מטעם המעסיקים דווקא, ערן בסטר, שתקף את וולט בחריפות על התנהלותה מול השליחים שלה. לטענתו, החברה מפעילה מניפולציות, משליכה אחריות ומעודדת דה-פאקטו התנהגות פרועה בכבישים.

"מאיימים על העובדים בתוספת שליחים"

בסטר, איש עסקים ומבעלי חברת השיווק "סופר פוש", התחיל את עמדתו, שני עמודים לפני העמוד האחרון, בציטוט מאחד הנספחים שהובאו בתביעה כהוכחה לשליטתה של וולט ביחסי העבודה: "אנחנו לא רוצים לגייס עוד וולטרים אבל בשביל שלא נעשה זאת נדרשת הירתמות של כולם".

"לדעתי המשפט המצוטט לעיל מקפל בתוכו את הבעיה במודל של וולט", גרס בסטר. "אנו רגילים שתמיד העובדים הם אלה שזועקים כי נוכח עומס העבודה יש להוסיף עובדים נוספים, בעוד שההנהלה מצידה טוענת שהדבר אינו אפשרי מתוך שיקולי עלות. במקרה זה, מאידך, יש היפוך תפקידים, ההנהלה מאיימת על העובדים בגיוס עובדים נוספים. מה קורה כאן?"

בסטר מדבר על השלכת האחריות לה נוטה וולט מול שליחיה תוך מניפולציה שהיא מפעילה עליהם, והוא נותן כדוגמא שכאשר שדה תעופה נערך לעונה הבאה, ההנהלה צריכה להעריך את היקף העבודה הצפוי ואת כוח האדם הנדרש. "מציאת נקודת האיזון בין הסיכון לאי יכולת לבצע את העבודה ובין הסיכון להוצאות שכר מיותרות היא משימה קשה וגורלית לעסק, וזה אחד הסיכונים העיקריים של העסק", טוען בסטר.

"הפתרון של וולט הוא העברת הסיכון העסקי שלה אל השליחים. היה וכתוצאה מאירוע קיצוני כפיגוע או מלחמה כמות העבודה בפועל פחותה מהצפוי- ישלמו השליחים באבדן הכנסות, בעוד שהחברה אינה סופגת הוצאות הערכת יתר של היקף השליחויות שבעקבותיה בוצע גיוס של עוד שליחים (שבדיעבד מתברר שלא היה צורך בהם) – לא החברה אלא השליחים הקיימים הם שישלמו את עלות הטעות (בירידה בהכנסותיהם)", הוא גורס. "זו עסקה טובה מאוד לחברה, טובה הרבה פחות לשליחים".

בסטר, כבעל עסק, מעביר ביקורת משמעותית על המודל של וולט, בו השליח למעשה לוקח על עצמו את הסיכון שלמרות שהעמיד עצמו לרשות החברה לא יקבל שליחויות. כך שמעבר להשלכת האחריות העסקית שלהם על העובד, היא מכה חטא על פשע, ואף מאיימת על השליחים בהוספת שליחים נוספים, כי השליחים הם אלה שעלולים להידרש לשלם את המחיר.

בחלקו השני של נאומו הכתוב, מדגיש בסטר משפט שכתבו נציגיה של וולט בסיכומים שהגישו: "וולט מעודדת את השליחים לשמור על חוקי התנועה". "מעודדת?", שואל בסטר, "כאשר מוצע לאדם תמריץ בעל ערך ובר השגה אפשר להניח שיפעל בהשראתו. תמריץ התלוי במהירות הביצוע שמוצע לנהגים מעודד עברות תנועה".

"לחברה יש אחריות להתנהגות נהגיה בכבישים וחובה עליה לאכוף נהיגה שאינה מסכנת את הציבור ואת הנהגים עצמם. היא צריכה לשמש כתובת  לתלונות, לדאוג שהשליחים יהיו מבוטחים באופן מלא ולשקול שיקולי בטיחות בעת קביעת מודל  העבודה. הגדרתם של השליחים כעצמאיים היא ניסיון להתנער מאחריות זו, דבר הנוגד, לדעתי, את האינטרס הציבורי", הוא גורס.

המעסיק שצעק המלך הוא עירום

הסבירות ששמו של ערן בסטר ייזכר לדורות בהקשר לתיק כה תקדימי בעולם דיני העבודה הישראלי כנראה קטנה. אבל החדות של פסקתו הקצרה, בעמוד 65 מתוך 67 להחלטה, היא זעקת "המלך הוא עירום" חדה וכואבת לעולם העבודה הישראלי, ולמעשה, לכל החברה הישראלית.

שניה לפני שערעורה של וולט לארצי יאושר, וודאי ילווה בקמפיינים שלה ושל גופים ליברטיניים כמו "פורום קהלת" שינסו לשכנע את השליחים וצעירים נוספים בתעסוקת החלטורה שוולט חושבת רק על רווחיותם ורווחתם של השליחים (ולא של עצמה, חלילה), שלטובתם יהיה עדיף שיישארו פרילנסרים ללא זכויות ושכך ירוויחו יותר (ספויילר- לא). חשוב לזכור שלא מדובר ב"עצמאיים", לא ב"בחירתם של השליחים", לא ב"מעמד עובדים חדש" ולא ב"מודל חדשני". מדובר בדבר הכי ישן בעולם- ניצול.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!